האם התורה שוביניסטית?

שלום רב!
הנקודה הבסיסית כאן, היא שאין מדובר פה בעדיפות של איש על אישה או הפוך - של אישה על איש. גם האיש וגם האישה נבראו בצלם אלוקים. השוני הוא בתפקידים, שנובעים ישירות מהנפש המיוחדת של כל אחד משני המינים.
לא חסרים מקורות שמשבחים את האישה ביחס לאיש, כגון 'בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל', 'בינה יתירה נודעת באישה'. וכן נאמר שמי שאינו נשוי אינו קרוי אדם, ושרוי בלא שמחה ובלא תורה - בעוד שלגבי אישה שאינה נשואה חז"ל התייחסו בצורה יותר מתונה, ואמרו שכל זמן שהיא אינה נשואה כל כוחותיה גלומים בה ועדיין לא יצאו מן הכוח אל הפועל. ויש עוד הרבה הרבה מקורות ביחס למיוחדותה של האישה.

אך יש לזכור שמכיוון שהאיש והאישה הם בעלי נפשות שונות - לא כל תפקיד שמתאים לזה מתאים לזה. ואין הכוונה שאי-אפשר להכשיר אישה למלאות תפקידים 'גבריים', ויתכן שתעשה זאת אף בהצלחה רבה. היא אכן יכולה להיות לוחמת מוכשרת וכן הלאה, אך השאלה היא - האם היא נשארה אישה אחרי שהיא לבשה את 'מָסֵכַת הגבר' ? האם היא תהיה עדיין אותה אמא עדינה ורגישה לצורכי בניה ובנותיה (ובכך תיצור את האיזון בינה לבין בעלה), או שהאופי הגברי יָפר את האיזון בבית?
היום יש גם פמיניסטיות מושבעות שמכירות בכך. לאחרונה נתפרסם ראיון חשוב עם פרופ' אחת מאוניברסיטת תל-אביב (לצערי לא זכור לי שמה), שאמרה שלא לכך היא ציפתה כפמיניסטית - שתעלה קרנה של האישה בכך שנוצרה 'אישה-גברית'. הוא הדין בכיוון ההפוך - הגבר - אופיו יותר נוקשה מן האישה. וכך העדינות הנשית והנוקשות הגברית יוצרים איזון בבית (אין הכוונה שגברים לא יכולים או לא צריכים להיות עדינים, או שנשים הם רכרוכיות, אלא מדובר על מאפייני אישיות כלליים).
כל ההבדלים ההלכתיים בין גברים לנשים, לא נועדו 'לקפח' צד זה או אחר. הרי הם נקבעו על ידי הקב"ה או חז"ל הרוצים בטובתנו ואין להם עניין לקפח אף אחד, אלא הם רק גזורים מההבדלים הנפשיים והאחרים בין האיש לאשה, ומותאמים לפקידם המיוחד בעולם ( ויש מקום להרחיב בכל נושא בפני עצמו. לא נעשה זאת הפעם בגלל האריכות, ונזכיר רק לגבי עניין הערכים המופיע בפרשת בחוקותי- הערך הוא נגזרת של יכולת העבודה. לכן ברור שגבר 'ערכו' יותר, משום שגבר מסוגל למשימות פיזיות יותר קשות מאישה. מה שגבר יכול להרים ולעבוד מבחינה פיזית, אישה אינה יכולה בגלל העדינות של גופה - אז מה האפליה כאן? ).

תורת ישראל אינה שולחת 'נשים למטבח' - אך היא קובעת שלנשים יש יכולת השפעה אדירה על הצורה בה יֵראה הבית וכיצד דור ההמשך יֵראה. תורת ישראל מלמדת אותנו שהעדינות וכוחות-הנפש של האישה הם אבן יסוד בבנין בתים בישראל. ועכשיו אנו נשאל - האם הקידמה של ימינו עשתה את העולם טוב יותר מבחינה אנושית, רגשית, חינוכית? האם ערך המשפחה התחזק או שהוא בתהליכי התפוררות? אז אולי הקידמה היא לא כל-כך קידמה במובנים מסויימים...
ובכל זאת אציין - אין התורה עוצרת את ההתקדמות, אלא היא יוצרת מסגרות שבסופו של דבר יוצרים תשתית לחיים חברתיים בריאים. הנושא הוא ארוך והאמור לעיל הוא על קצה קצהו של המזלג. יסוד הדברים הוא שאיש ואישה נבראו שווים - אך לכל אחד תחומי אחריות שונים, אז אין על מה להתווכח ביניכם בסניף. באם תרצה, נשמח להפנות אותך לחומר מפורט יותר בנושא.
אתה גם מוזמן לעיין בשתי תשובות שלנו המופיעות באתר-
לימוד תורה וגמרא לנשים-
http://www.maale.org.il/noar/q.asp?id=141
בנות ולימוד תורה -
http://www.maale.org.il/noar/q.asp?id=159

שלך
יהודה, חברים מקשיבים