• מסגרת להמשך התחזקות

    שלום! אני כבר שנה מתחזקת, אני כיתה י"ב ואני צריכה להחליט מה אני עושה שנה הבאה. כבר סגרתי שירות לאומי בירושלים אבל לא נראה לי שזה מה שאני רוצה כי אני רוצה עוד להתחזק ואמרו לי שזה לא ממש טוב. חשבתי על מדרשה. ואני רוצה בעז"ה להתחתן עם ברסלבר, מה עליי לעשות? לאן לפנות? אני לא חושבת שאורך חיים דתי לאומי מתאים לי כי הוא "חלש" מדי. אבל גם לא חרדי כי הוא "חזק" מדי. לאן???

    הרב ארז משה דורון

    24/04/07 17:39

  • דברים ערכיים

    שלום רב! בזמן האחרון אני התחזקתי המון ברוחניות ובשאלות אמונה,ברור לי שאני צריכה עוד הרבה להתחזק, אבל עכשיו אני רוצה מאוד לעשות הרבה דברים עם השבט או בלעדיו, הייתי רוצה לעסוק אך ורק בדברים בעלי משמעות, אך אאיני יודעת מה אוכל לעשות, שהרי איני יכולה לתרום כל כך הרבה חוץ מהדברים בבני עקיבא. הייתי רוצה עצות לדברים ערכיים שאוכל לעשות ולמלא את זמני החופשי איתם במקום לבזבז זמן מול הטלוויזיה וכו' בתודה אבישג

    הרב אפי קיציס

    26/12/06 23:17

  • הדרך האמיתית בעבודת ה'

    שלום רב כבוד הרב, דבר ראשון רציתי לומר שהספרים שלך מאוד מחזקים אותי במיחד האור הפנימי וכל פעם אני נהנת לקרוא והתחזק בהם מחדש. יש לי מספר שאלות אשמח אם תחזיר לי תשובה בהקדם, אני מאוד מתעניינת בחסידות, אני לומדת ליקוטי מוהרן בחברותות וכו. ישנם הרבה רבים שמתנגדים הנסיעה לאומן בטענה שרבי נחמן התכוון שביקור קברו היא כל עוד עם ישראל נמצא בגולה אך משום שעמ"י בארצו אין טעם בנסיעה לאומן.מה היא הסיבה שבכל זאת נוסעים ומתארגנים קבוצות? בנוסף רציתי לשאול מהי הדרך היחודית של ברסלב בעבודת ה' ובדבקות בו? ולמי הדרך מיועדת? הרי יש כ"כ הרבה גישות לעבודת ה' איך יודעים שזו הדרך הנכונה האמיתית? ומדוע גישת ברסלב כ"כ מדגישה את ערך השמחה? מה טמון בשמחה שהיא כל כך חשובה בעבודת ה'? תודה רבה שיהיה חודש טוב :)

    הרב ארז משה דורון

    01/01/06 16:03

  • התחזקתי אבל קשה לנתק את הקשר עם הידידים

    שלום! אני בת 16 ובשנה האחרונה נורא התחזקתי, פעם לא שמרתי שום הלכה בצניעות וגם לא הבנתי בכלל בנושא הזה, אבל חזרתי בתשובה ועכשיו ברוך ה' אני שומרת נגיעה ואין לי שום קטע מסוים עם בן או משהו דומה.. אבל יש לי בעיה אחת שמפריעה לי להתקדם.. יש לי עדיין ידידים, חילונים דתיים ומה שביניהם.. עם הזמן הקשרים יותר ויותר התנתקו וזה דבר טוב, אבל יש כאלו שאני עדיין בקשר איתם ואני לא יודעת מה לעשות!? קשה לי או שאני פשוט לא יכולה, ככה פתאום לנתק קשרים. אלו אנשים שקרובים אליי שיודעים עליי הרבה ואני בטוחה שהם אוהבים אותי ודואגים לי.. עם הבנות זה לא בעיה, זה שהן חילוניות לא מפריע לי וזה אפילו מחזק אותן הקשר שאיתי.. אבל עם הבנים העניין שונה לגמרי.. אני לא רוצה לפגוע בהם אבל מצד שני אני לא רוצה להיות איתם בקשר כאני יודעת שזה רק יזיק לי!! גם קרה שהם התחזקו בזכות הקשר בינינו ואיך שהתרחקתי חזרו להיות כמו שהיו לפני וזה ממש העציב אותי.. וכבר קרו מקרים שאנשים נפגעו ממני כשהתרחקתי, זה נראה להם כאילו לא אכפת לי מהם יותר. יש כאלו שהבינו את זה שהתרחקתי אבל בקשר לאלו שלא מבינים מה אני אמורה לעשות? אני ממש לא רוצה לפגוע בהם..! ונורא הרגשתי רע עם עצמי במקרים הקודמים שכן פגעתי באנשים.. וגם מה אני אמורה לעשות כשיש מפגש עם כולם, ואני רואה הרבה בנים שאני מכירה, נורא חשוב לי להגיד שלום ולשאול לשלומם, אני לא יכולה לעבור לידם ולנפנף להם שלום, זה מגעיל וסנובי!! גם עד שחלק כבר קלטו את העניין שאני שומרת נגיעה, וממש לא הבינו אותי, עכשיו אני אגיד להם שלא ידברו איתי?? מקווה שהבנת את שאלתי.. ותודה רבה!!

    חברים מקשיבים

    15/10/03 18:32

  • מחלה, קשיים עם החברה והאמא, וחזרה בתשובה

    שלום וברכה, אני נער בן 17. מנסה לנהל חיים דתיים ככל שניתן. עד לפני כמה שבועות הייתי מדריך בבני עקיבא. אני לומד בבית ספר חילוני בכיתה י"ב. אבא שלי היה רב אך הוא נפטר לפני 13 שנים. מאז אמא כועסת על ה' .. מתבטא בזה שלא כל כך שומרים על מצוות בבית. אני מצידי מנסה כמה שיותר לשמור מצוות אבל קשה לי!!! נתחיל מכך שבכלל אין לי מסגרת דתית, ואני לא רואה את עצמי עובר לבית ספר דתי השנה. אני לומד בבית ספר חילוני ולכן אין קיום מצוות בבית ספר ובכלל קשה שם. הבנות לא לבושות צנוע בכלל. הדיבורים שם "פתוחים"..אורחות החיים שלי שונים לגמרי משלהם. לפעמים אני באמת מרגיש שאני מפספס. שאני יכול יותר "להינות" בחיים שלי . לעשות מה "שבראש שלי" בלי להיות כפוף לאיזו מסגרת מסויימת. אני מרגיש שאני רוצה לחיות כמוהם. ואני נראה יחסית טוב, כך שהרבה בנות מציעות לי את עצמן. הפיתוי הוא עצום. אני מרגיש שאני ממש מפספס. ומצד שני לפעמים אני מרגיש שדרך ה' היא הדרך הנכונה ו"עזוב אותך משטויות" אלו רק דמיונות. אני מרגיש שאני מתחזק בדרך ה'. ואז פתאום אני יותר מתפלל יותר מדקדק... ולפעמים אני מרגיש שזה סתם יותר שטויות... אני לא יודע מה להגיד. יש לי ימים של " שיא הדתי" ולפעמים אני מרגיש שלא בא לי בכלל לעשות כלום... שאני הכי כועס על ה' על כל מיני דברים שקורים לי החיים ( אני חולה סרטן) אבל מצד שני שוב, אני מאמין שהכל לטובה. אני מצטער שאני כזה מבולבל.. אבל אני חייב לדבר עם מישהו להסביר לו!! אבל אין לי מישהו קרוב.. איך להאמין ולהישאר כך??? תודה. יוגב.

    חברים מקשיבים

    15/10/03 17:57