הסבר לנטילת ידיים - והלכות דרך ארץ בסעודה

בס"ד

כשבעלי חיים טורפים הם אינם מתחשבים כלל בנטרף או ברגשותיו או בצערו או בילדיו שנשארו לבד או באם שנטרפת עם בניה או באופן שבו הם נוטלים את חייו.
כלום.
אין להם שום נקיפות מצפון אם הם יאכלו את הטלה מול אימו הנדהמת.

כל המחשבה שלהם היא אך ורק על עצמם.

אוכלי אדם התנהגו כמו בעלי חיים ואולי קצת קצת יותר מתחשב. אולי נצנץ בהם צלם אלוקים והם התחשבו מעט באדם שבישלו על האש - והרגו אותו קודם הבישול...

אולי....

נטילת ידים נועדה לאכול בטהרה ככל שניתן יותר.

זה לא רק נקיון ומניעת זיהום פיזי, זה הופך את האכילה מתאוה גסה בלתי מתחשבת לאכילה שיש בה ברכה.

אם אכילת אדם היא הקצה האחרון, יש קצה אחד של התחשבות שבו אדם לא מעיק לשום חי צומח או דומם וכל מה שהוא אוכל זה לסדרו של עולם לקיים אותו כמו שרצה אלוקים. למען ה' לאהבת ה' לאהבת העולם לטהרה של מידות. בכל החסד והרחמים שאפשר להפיק מתוכנו.

לאכול כמו שהיו אוכלים קודשים ותרומה בזמן המקדש. לאכול בקדושה.

האדם הנקי והטהור הזה כל כך רוצה רק לתת כל היום ואינו מסוגל ליטול חיים של שום בעל חי למען עצמו.

אם כן למה הוא אוכל?
כי אסור לאדם להתאבד!!

הוא כל כך נקי ואוהב שכל מה שהוא אוכל זה רק למען שמו באהבה.

אם יש אדם כזה, אולי גם בעלי החיים יהיו "ששים ושמחים" להיות חלק ממנו. שגופם יהפך להיות חלק מחייו של אדם כל כך נקי וטהור.

בין שני הקצוות הללו אנחנו נמצאים. יש שנוטים באכילתם לכיון הרע. מסוגלים לבשל בעל חיים בעודו חי לגרום לו צער ארוך ומתמשך עד שיוציאו את חייו רק על מנת שיאכלו את השרימפס שלהם רק וטעים.
יש כאלה שמחדדים את הסכין ובודקים אותה באצבע ובציפורן שתים עשרה פעמים עד שיהיו בטוחים שהעגל שיסיים את חייו תחת הסכין לא ירגיש כלל את הכאב.
עד שהכאב יבוא - הוא כבר לא ירגיש.

יש כאלה שלא אוכלים בשר אלא רק בימים שהם מרגישים את עצמם במדרגת קדושה אמיתית. רק אז הם מרשים לעצמם לאכול בשר - שהכבש הנאכל יהיה שותף למציאות חיים נעלה.

יש כאלה שמרגישים כמו בעלי חיים באכילתם "הלעיטני נא מן האדם האדום הזה" כמו שמלעיטים את הגמל.

נטילת הידים מיועדת להעלות את האדם לדרגת קדושה יותר גדולה. הצורה בה הוא אוכל הברכה. הדרך הכל מיועד להעלות את האדם לקדושה.

*********

לצורך הדגמה הבאתי מבן איש חי (בהר בחוקותי) כמה הלכות הקשורות בדרך ארץ בארוחה שבהם מובא חלק ממה שכתבתי לעיל.

ז. אין מסתכלין בפני האוכל ולא במה שאוכל כדי שלא יתבייש,

ואם יש לפני המסובין קערה אחת מלאכה שאוכלים כולם ממנה לא יתן אחר מהמסובין עיניו בה לברור ממנה חלק יפה לעצמו אלא יקח מן הבא בידו,

וגם לא יושיט ידו אלא במה שלפניו,

גם לא יקח בידו מנה גדולה ויניח לפניו או יאחזנה בידו ויאכל ממנה,

ואם אוכלים על ידי כף לא ימלא הכף על כל גדותיו ויניח בפיו:

ח. יזהר שלא יטנף מלבושיו באכילתו,

ואם אוכל בידו לא ילכלך כל הידים אלא רק ראשי אצבעותיו, וטוב ונעים שלא יאכל אלא ע"י כף,

ולא יאכל אלא רק ביד אחת ולא בשתי ידים,

ולא יניח לגימה גדולה לתוך פיו,

ובעת שמכניס המאכל לפיו יזהר שלא יתלכלך שער זקנו, יזהר לדחות שער שפמו לכאן ולכאן קודם אכילו כדי שלא ישתלשלו הרבה על שפתיו ויתלכלו הרבה,

ובכל דברים אלו יתנהג אפילו בביתו על שלחנו וכ"ש כשהוא אוכל עם בני אדם,

והמזמין אורחים בביתו ומביא לפניהם תבשיל רוטב ואינו מביא להם כפות לאכול בהם ה"ז חוטא ומזלזל בכבוד האורחים:

ט. לא ימהר בלעיסתו ואכילתו אלא יתנהג לאט לאט, אפילו אם מסב עם אדם גרגרן,

ואם הבשר קשה לא יהא נושך בשיניו ומושך בידיו אלא יסלק ידו ממנו,

ולא ימצוץ אצבעותיו בפיו בין אכילה לאכילה,

ולא יראה חיבה וחשק על האכילה,

ולא ימלא פיו אלא רק בכדי שיוכל לדבר בשפה ברורה,

ולא יושיט ידיו לקערה עד שיגמור לבלוע מה שבפיו,

ויפסיק מעט בין לעסיה אחת לאחרת,

ואם המסובין עמו סילקו ידיהם מאותו מאכל גם הוא יסלק ידו אע"פ שעדיין תאב לאכול, דלאו אורח ארעא לאכול יחידי בין המסוגין:

ולא יאחז ידו פרוסה כביצה ויאכל,

ולא ישתה כוסו בבת אחת בלי שיור, אלא ישתה כמנהג המדינה,

ולא ישתה שתי כוסות זה אחר זה

ולא יפשוט ידו בקערה בפני מי שגדול ממנו אפילו אם יש קערה בפני כל אחד ואחד.

וכל העובר על הלכות דרך ארץ הנזכר לעיל וכיוצא בהם הרי זה רעבתן גרגרן מסטרא דהוא דאמר "הלעיטני נא", והנה הוא נאחז בסבך הסטרא אחרא, ואם הוא בעל תורה ועושה כן הרי זה מחלל שם שמים. ולכן ארז"ל דרך ארץ קדמה לתורה, וכאשר האריכו בזה בספרי המוסר והיראה:

י. ייטב לבו בסעודתו אם מעט ואם הרבה יאכל פיתו בשמחה ולא בכעס ודאגה,

ויזהר לאכול הטוב והמועיל לו לרפואה ולא מה שערב לו לפי שעה,

וישתדל לכבוש תאותו באכילה ושתיה תמיד,

וכתבו חכמי המוסר דבהיות המאכל או המשקה לפני האדם והוא מתוק לחיכו וחביב עליו ביותר וימשוך ידו ממנו בשביל סיגוף לכפרת עונות, הרי זה נחשב תיקון גדול בתיקוני התשובה ויש בו תועלת כמו התענית:

********

לשאלתך על שלוש פעמים. ההסבר נגזר מתוך ההבנה הכללית דלעיל.
בעקרון מספיק פעם אחת לטהר את הידים. הטעם שעושים שלוש פעמים הוא לתוספת טהרה ונקיון. לשטוף גם את המים שטיהרו את הידים.

לפני האכילה - אין צורך לנטול ידים לסירוגין. שלוש על יד ימין ואחר כך שלוש על יד שמאל.

כל הנטילה לסירוגין בכלי היא רק בבוקר אחרי השינה וטעמה הוא אחר מהאמור לעיל.

********

השימוש בנטלה נועד לתת תשומת לב וכוונה למעשה הנטילה. שלא יהיה מעשה קוף בלבד. ולכן אם קוף, כן קוף, יעשה לאדם נטילת ידים בצורה הנכונה ביותר - זה לא יהיה כשר - כי צריך כוונה של אדם לכל האמור לעיל.

כוונות כאלה - קוף לא יכול לכוון.

********



בהצלחה