"אחת האהבות הגדולות בחיי היא לימוד התורה". המשפט הזה פותח פוסט ארוך של נפתלי בנט שעלה לרשתות החברתיות בערב חג השבועות. אלא שמיד אחריו מפרט ראש הממשלה לשעבר מה בדיוק הוא אוהב במכלול הזה שנקרא "תורה". ספוילר: הוא אוהב בעיקר את התנ"ך. אז למה לא לקרוא לילד בשמו?
"בכל ערב שבת אחרי בית הכנסת, קידוש וסעודת שבת, בדיוק כשהילדים מתפזרים לנו אחרי שטיפת הכלים - אני מתיישב בסלון עם ספר התנ"ך ופשוט צולל פנימה", מתפייט בנט. כפל הלשון חזור גם במשפט הבא. "אני אוהב את התורה שלנו אהבת נפש. כשאני פותח את התנ"ך אני זוכה לפגוש את הדמויות [...] אני יכול ממש להריח את אדמת הארץ".
לתורה יש קונוטציה ברורה של גמרא, בחורי ישיבה, כמעט גלותיות
התנ"ך קשור לאבות הציונות, לפלמ"ח, לאיזו הוויה קדומה וחסרת סממני גלות. לפני דקדוקי ההלכה והוויות אביי ורבא. התנ"ך קשור לארץ ולטבע, לבן גוריון ולבית הנשיא, ללוחמים עזי נפש ולנשים בעלות תושיה. עם החלק הזה בתורה מזדהה בנט. "כל הגיבורים הללו הם אבותינו ואמותינו; הם חיו כאן, על האדמה שבה אנחנו חיים, דיברו בעברית שאנחנו מכירים, התאהבו, שנאו, כעסו, צחקו, ממש כמונו, כאן! התורה כל כך ארצישראלית. גיבוריה אנשים ארציים, חופשיים, מאמינים, פגומים, מנסים. כמונו". התנ"ך עוסק באנשים כמונו, בניגוד ל…
המושג "תורה" הוא גם ביטוי כולל לכל תחומי הדעת ביהדות, אבל יש לו קונוטציה ברורה של גמרא, בחורי ישיבה, כמעט גלותיות. תורה מגנא ומצלא, אומר המשפט בארמית מתוך התלמוד הבבלי. זאת התורה, אדם כי ימות באוהל. למרות ההבדל הזה בנט מערבב את המושגים. התורה היא לא "כל כך ארצישראלית". התלמוד, מאבני היסוד, הוא בבלי. בשנות גלות ארוכות התעצב העם היהודי די במנותק מארץ ישראל הפיזית.
אהבת תנ"ך, לא אהבת תורה
בנט מחבק את המובן הפיזי, הכמעט צבאי, של התנ"ך. משאיר בצד את מה שקרה בין התנ"ך לפלמ"ח. "כשאני לוקח איתי את ילדיי לטיולים בארץ, אני מטייל עם התנ"ך ביד. בילדותם היינו הולכים לעמק האלה ומשחזרים את קרב דוד וגוליית. צועדים בעין חרוד ומנסים להבין איך בדיוק בחר גדעון ב-300 לוחמי סיירת מטכ"ל שלו. מטיילים בתל שילה, כואבים יחד עם חנה את עקרותה ולומדים את תפילתה המרגשת". קרבות, לוחמים, סיירת מטכ"ל.
ה-"תורה" מופיעה בכותרות, אבל בתוך הדברים עצמם יש כמעט רק תנ"ך. בנט לא עמד בפיתוי של המושג היהודי הזה, אף שהדיוק היה פשוט יותר: אהבת תנ"ך, לא אהבת תורה. בין התנ"ך לימינו אין ריק, יש אלפיים שנות יצירה יהודית. בתי מדרש, גמרא, הלכה, גלות ואמונה. כל מה שבנט מתעלם מהם. בתיקון ליל שבועות של קהילת "נתיבות" ברעננה בנט העביר שיחה. הנושא? "מנהיגות מהתנ"ך ועד ימינו". ביניהם לא קרה משהו ששווה לאהוב.