-
לא כל קנאה היא דבר הרסני: כך תנתבו את התכונה הבעייתית לטובתכם
יש הבדל מהותי בין סוגי הקנאה - לא כל קנאה היא הרסנית, אולי אפילו בדיוק להפך. ברגע שנדע לשלוט ברגש הזה, לעשות שינוי ולעבור ל"קנאת סופרים" אקטיבית שתנצל את הקנאה שלכם לעשייה בכיוון הנכון
נגה גן צבי
14/12/22 16:35
-
שאלתי את חברתי האתאיסטית: איך את בכלל מצליחה לחיות בלי אמונה?
הדבר הכי מאתגר בחיים זה המאבק הפנימי בין הרצון להאמין לבין ההבנה שיש לנו אחריות לדברים שקורים לנו בחיים. התשובה מורכבת: אמונה ושליטה הם זאב וכבש שגרים יחד ומשלימים אחד את השני
נגה גן צבי
24/11/22 12:14
-
אני לא טפלון | החיוביות שלי עולה לי במחיר של פסולת שנדבקת ללב
אמא עסוקה שעצרה את חייה מתארת כיצד הבחירה ללמוד רפואה דורשת ממנה לעשות דברים אחרת, "לדרוש מהסביבה התגייסות, לדרוש מעצמי שינוי הרגלים, דורש ממני להתאמץ הפוך ממה שאני רגילה"
נגה גן צבי
15/07/22 13:05
-
בכל פעם שאני מנסה להיות הגיבורה זה מסתיים רע
כשאתה גיבור גדול ועושה הרבה מעבר ליכולתך זה נחמד עד שאתה קורס. ואז אתה הופך להיות קורבן של המציאות. כי איבדת את עצמך ומישהו חייב להיות אשם. ואז אתה לגמרי תוקף, שהרי מישהו אשם במצב המחורבן שהגעת אליו
נגה גן צבי
14/06/22 17:15
-
שוב אשמות: בניגוד לגברים, לנשים נשואות קשה לשמור על קשר עם חברות
רובינו כל כך עמוסות שאנחנו חולמות על מפגשים עם חברות אבל זה לא קורה. ואני תוהה למה? על מה זה יושב. למה אנחנו לא מצליחות להגיע למצב של מפגש פעם בחודש עם אדם קרוב וחשוב לנו מהעבר
נגה גן צבי
26/05/22 13:05
-
לא מסוגלת לדמיין את עצמי מכינה כל יום ארוחת צהריים ועוצרת את העשייה שלי
התנועה הזאת נעימה לי אבל משגעת אותי בו זמנית. אני רוצה ללדת, רוצה להנות מהזמן איתם יחד בבית. להקשיב לסיפורים שלהם, לשמוע את עצמי איתם צוחקת מרגעים קטנים. רוצה גם את ההוא איתנו הרבה יותר וזה בהכרח אומר שגם אני אצטרך לצאת יותר. להיות בבית פחות
נגה גן צבי
22/05/22 10:09
-
"אם הייתי מקשיבה לסביבה כנראה שעדיין הייתי מורה"
אתם חושבים שמארק צוקרברג ישר קיבל מילארדים של דולרים על הרעיון ההזוי שלו לייצר קיר שבו כולם ישתפו מחשבות וחוויות? ומה עם ואן גוך ואפילו אלברט איינשטיין? תמיד יש סיכוי ענקי שדבר לא יצליח
נגה גן צבי
12/05/22 12:03
-
זכרונות מתקופת הפיגועים ומסר אחד: "מן הילדים תנוחמו"
פעם היתה תקופה כזו שידענו שמישהו מחר ימות. מישהו יתפוצץ ולא ישאר ממנו זכר. לא ידענו מי זה יהיה, לא ידענו באיזו משפחה זה יגע. אבל ידענו שבבוקר נקום ונשמע בשורת איוב חדשה
נגה גן צבי
05/05/22 22:44
-
יום השואה: מסיפור הירואי והוליוודי להכרה בעוצמת פספוס החיים
לסוף כולנו נגיע, עכשיו או אחר כך. כשמסתכלים על תקופת השואה וכל הטרגיות בסיום החיים של אנשים רבים כל כך, הכאב הגדול והמשמעותי ביותר הוא שהסוף הגיע בלי יכולת שליטה, תם הזמן בו אפשר לעשות טוב בעולם
נגה גן צבי
27/04/22 13:47
