שאלה
א. האם הנוהגים לחלוט בשר יכולים להקל בצבא, בישיבות ובמקומות ציבור?
ב. האם יש לחלוט בשר קפוא?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
א. דין חליטת בשר נפסק ברמב"ם (פ"ו מהלכות מאכלות אסורות ה"י) וזהו לשונו: "אין הבשר יוצא מידי דמו אלא אם כן מולחו יפה ומדיחו יפה יפה. כיצד עושה, מדיח הבשר תחילה ואחר-כך מולחו יפה יפה ומניחו במלחו כדי הילוך מיל, ואחר-כך מדיחו יפה יפה עד שיצאו המים זכים ומשליכו מיד לתוך מים רותחין אבל לא לפושרין כדי שיתלבן מיד ולא יצא דם".
והראב"ד ז"ל השיג על הרמב"ם וכתב שאין נוהגין בזה להצריך לחלוט את הבשר לאחר הכשרה וכן במגיד משנה כתב שזו דעת כל האחרונים כדעת הראב"ד (וראה ב"מגדל עוז" שהביא מקור מהתלמוד לדברי הרמב"ם).
ומרן בשולחן ערוך (יורה דעה ס"ט סי"ט) כתב: "אחר שנמלח הבשר והודח מותר לתתו אפילו במים שאינם רותחים ויש מי שמצריך ליתנו במים רותחין". ויש לנו כלל במרן כשיש הלכה סתם ויש אומרים, הלכה כסתם, ואף על-פי-כן כשאפשר מחמירים כדעת היש אומרים.
וגם חלק מהספרדים מחמירים בדבר להצריך חליטה מלכתחילה אך לא אוסרים אם לא חלטו את הבשר.
וכבר נהגו יוצאי תימן להחמיר כדעת הרמב"ם לחלוט את הבשר לאחר המליחה וההדחה כדי שיצמת הבשר על-ידי המים ולא יצא דם בבישול. וצריכים הם להמשיך במנהגם (ויש להדגיש החליטה היא דווקא לאחר ההכשרה במלח כיון שאין אנו בקיאים בימינו בחליטה כפי שהיו בקיאים בימי חז"ל ובשום פנים ואופן לא חולטים לפני ההמלחה).
וכאשר חייל בן העדה התימנית או בחור ישיבה נמצא בצבא או בישיבה ושם לא חולטים את הבשר - יכול לסמוך על המתירים ולאכול את הבשר, אך הולך לחתונה וכיו"ב ושם אין בשר חלוט - אסור לו לאכלו.
ב. בענין בשר קפוא - אם הבשר הוכשר קודם שהוקפא, צריכים הנוהגים כדעת הרמב"ם להפשירו ולחולטו במים חמים. אמנם לא צריך לחזור ולמולחו שנית כיון שכבר הומלח והוכשר כדת וכדין