שאלה
שלום רב,
1)עשיתי הבדלה ואחר כך ברכה אחרונה על היין. אחר כך אם רציתי לשתות משהו אחר הוא פטור או לברך שוב?
2)בשמע שעל המיטה - ב"מפיל" אם אמרתי אחרי חצות אז אומרים בלי שם ומלכות את ההתחלה והסוף, אך באמצע מופיע גם שם ומלכות, מה הדין לגביהן?
3)מתי ברכה אחרונה מאפסת ברכות וצריך לשוב ולברך?
4)מחוץ לעבודה שלי פתחו בית כנסת באותו בניין במסדרון אך קומה למטה ויוצא בעזרת הנשים היא בקומה שלי ואני מאבטח את המקום ולא יכול להתרחק יותר מידי.. האם אני יכול להתפלל עם המניין כשאני עומר בעזרת הנשים (כמובן שאין שם נשים)?
5)איך אפשר לשלוט על חלומות לא צנועים? אני ישן עם ציצית ואומר שמע מלא לפני שינה כמה פעמים לצערי יצא לי להכשל בגלל החלומות האלה.. וזה מסתכל כי אני שומר ממראות אסורות ואז זה מגיע לי בלילה בלי שליטה..
6)האם מותר להמשיך לקרוא בזמן הקדיש אבל להגיד אמן או שחייב לעצור עד שיסימו להגיד את הקדיש?
תודה מראש
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה וחנוכה שמח,
סליחה על העיכוב בתשובה
בהיות שבכל אחת מהשאלות חשוב להבהיר באריכות (יחסית לפורמט) אני מפצל את המקבץ שלך בלי נדר לכמה שאלות נפרדות.
1,3) כתב השולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"צ סעיף ב' וזו לשונו: "אחר ששתה כוס של ברכת המזון יברך ברכה אחת מעין שלש".
כתב עליו המגן אברהם, בסעיף קטן ג': "ואם דעתו לשתות עוד לא יברך אחריו אלא לבסוף (טור) ונראה לי דאם טעה ובירך אחריה אין צריך לברך בתחלה כיון שהי' דעתו לשתות עוד. ודוק' כשדעתו לשתות מיד (=אז יחכה עם הברכה האחרונה לאחר השתייה השנייה( דאי לאו הכי (=שאם לא כן) יש לחוש שמא יתעכל (=השתייה הראשונה, ואז יפסיד את הברכה האחרונה עליה לגמרי)".
כתב המשנה ברורה סעיף קטן ח': "ואם דעתו לשתות עוד לא יברך אחריו אלא לבסוף אחר גמר שתייתו ודוקא כשדעתו לשתות מיד דאל"ה יש לחוש שמא יתעכל דעיכול של שתיה איננו שיעור גדול כל כך".
וכתב הביאור הלכה שם (ד"ה "אחר ששתה כוס של ברכת המזון): " עיין במשנה ברורה מה שכתבנו בשם המגן אברהם דדוקא שדעתו לשתות מיד וכו' ונראה שכונת המגן אברהם הוא דיצטרך עי"ז לברך עוד ברכה ראשונה על השתיה שישתה אח"כ מחדש ואזיל לטעמיה לעיל בסימן קפ"ד סק"ט אך באמת הרבה אחרונים הסכימו שם לדעת אבן העוזר בזה שכל שלא סילק דעתו מהאכילה או מהשתיה לא נתבטלה ברכה ראשונה אפילו שהה כל היום וכמו שכתבנו במ"ב לעיל ע"ש וא"כ לכאורה אין מקום לדברי המ"א גם בסעיף זה אכן לבי מגמגם בזה דנהי דאם שהה הרבה לא נתבטלה ברכה ראשונה כיון שלא הסיח עכ"פ דעתו מ"מ מאן יאמר לן דרשאי לעשות כן דהרי עכ"פ מפסיד ברכה אחרונה של אכילה ושתיה זו ומה שיברך לבסוף לאחר אכילה ושתיה שניה לא מהני כלל לזה כיון שכבר נתעכל והוי כמי שאינו ומה גם שמצוי כמה פעמים שבהמשך איזה זמן נשתנה רצונו או מטריד מאיזה דבר ואינו אוכל ושותה עוד וא"כ בודאי מפסיד ברכתו לגמרי".
לסיכום- אם יודע מראש שרוצה לשתות מיד אחרי שתיית היין יחכה עם ברכת מעין שלוש לאחר גמר השתייה ואז יברך ברכה אחרונה על הכל. אם יודע שיקח לו זמן עד שישתה שוב- יברך ברכה אחרונה מיד.
מכל מקום אם טעה ובירך ברכה אחרונה ורוצה לשתות מיד משהו, ותכנן מראש לשתותו (ולא שרק אחרי ברכה אחרונה נמלך והחליט לשתות) לא יברך ברכה ראשונה משום ספק ברכות להקל.