השאיפות שלי מאד פרטיות. מה לעשות?

שלום לך!
ראשית כל ,התרשמתי מעומק השאלה ואני חושב שמגיע לך כל הכבוד על עצם העניין שאת מתלבטת בו. אני חושב שהרבה מאוד אנשים, ובעיקר בחורים ובחורות בגיל שלך, לא חושבים על הנקודה שהעלית. ברור שיש לכולם התלבטויות לאיפה ללכת, מה ללמוד, במה כדאי לעסוק וכדו', אבל בהרבה מאוד מקרים השיקולים שאת העלית לא מהווים חלק עיקרי מההתלבטויות שלהם. הנושא שאת עוסקת בו הוא חשוב ביותר וטוב שהתעוררת לכך בשלב כל כך משמעותי בחייך.
אני חושב שקודם כל החששות שלך לגבי עצמך קצת מוגזמים. מי שתרמה שנתיים שלמות מחייה לטובת שירות לאומי לא יכולה להיות כל כך 'פרטית' ו'אגואיסטית'... במיוחד לאור מה שכתבת, שאת מרגישה אדם מאוד פרטי וזה מטריד אותך. אם זה מטריד אותך שאת מרגישה פרטית ולא כללית, זה כבר מראה על כך שאת חושבת על הכלל ולא מסתגרת בתוך ד' אמותיך!
זו מחשבה מאוד "כללית", אם מרגישים חסרון מכך שמרגישים פרטיים!

עכשיו, לעצם השאלה שלך. ברור שלכל אדם יש התלבטויות פרטיות להמשך דרכו, וטוב שכך. אם אדם יחשוב שהוא צריך לתרום רק בשביל הכלל ולא להתייחס לצרכיו האישיים, לא לעבוד את העבודה האישית שלו, הוא לא יהיה מתוקן בעצמו. איזו תועלת יכול להביא אדם לא שלם? אסור לנו לשכוח שהכלל מורכב מהפרטים שלו, ואם הפרטים פגומים, אין שום אפשרות שהכלל יהיה מושלם.

משמעות הדבר היא שהעבודה שלנו מורכבת. בדרכי הפעולה המעשיות שלנו, אנו יכולים לעשות מעשים הנראים פרטיים. אך השאלה שאנו צריכים לשאול את עצמנו היא: מה המטרה אליה אנו שואפים? מהן המגמות שלנו? האם כל מה שאנו עושים הוא לטובת עצמנו וזהו, או שאנו חושבים על הכלל? אם נבין שכל מה שאנו עושים תורם לכלל, אם נאמין שבדברים פרטיים שאנו עושים אנו משפיעים גם על סביבתינו, אז עבודתנו מתקרבת לשלמות.
ואתן לך דוגמא למה אני מתכוון. נניח שמציעים לאדם משרה מכובדת בעלת משכורת שמנה למדי, והוא בשמחה מקבל את העבודה. לכאורה איזה צד "כללי" יכול להיות כאן? אך אם אותו אדם חושב שבמשכורת שיקבל הוא יוכל לשלוח את בניו למקומות בהם יתפתחו באופן רוחני בצורה הטובה ביותר ומעוניין שיגדלו מאוד בתורה ויראת שמים, האם מגמה זו פרטית?!
ישנם הרבה מקצועות שניתן ללמוד, ובהם ברור איך הצד ה"כללי" בא לידי ביטוי באופן בולט מאוד, כמו: עבודה סוציאלית, רפואה, הוראה וכדו'. אך אין לך שום חובה לבחור דווקא במקצועות אלו אם את לא חושבת שאת מתאימה להם, או אם יש לך כשרונות בתחומים אחרים שבהם נראה לך שתוכלי לתרום יותר. ה"חתם סופר" כותב שבארץ ישראל לא רק עבודה חקלאית נכללת במצות ישוב הארץ, אלא כל עבודה התורמת לפיתוח המדינה. גם אם אדם יעבוד בהיי-טק ובכך יפתח נושאים מסויימים שיעזרו להתקדמותה של המדינה, קיים בזה מצות ישוב הארץ. זו דוגמא לכך שגם כשדרכי הפעולה פרטיות, גם אם לא נראה כלפי חוץ כמה האדם תורם לכלל, אם המגמות כלליות, העבודה נעשית בצורה המושלמת והכללית ביותר.

ישנו סיפור ידוע על אדמו"ר גדול ומפורסם, שאמר: בתחילת דרכי רציתי לתקן את כל העולם. כשראיתי שזה לא כל כך מצליח לי, החלטתי לצמצם את השאיפות ולתקן רק את כל המדינה. כשראיתי שגם זה לא כ"כ מצליח, החלטתי לתקן את העיר. וכשזה לא עלה בידי, רציתי לתקן את ביתי, וכשלא הצלחתי גם בזה, החלטתי לתקן את עצמי. ואז הצלחתי לתקן גם את ביתי, ואת העיר, ואת המדינה ואת העולם.
כלומר, הדרך לתקן את כל העולם היתה נעוצה בזה שבתחילת דרכו הוא רצה לתקן את כל העולם וזו היתה מגמתו! העיקר הוא הרצון הכללי, לחשוב בגדלות, לא באופן אגואיסטי. אך דרכי הפעולה מוכרחות להיות פרטיות. אין דרך אחרת.

לסיכום, אל תהיי עצובה או מוטרדת מכך שתוכניותיך לעתיד הן אישיות ופרטיות, כל מה שאת צריכה לעשות הוא לבוא בגישה שאת רוצה להשפיע על הכלל - ע"י התוכניות הפרטיות שלך!
אסיים בציטוט של הרב קוק זצ"ל מ"עין איה":
"שלמות האדם היא שיהיה משתדל בשלמות עצמו העצמית בכל האפשרי. אבל עם זה יהיה נגד עיניו כי אין שלמותו הפרטית נגמרת כי אם בשלמות הכלל כולו והצלחתו בההצלחה הלאומית הישראלית, ומזה יעלה לההצלחה האנושית בכללה... כי אי אפשר להצליח את הכלל כי אם בהיות כל אחד מפרטיו שלמים ומוצלחים".

אני מאחל לך שתהיה לך הרבה הצלחה בהמשך הדרך ובמה שתחליטי!
איתי, חברים מקשיבים