הסעת יולדת או חולה בשבת

א. ראשית כתוב בספר חסידים שאשה בחודש התשיעי להריונה צריכה להכין כל צרכיה לפני שבת שלא תבוא לידי חילול שבת. דהיינו עליה להכין לפני השבת תיק לשים בו דברי מאכל, סוכריות, שוקולד כיוצא בזה וכן פתקים עם הפרטים שלה: שמה, שם הוריה, מס' תעודת זהות, שם בעלה, הוריו, כתובתה - בכדי שלא יכתבו בבית החולים את פרטיה ביום השבת. וכן עליה להשאיר אור דולק בבית כל השבת באחד החדרים (ועיין כה"ח ש"ל סק"א).

ב. יולדת נחשבת לחולה שיש בו סכנה, והדרך הטובה ביותר היא להזמין אמבולנס ואז אין בעיית חזרה למסיע. וכאשר מזמינם אמבולנס, יש אומרים שיחייג בשינוי, ויש אומרים שאם על ידי שינוי יתבלבל ויתעכב - יחייג כרגיל.

ואם אין אפשרות ולכן בעלה או שכן לקח אותה ברכבו או אם לקח חולה מסוכן ברור ופשוט הוא שאסור למסיע לחזור ברכבו לביתו. אך השאלה האם מותר לו לכבות את מנוע הרכב בגמר נסיעה זה יש האומרים שצריך להשאיר את רכבו דולק אך יש האומרים שאם יצטרכו המסיעים להשאיר את רכבם דולק, אנשים יזלזלו בפיקוח נפש וימנעו מלקחת חולה הנצרך לבית החולים. ויש מי שרצה להביא הוכחה משולחן ערוך (של"ו סעיף ט'), שם כתב מרן: "צנור המקלח מים מן הגג שעלו בו קשים ועשבים שסותמים ומעכבים ומימיו יוצאים ומתפשטים בגג ודולפים לבית ממעכן ברגלו בצנעא כיון שמתקן על ידי שינוי הוא שאינו עושה אלא ברגליו במקום פסידא לא גזרו רבנן".
אך אין משם ראיה להקל, שהרי מדובר דוקא באיסורים דרבנן (ראה רש"י בכתובות דף ס', ד"ה "קשקשים" ושם בתוד"ה "ממעכן" וכן כתב מרן הבית יוסף בסימן של"ו).
אך לעצם ההלכה, מותר לכבות את מנוע המכונית כלאחר יד בשינוי היכא שלא אפשר משום גזרו סופן משום תחילתן.


לסכום:

א. מעוברת צריכה בחודש התשיעי להכין תיק ופתקים עם פרטיה כדי למנוע כתיבה בביה"ח בשבת.

ב. מצוה גדולה להסיע יולדת או חולה מסוכן לבית חולים ביום שבת ולא להתעכב.

ג. אם יעשו מלאכה בשינוי ולא יגרום לעיכוב מוטב ואם לאו יעשה כדרכו לצורך פיקוח נפש.

ד. מי שהסיע ברכבו חולה כנ"ל או יולדת, לא יכול לחזור לביתו ברכבו.

ה. מותר לכבות את המנוע כלאחר יד לכשיגיע לבית החולים משום גזרו סופן משום תחלתן.