מה אומרים לילדים בשעת משבר? מדריך מעשי בעקבות פרשיות ולדר ושעלבים

אחד הלקחים העיקריים מהפרשיות השונות בחדשות הוא לא לאפשר לקשר השתיקה לצבור כוח ותנופה, אלא ליזום בעצמנו את הדיבור, הבירור, ההתעניינות והדאגה לקרובים אלינו, ובמיוחד לילדים ובני נוער. להעלות מודעות, לעורר דיון, ולא לפחד משאלות קשות. ועדיין, הפיתוי גדול וקשה לעמוד בו. "אולי הם לא יודעים בכלל, ולא יידעו?". "מה אם השיחה רק תלחיץ אותם?". החשש הוא טבעי, אבל עלול להכשיל את כולנו. אז איך נדבר עם הילדים על מה שקורה?

1. אתם מוגנים

לפעמים כדאי לפתוח דווקא בשורה התחתונה. סיפור שמתחיל במילים "יש בעולם אנשים רעים", או "לא תמיד כדאי לתת אמון", לא נוסך ביטחון גם אם הסוף שלו טוב. ולכן כדאי להתחיל בטוב שקיים בסביבה המיידית של הילדים, כאן ועכשיו, באופן ברור, בקול בוטח, רגוע ומיושב: חשוב שתדעו שאתם מוגנים ובטוחים. לא נאפשר לשום דבר לא נעים או מסוכן לקרות לכם. אנחנו כאן איתכם, דואגים לכם ושומרים עליכם". נקודה. בלי אם ובלי אבל.

2. יש מציאות

חשוב שהילדים לא ירגישו שאנחנו מסתירים דברים שקרו, או נמנעים מהתייחסות למידע ושמועות. התחמקויות משדרות חולשה, ולא נוסכות ביטחון. ולכן אחרי שביססנו את הבטיחות והביטחון שלהם ברגע הזה, אנחנו יכולים להתמודד קצת יותר בנחת עם המציאות הלא נעימה שאמנם קיימת. לכל גיל נתאים את המילים המתאימות. המסר הוא שאמנם קורים לפעמים דברים לא טובים. אנשים לפעמים טועים, עושים דברים שאסור. יש אנשים שפוגעים, ויש שנפגעים. זה יכול לקרות גם למישהו שאנחנו מכירים ואוהבים. זה יכול לגרום לנו להרגיש כל מיני רגשות, ואת כולם אנחנו יכולים להרגיש ולבטא: עצב, כעס, פחד, ועוד. זה בסדר. גם כשזה קצת קשה או מעציב, אנחנו יכולים לעמוד ברגשות הללו. להרגיש – זה טוב. ולדבר על מה שאנחנו חושבים ומרגישים – זה טוב מאוד.

3. אתם לא לבד

מאוד פשוט עבורנו לומר לילדים: דברו איתנו, ההורים/המחנכים. אלא שלפעמים לא נוח להם לדבר איתנו על כל נושא. ולא תמיד אנחנו מצליחים להיות קשובים להם באמת בכל עניין. זאת האמת, וזה בסדר. "כדי לגדל ילד – דרוש כפר". ויש לכולנו כפר כזה: קרובי משפחה מבוגרים וצעירים, דודים, בני-דודים, שכנים וחברים שאפשר לסמוך עליהם (בנים ובנות כמובן).

בד"כ הילדים לא ישתפו אדם אחד בכל מה שעובר עליהם, אבל חשוב שיהיו להם כמה אנשים שאיתם יוכלו לדבר על חוויות שונות. אנשים שיכולים להקשיב לכל מה שיש להם להגיד, ללא שיפוט וללא פחד. כדאי לעבור איתם על האפשרויות, כדי לוודא שברור להם שהם אף פעם לא לבד, ויש אל מי לפנות במצבים שונים. "חיבורים" טובים בזמן שגרה יבטיחו התמודדות טובה בשעת משבר. כדאי להכיר להם גם קווי תמיכה וחירום למצבים שונים, לרבות מוקד חברים מקשיבים באינטרנט, בטלפון (כוכבית 8298) ובווטסאפ, שמאפשר שיתוף והתייעצות אנונימית בכל נושא (גם לכם ההורים!). אנחנו כאן בשבילכם.

בהצלחה!

אוהד שקלים

מנהל מוקד חברים מקשיבים למתבגרים והורים