טור אישי אני לא טפלון | החיוביות שלי עולה לי במחיר של פסולת שנדבקת ללב

אמא עסוקה שעצרה את חייה מתארת כיצד הבחירה ללמוד רפואה דורשת ממנה לעשות דברים אחרת, "לדרוש מהסביבה התגייסות, לדרוש מעצמי שינוי הרגלים, דורש ממני להתאמץ הפוך ממה שאני רגילה"

חדשות כיפה נגה גן צבי 15/07/22 13:05 טז בתמוז התשפב

אני לא טפלון | החיוביות שלי עולה לי במחיר של פסולת שנדבקת ללב
נגה גן צבי, צילום: נגה ארליכמן גן צבי

קבוצת הווטסאפ המשפחתית נפתחה בהודעה הפשוטה- איך נפלו גם הטפלונים. וכדי שתבינו ולא תאלמו דום, אני אסביר. במטבח יש את הסירים הפשוטים יותר, אלה שקיבלנו לחתונה ששימשו אותנו שנים והם שרופים עד מוות ויש את אלה של הביוקר. בדיוק קנינו עכשיו כמה כאלה לבית החדש וזה בהחלט מרגש. פעם היה מושג שנקרא סיר טפלון או מחבת טפלון. כשהשתמשת בסיר כזה הרגשת שאין עליך בעולם. שאתה וסקוץ' לא תיפגשו יותר בחיים. מה אני אגיד, זה בהחלט היה שדרוג אמיתי. היית יכול לטגן כמויות של בצל, לשכוח על האש ואחכ הכל היה יורד מהטפלון. אח"כ הגיע שלב שאמרו שזה לא בריא והמציאו המצאות אחרות. אבל המושג דבק בנו. תרתי משמע.

אם אתה טפלון, אתה חסין. חסין לשמועות, חסין לרוע, וגם חסין למחלות. אז נפל דבר בישראל והוכרז באופן רשמי (קבוצת הווטסאפ שלנו בהחלט מרגישה כמו המקום להחלטות הרות גורל כמו זו) שהגל הזה של הקורונה הוא גל הטפלונים. אלה שהיו חסינים בכל הגלים הקודמים, נשמרו ושמרו. הלכו עם מסיכה באש ובמים, שטפו ידיים שמונים פעם ביום, טיפלו בכל החולים הסובבים אותם ועדיין הצליחו לא להידבק. איך אני יודעת? כי גם אחי שהוא טפלון מובהק וגם אבא שלי הלא הוא הד"ר המכובד, נפלו בגל הנוכחי. ואם אבא שלי נדבק, אין ראיה מוחצת מזו שזהו גל הטפלונים.

הריצה למרחקים ארוכים פתאום הקשתה עליי כל כך

למה אני מאפשרת לעצמי לדון כבר שורות ארוכות במהות הטפלונים? אסביר. טפלון הוא מושג רלוונטי מאוד למחלות כמובן, וגם לשומן שנדבק בתחתית הסיר, אבל טפלון הוא גם מושג בהקשר אחר לגמרי.

השבוע, הרגשתי עייפות החומר מה היא. לא יכולתי יותר לשאת את המחשבה שאני צריכה להמשיך וללמוד את החומר הזה כדי להשיג את המטרה שלי, והמחשבה על כך שאני חייבת לשבת וללמוד לפחות עד אפריל-מאי בשנה הבאה גמרה אותי. הריצה לטווח ארוך פתאום הקשתה עליי כל כך.

תהיתי לעצמי למה אני מרגישה ככה, אפילו שאני נהנית מחומר הלימוד, אני מאושרת שחזרתי לעבוד ויש לי הרבה לקוחות שממש צובאים על הפתחים. ובעיקר כשאני עם תינוקת חמודה בבית שכל כך חיכיתי לה?

בסך הכל אני אדם מאוד חיובי, אבל החיובי הזה עולה לי במחיר מאוד כבד של שומן שנדבק לי היטב היטב לתחתית הסיר. גילוי נאות ודרמטי, אני לא טפלון. אני לוקחת מאוד ללב. והכל. עם השנים פיתחתי חסינות לחלק מהדברים. ויש לציין שיש הרבה דברים שפחות נדבקים לי, כמו ילדים שנופלים, או כל דבר שדורש קור רוח בהיבט הפיזי.

בהקשר של הלב אני לא קרובה לטפלון

כשזה נוגע לסובבים אותי אני נדבקת בכל כך הרבה שומן שמצטבר ולוקחת על עצמי המון בתוך הלב רק כדי לא לפגוע באחר, או לחילופין להקשות על מי שלצדי. והמחיר של זה הוא כבד והוא בא לגמרי בצרורות של שומן בצדי הסיר. אחר כך, לכל דבר שאני עושה יש טעם של השרוף הזה.

וואי, אני מרגישה שהשבועות האחרונים דורשים ממני חיזוק במשטח ההגנה של הסיר שלי, כדי שלא ידבקו לי דברים. ואולי גם לא ישרפו מלכתחילה. אני לומדת לדבר אותי לפני שהסיר נשרף ואפילו לפני שכבר חסר שם שמן בלמטה והדברים מתחילים להידבק. הסיפור הזה עם הרפואה דורש ממני לעשות דברים אחרת, לדרוש מהסביבה התגייסות, לדרוש מעצמי שינוי הרגלים, דורש ממני להתאמץ הפוך ממה שאני רגילה.

פעם הייתי עושה יותר כדי להצליח יותר, היום אני מבינה שאני חייבת להאציל סמכויות. לשחרר להוא שילך איתם לבריכה אחר הצהריים גם אם זה יגרור בכי ודמעות. לאפשר לגדולה להכין ארוחת צהריים בקצב שלה עם כל הבלאגן שזה אומר כדי להרוויח עוד שעתיים למידה. לעשות סנכרון יומנים בשביל לאפשר לעצמי לקבוע לו"ז ארוך ומלא ללא הפסקות וקטיעת מחשבות כך שהלימוד יהיה יותר אפקטיבי. לעבוד גם באוגוסט. כי זו משימה של פעם בחיים.

אני מאמינה לעצמי שאני רוצה את זה. עכשיו אני גם חייבת לאפשר לעצמי שזה באמת יקרה. וכולם יצטרכו להתרגל אחרת. כדי שהציפוי הפנימי שלי לא יתמלא בשכבה מגעילה ושרופה של שומן אני חייבת להיות בעצמי קצת טפלון.

בהזדמנות זו מאחלת לכל הטפלונים וביניהם גם הטפלונים הפרטיים שלי, החלמה מהירה ורפואה שלמה. 

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן