עונשים בתקופת המקרא והיום

שלום וברכה

לסוגיה החשובה שאת עוסקת בה יכולות להיות תשובות רבות. אכתוב לך את זו שאני מאמין בה.

לא ניתן להסתכל על תקופת המקרא לאור המציאות שאני מכירים היום: שלטון מחליפים בקלפי על ידי בחירות; לא ניתנים עונשי גוף; וכדו'. הסתכלות כזו היא אנכרוניסטית.

בתקופת המקרא – אלו היו הכלים בהם העולם התנהל. כדי להחליף שלטון, אפילו שלטון שלא ראוי עוד לתפקידו כי הוא מושחת והרסני, חייבים להשתמש בדרך אחת בלבד: לחסל אותו, כולל צאצאי המלך ופקידיו, לחלוטין. כמעט כל החלפת שלטון הייתה כרוכה בשפיכות דמים. אלו הכלים שהאנושות חיה בתוכם. תרומת התורה באותה תקופה הייתה לקדם את העולם בשני צעדים קדימה, אולי יותר. אבל את עצם העובדה שאלו הכלים הקיימים – התורה אינה משנה. בני אדם צריכים לשנות את זה.

גם מערכת הענישה אפוא הייתה גופנית מאוד. כמעט ולא היה כלי אחר. מלקות. מוות. אלו הכלים. אמנם, נראה כי התורה שבעל פה ריככה מאוד את המשמעות המעשית של השימוש בכלים אלה, והפכה אותם לכמעט בלתי אפשריים. אולם, גם על זה נמתחה ביקורת: רבי עקיבא שאמר כי אם הוא היה יושב בסנהדרין לא היה אדם מוצא להורג לעולם – זכה לביקורת, לא בגלל הרצון חס ושלום להוציא אנשים להורג, אלא בשל הטיעון כי חוסר ענישה יביא להגדלת שפיכות דמים, שכן הרוצחים לא יפחדו עוד מדבר.

גם בתקופת המקרא היו התנהגויות שונות. אנו קוראים על כך לאורך כל ספרי הנביאים.

אני מסכים מאוד שלא נכון לומר אמירות פוגעניות כלפי מי שאינה לבושה בדרך בה סבורים נאמני ההלכה שצריך להתלבש, וגם דברי הביזוי כנגד מי שנמשך לבני מינו צריכים להיעלם. הדבר אינו מוחק את האפשרות להתמודד על ערכים השוללים את ההליכה בצורה לא צנועה, או את משכב הזכר. צריך לעשות זאת בדרך המתאימה למאבקים רוחניים.

כל טוב, ותודה על השאלות