האם נכון לבקש בתפילה גם על דברים קטנים?

שלום וברכה,
התפילה בעיקרה נועדה לחנך את האדם ולגרום לו להעמיק את הקשר בינו לבין בוראו. (כך מקובל לענות על השאלה, איך התפילה פועלת הרי הקב"ה אינו משתנה, ואם היה מגיע לי לפני התפילה, אז למה התפילה נצרכת? ואם לא מגיע לי, אם כן מה התפילה הועילה הרי הקב"ה אינו משתנה? והתשובה שהאדם הוא המשתנה בעקבות התפילה, ואינו אותו אדם שהיה קודם לכן, ולאדם החדש יתכן ומגיע שיענו לבקשותיו. (ספר העיקרים ועוד)).
החינוך של האדם, על ידי התפילה, הוא בהרבה מישורים, אחד מהם, הידיעה כי הכל ביד הקב"ה. "אמונה בהשגחת ה'" העמקת הידיעה שהכל בידיו, והקב"ה עושה את הכל. כאן חשובה הידיעה שגם הפרטים הקטנים, שנראים לכאורה טפלים ולא חשובים, גם אותם, פועל הקב"ה, ומשגיח עליהם בהשגחה פרטית. הקב"ה עם כל היותו רם ונישא, "רם על כל גוים, על השמים כבודו, מי כה' אלוקינו המגביהי לשבת" עם כל זאת הוא גם "משפילי לראות... בארץ". יש שטענו שלמרות שהקב"ה משגיח על הארץ, אין הוא מתערב בפרטי פרטים בנעשה כאן בארץ. ואילו אנו טוענים "מקימי מעפר דל, מאשפות ירים אביון" "אין אדם נוקף אצבע מלמטה עד שמכריזין עליו מלמעלה".
לכן אין כל סיבה להפסיק לבקש מהקב"ה בקשות פרטיות, כאילו הוא עסוק מידי ואין ביכולתו לענות לכולם, משהו בנוסח "כאן בית דין של מעלה, אנו עסוקים בפניות קודמות...". ההיפך! הקב"ה הוא כל יכול, והוא משגיח עלינו בכל פרט קטן, ואם את הידיעה הזאת נעמיק בעזרת תפילתינו, יתכן, ונזכה שתתקבל תפילתינו ברצון.
מצד שני חשובה התפילה על כלל ישראל, שהוא כה זקוק לה. גם כאן התפילה מחנכת אותנו להסתכלות נכונה. מי שאינו מרגיש את חשיבות בניין בית המקדש, למשל, אינו יכול להתפלל על כך מקירות ליבו. כאן באה התפילה ומרוממת את האדם ומַנְחָה אותו להתפלל גם על דברים שמעצמו הוא לא היה נותן את דעתו עליהם. היא מרוממת אותו להכיר במשמעותם של דברים ונותנת לו פרספקטיבה נכונה על המציאות. (בענין זה ניתן לעיין ב"מוסר אביך" בסוף ה"מעין הקדמה").

ויהי רצון שהקב"ה ישמע לתפילותיך בכל הענינים עם שאר כל תפילות עם ישראל.
שמיר, חברים מקשיבים