כולם עסוקים בדרמה. רצף כותרות מצטטות איך טראמפ תוקף את נתניהו, איך נתניהו מתעקש בכל זאת לפעול. אבל אולי זה לא הסיפור? אולי הסיפור האמיתי הוא שהעימות הפומבי הזה משרת את שני הצדדים? הצגה מתואמת בין שניהם? אלא אם כן שניהם מייצרים עימות פומבי מתואם במכוון - טראמפ מראה לבוחריו שהוא לא נגרר אחרי ישראל ומקבל החלטות מתוך האינטרס האמריקני בלבד. נתניהו, מצדו, מצטייר כמנהיג שלא מוותר ונאבק מול וושינגטון ודורש קו תקיף מול איראן. לנתניהו יש בחירות וגם לטראמפ. נתניהו מצטייר כלוחם, טראמפ כעצמאי, אבל בפועל שניהם מתקדמים למדיניות פיוס איומה מול איראן. וזה מה שבאמת מדאיג.
ממש כמו גרמניה הנאצית של אז
הסתכלתי על מסע השכנועים וההטבות לאיראן והלב שלי התכווץ אבל הזיכרון ההיסטורי לא. בספטמבר 1938 התכנסה ועידת מינכן. הוועידה הייתה שיאו של מאמץ דיפלומטי למנוע מלחמה אחרי שהיטלר סיפח לשטחו את חבל הסודטים של צ'כוסלובקיה. צ'רצ'יל שלא עמד אז בראש בריטניה טבע את המשפט: "ניתנה לכם הבחירה בין חרפה למלחמה. בחרתם בחרפה - ותקבלו מלחמה". ולמה הם בחרו בחרפה? כי מינכן הייתה תהליך. כמו הניסיון לאלף את איראן לא ליצור גרעין, אירופה ניסתה לאלף את היטלר. היטלר הפר את הסכמי וורסאי שנחתמו בתום מלחמת העולם הראשונה. ואז הגיע חבל הסודטים. התחילו מאמצים דרמטיים להגיע איתו להסכם. צ'מברליין טס אליו לגרמניה וחזר בהכרזות שהציל את אירופה מאסון איום.
תציצו הבוקר בכותרות עיתוני אירופה - ברכות חגיגיות להסכם עם איראן. היטלר מבין שהם מפחדים ממלחמה ומעלה את הדרישות מול צ'מברליין. כמתווך הוא שולח את מוסוליני, ידידו הקרוב מאיטליה. נשמע לכם מוכר? קטאר למשל? הנה המממנת המרכזית של הטרור, מתווכת הסכם בין ארצות הברית לאיראן. מממנת הטרור המרכזית היא מתווכת שלום. בלתי נסלח.
נחזור לידידנו בניטו מוסוליני. הרודן האיטלקי שמציג את עצמו כמתווך הוא בעל בריתו של היטלר ולכן כשהוא מציג "הצעת פשרה" הוא בעצם מעביר לבריטניה וצרפת מסמך שנוסח בידי הגרמנים. בריטניה רוצה לחתום, לצרפת הייתה ברית הגנה עם צ'כוסלובקיה אבל הציבור הצרפתי פחד ממלחמה וראש הממשלה דאלאדיה בלע את הגלולה, וההסכם עם היטלר נחתם. צ'כוסלובקיה, אגב, אפילו לא הוזמנה לשיחות. ומה קרה שנה אחרי חתימת ההסכם? פרצה מלחמת העולם השנייה. היטלר הפר את כל ההסכמות. איזו הפתעה.
זרועות התמנון עדיין חובקות אותנו מכל עבר
וגם האידיאולוגיה השיעית, ה"תקייה", מתירה לאיראנים לשקר לצרכי מה שבעיניהם הוא הכרח. אז למה מישהו מאמין שהם יקיימו משהו מההסכם? למה רצים לחתום איתם? אה. כי רוצים שקט בכל מחיר. למה גם זה נשמע מוכר? אז אלא אם כן הכל תחבולה ובסוף במקום לחתום איתם יתקפו אותם (מהלך נהדר אבל לא בטוח שמישהו מתכנן אותו) אנחנו נמצאים פחות משלוש שנים אחרי שבעה באוקטובר וזרועות התמנון חונקות אותנו מכל עבר. משטר קיצוני לא משנה אידיאולוגיה בגלל הסדר. לא חמאס ולא איראן.
הסכם שפוגע בנו אנושות
אז במריבות המודלפות לטובת תיאטרון נתניהו טראמפ מה שחשוב זה לא מי מנצח בעקיצות, אלא התוצאה. הסדר שיאפשר לאיראן להשתקם כלכלית מבלי לחסום באופן מספק את יכולותיה הגרעיניות והצבאיות הוא אסון לדורות. ישראל חייבת להבהיר שהוא לא נוגע לזכותה להגנה עצמית לפי הדין הבינלאומי. כל דבר אחר - יפגע בנו אנושות. וטראמפ? מי שלגלג על ביידן הסנילי ברשעות, מוציא עכשיו לרגל יום הולדתו השמונים מחזה אימה שהרפליקות שבו משתנות כל חצי שעה. הייתם רוצים להיות זבוב על הקיר בחדר השיחות בין קטאר לאיראן? תסתכלו בתוצאות התיווך של מוסוליני להסכם מינכן עם היטלר. זה יתן את התשובה.
הכותבת היא עו"ד סא"ל (מיל') שופטת לשעבר בעבירות טרור,כותבת לתיאטרון ולמסך. blueori@gmail.com.