האם מותר אונס במלחמה?

בס"ד

1- יש בזה מחלוקת ראשונים בין רש"י לתו"ס. לדעת רש"י היא אסורה במלחמה. תו"ס מקשה אם כן לא פטרת את הבעיה של היצר הרע במלחמה? יש בזה סיכון להכשל במלחמה וזה דבר מסוכן?
מלשון תו"ס נראה שהוא לא מכריע לחלוטין כנגד דעת רש"י ומסכם ואומר שזו מחלוקת אמרואים בגמרא ירושלמי. ראה תו"ס לקמן.
ומה ששאלת הרי זה אונס?
נכון. זה לא כל כך חיובי ולכן הגמרא קוראת לזה "בשר תמותות שחוטות" אבל כיון שאחר כך לוקח אותה לאשה ולא יכול למוכרה לאחרים. וחייב להתיחס אליה בכבוד - הרי זה הרבה יותר טוב מסתם מצב שבו הוא מנצל אותה וזורק אותה או הורגה בחרב.

2- לדעת רש"י המוזכר לעיל היא מתגיירת ורק אחר כך הוא נושאה לאשה. ולדעת תו"ס היא מותרת במלחמה קודם הגירות. וכמו שמותר במלחמה לאוכל בשר חזיר כי פיקוח נפש דוחה כל התורה כולה. כך מותר גם הדבר הזה.

3- היום הדין הזה לא קיים לחלוטין. לא מבחינת החוק ולא מבחינת ההלכה. וטעם הענין הוא שהתורה מתייחסת למציאות שבה הנשים המקושטות היו חלק מהמלחמה הפסיכולוגית של האויב. בדיוק כמו הסיפור של בנות מדין. במצב זה אם אתה אומר לחיילים הנשים הלו היא שלכם אחרי שתנצחו את המלחמה. אתה משקיט את יצרם.
היום אין לשום חייל תאוה לאשה באמצע המלחמה. יש לזה סיבות פנימיות ורוחניות ותרבותיות. אבל זו המציאות הרוחנית. במצב זה ההלכה לא קיימת. (יש עוד סיבות וזו אחת)

4- יש איסור לפגוע בה כמו שיש איסור לפגוע בכל אשה.

זכור היטב.
אתה יושב בסלון ביתך ודן על בעיות מוסריות של חייל בשטח רחוק מאשתו במלחמת יצרים בסערת קרב. "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו"
כל מה שהתורה עשתה במקרה זה הוא לנווט את היצר המתפרץ של החייל הנמצא בסערת קרב. למציאות נשלטת. לבוא ולומר:
אל תתאוה!!.
זה יפה בתור מילים יפות שאין להן כיסוי.

ראינו כולנו את האונס של שבויות מלחמה שהיה בלב ליבה של אירופה במאה העשרים. בבוסניה. כל הדיבורים היפים על מוסר - לא עמדו במבחן המציאות.
עכשיו ימשיכו לדבר עוד עשר שנים על מוסר יפה ונאצל וכשיגיעו לשעת מבחן - שוב יכשלו.
הרי כל עמי ארופה לא עמדו במוסר מינימאלי של אנושיות בשעת מבחן.

התורה היא ראלית. היא מציבה אתגר מעשיים ולא סיסמאות שדופות של "ואהבת לאויבך כמוך" שהם רק מילים ואין שום אפשרות מעשית לקיימם.

כך גם בדבר הזה התורה הציבה "רף" שאפשר לעמוד בו. אין שום עם בעולם שעמד ברף הזה. - רק בדיבורים!!
בכל מקרה - אם יש למישהו "רף" יותר גבוה מהמוסר של אלוקים - אשריו!!

זכור - כי התורה לא מעודדת את הדבר הזה.
לא מדובר בכל החיילים.
צריך להציב רף שהוא מותאם לכל החיילים שבצבא. וכשמתעסקים עם ציבור מגוון של חיילים - צריך לדעת לתת פתרון לכולם.
יש כאלה היצרים שלהם יותר חזקים וקשה להם לשלוט עליהם ולכן אל תביא אותם למצב של חטא
או של אונס ורצח כמו בבוסניה
או של אונס נשים רבות
או של אונס והרג תינוקות.
או של אונס ומכות.
או של אונס המוני.

תביא אותם למצב של כמעט גיור וכמעט אישות נורמאלית שבסוף אולי יתפתח מזה גיור אמיתי או אישות אמיתית או שבסוף היא תצא בכבוד יחסי.

זכור עוד שההגיון של ההלכה אומר שכשהבעל יחזור הביתה עם אשה יפת תואר - אשתו תזרוק אותו מכל המדרגות. גם הוא כבר "ירגע" ויסכים עם אשתו. במקרה זה השבויה תלך לדרכה לשלום.

אלה החיים!

*********

ראה תשובות בענין זה:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=11662
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=17148

*********

תוספות קידושין דף כב/א
"שלא ילחצנה במלחמה - פי' בקונטרס - לבוא עליה. משמע מתוך פירושו דבמלחמה אסור לבוא עליה כל עיקר ואפילו ביאה ראשונה אינו מותר עד לאחר כל המעשים. ותימה א"כ מאי קאמר "לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע" כיון דבמלחמה אסור עד שיבא לביתו ולאחר כל המעשים היאך נתפייס יצרו בכך? אכתי איכא יצר הרע במלחמה ובביתו עד ירח ימים?
ועוד קשה,,,
ונראה לר"ת דביאה ראשונה מותרת במלחמה אבל ביאה שניה אסורה עד שתהא בביתו גיורת [והא דקאמר שלא ילחצנה כו' היינו להתחיל למנות ירח ימים דאין יכול לדוחקה לעשות סדר הפרשה עד שתהיה בביתו].
ויש מיישבים פירוש הקונטרס ולא קשה מידי מה שהקשה איך נתפייס יצרו דאיכא למימר דבטל הימנו יצר הרע כיון שיש לו פת בסלו שסופה להיות מותרת לו לאחר כל המעשים
ומה שהקשה אמאי קרי לה "בשר תמותות" כיון שנתגיירה הא נמי לא קשה דאיכא למימר לפי שמגיירה בעל כורחה ואינה גיורת גמורה קרי לה בשר תמותות
ומה שהקשה מתמר לא קשה,,,,
ומיהו אומר ר"י דבירושלמי מצינו מחלוקת אמוראים בדבר זה והכי איתא התם רב אמר לא התיר אלא ביאה ראשונה ואני אומר לא ביאה שניה ולא ראשונה הותרה אלא לאחר כל המעשים כדכתיב ואחר כן תבא אליה ובעלתה: