• פקודי המשכן

    השמות ´ויקהל´ ו´פקודי´ מבטאים שני צדדים שונים של מטבע אחת: ´ויקהל´ מבטא את האחדות של כלל ישראל, את הקהל הגדול שהיחיד נבלע בתוכו וכמעט שאין לו משמעות וקיום בפני עצמו. לעומת זאת המילה ´פקודי´ טעונה ביאור

    הרב אלעזר אהרנסון, ראש ישיבת הסדר חולון

    11/03/05 00:00

  • לחשוב, לעשות ולהורות

    כלל ידוע בעניין הנבואה כי "נבואה שנצרכה לדורות נכתבה", ועל אחת כמה וכמה ביחס למה שמסופר בתורה. משום כך יש לתמוה, מה ראתה התורה להעלות על נס את האיש בצלאל ולפרט את תכונותיו הייחודיות, ומה נפקא מינה לדידן בסיפור דברים זה

    הרב איתיאל אריאל - בית שמש

    03/03/05 00:00

  • אלה הדברים

    חז"ל עמדו על הפתיחה החריגה: "אלה הדברים אשר ציווה ה´ לעשות אותם : ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש ...", וכי על הדברים האלו בלבד ציווה, ולא ציווה דברים נוספים?

    הרב אלעזר אהרנסון, ראש ישיבת הסדר חולון

    03/03/05 00:00

  • חכמת לב/ לפרשת ויקהל

    חשיבותו של הלב מודגשת בבניית המשכן. הסיבה לכך נעוצה במטרת המשכן ובמהותו - הכנסת הקב"ה לתוך ליבנו ועולמנו. העקרון העולה מכך הוא שככל שנפתח יותר את ליבנו כלפי הקב"ה, כך שכינתו תשרה עלינו ביתר שאת.

    ניר עזריאלי

    02/03/05 00:00

  • חטא העגל וההתנתקות

    בין חטא המרגלים לרעיון של עקירת יהודים מביתם בארץ ישראל (הקרוי במכבסת המילים: "התנתקות") עובר קו ישר והוא המאיסה בארץ חמדה ...אבל מה לחטא העגל ולארץ ישראל שהתורה בפרשתנו קושרת את השניים?

    הרב יעקב הלוי פילבר

    24/02/05 00:00

  • משה ואליהו

    לא בכדי נבחרה פרשת אליהו הנביא להפטרתה של פרשת העגל, ואנו נעמוד על המשותף ועל המבדיל בין שתיהן.

    הרב עזריאל אריאל - רב היישוב עטרת

    24/02/05 00:00

  • שפה יהיה לפיו לא יקרע

    מרוב התלהבות, דתית או אחרת, עשוי אדם להיכנס למרוץ מטורף של השגת היעד, של חתירה למטרה, מבלי שייתן לבו ל"קרעים" ולמחיר שהתלהבות זו גובה. התורה מצווה עלינו, גם בשעת החתירה למטרה, קדושה וטהורה ככל שתהיה, להיזהר ולהישמר מפני ה"קרעים" שעלולים לבוא בעקבותיה...

    ד"ר עו"ד אביעד הכהן

    16/02/05 00:00

  • חכם לב

    ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה..." - מה הפירוש ´חכם לב´, במה הוא שונה מחכם רגיל. מדוע נדרשת תכונה ייחודית זו במלאכת הקמת המשכן?

    ד"ר יצחק קניגסברג, פ"ת

    16/02/05 00:00

  • על הכבוד, התפארת ועמלק

    בגדי הכהנים המפורטים בפרשת השבוע שלנו, ובייחוד בגדיו של אהרן הכהן הגדול, מעוררים השתאות. החומרים היקרים מהם עשויים בגדי הכהונה, הפאר הרב הכרוך בהכנתם, סגנונם המיוחד של הבגדים – כל אלו משווים לבגדי הכהנים הילה של יופי והדר.

    הרב אהרון בק - ר"מ בישיבת ההסדר ראשון לציון

    16/02/05 00:00

  • עורות תחשים

    סתום ונעלם עד מאד הוא עניינו של התחש, אותה חיה נדירה אשר מעורותיה נעשה גגו של המשכן. לא הרבה ידוע לנו על אותו תחש. לא ידוע אם מין חיה היה או מין בהמה, ובתחילת הדיון אף לא היה ידוע אם בעל חיים טהור הוא או טמא...

    הרב עזריאל אריאל

    11/02/05 00:00

  • סידור התפילה של הבעל שם טוב

    "כשביקש משה רבינו להקים את המשכן, נתמלא יראה: וכי יכול הוא להקים בית לשם ה´? מי שנאמר עליו "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך" יצמצם את שכינתו כביכול לתוך משכן שיעשה לו משה?" – מתוך סיפור על הבעל שם טוב...

    הרב אהרון בק - ר"מ בישיבת ההסדר ראשון לציון

    10/02/05 00:00

  • ועשו לי מקדש

    פרשת תרומה פותחת את "מסכת המשכן". גודש של פרטים, חומרים ורשימות, שנראות לעתים כלקוחות ממפרט טכני של סוכן שיווק ערמומי או אנרגטי במיוחד: לא רק זהב, אלא גם כסף ונחושת...

    ד"ר עו"ד אביעד הכהן

    10/02/05 00:00

  • על תרומה ונדיבות בגופו של אדם

    הנכונות לתרום משלך לאחרים מונחת ביסודה של פרשה זו, אלא שלהבדיל מתרומה ממונית בה עוסקת פרשת תרומה, ברצוני לעסוק בנתינת חלק מחלקי גופו של האדם. ליתר דיוק בהיתר, אם קיים, לאדם מישראל למכור חלק מחלקי גופו.

    הרב רזניקוב, מרכז רפואי איכילוב.

    10/02/05 00:00

  • צדק חסד ומשפט

    פרשת משפטים מהווה נקודת זמן במעגל השנה בה יש לנצל את ההתעוררות ולהזכיר את ענייני הצדק והמשפט, כעניינים התובעים את תיקונם בעולם. ב"ה, צעדנו צעדים משמעותיים ביותר בתחום החסד...

    הרב יובל שרלו

    03/02/05 00:00

  • בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו בשבילו נכתבה פרשת משפטים

    ההלכה: גמישה או נוקשה? דינאמית או קופאת על שמריה? עד כמה אנו צריכים ויכולים למתוח את הגבולות על מנת "להתאים" את ההלכה למציאות משתנה?

    הרב אורן דובדבני - קהילת נצח מנשה בית-שמש

    03/02/05 00:00

  • מטרתם של דיני נזיקין – לפרשת משפטים

    "ארבעה אבות נזיקין" (בבא קמא פ"א, מ"א) ועוד אבות נזיקין אחרים שמקורם בפרשה, מצביעים על עיקרון רחב, ולפיו עיקר האחריות למניעת נזיקין מוטלת על המזיק והוא זה שצריך לשמור על עצמו ועל ממונו כדי שלא יזיקו.

    איתיאל אריאל - בית שמש

    03/02/05 00:00