לעלות מהתחתית

רמב"ם, הלכות דעות פרק ו הלכה א':
דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו נוהג כמנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם. ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע - יצא למערות ולמדברות ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין שנאמר "מי יתנני במדבר מלון אורחים".

רמב"ם, הלכות תשובה פרק ה הלכה א':
רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו.

מתוך ובעקבות דברי הרמב"ם, אלה שכתבתי ואחרים, וגם גדולי ישראל רבים נוספים - אינני יכול לקבל את ההנחה שכתבת שאת לא מקבלת את העניין של "אם את רוצה אז תצליחי". אם את רוצה - אז תצליחי. אלא שאת חושבת להתקדם בשלבים. מחשבה זו נכונה כאשר כבר נמצאים בדרך הנכונה ורוצים להמשיך להתקדם. אבל אם את מרגישה בעצמך שאינך בדרך הנכונה כרגע, ובפנים את רוצה כן להיות בה, את צריכה לעשות פעולה דרסטית. להינתק מהחברה בה את נמצאת גם אם את אוהבת אותה ולהיצמד לחברה שאת מבינה שתתמוך בך בדרכך החדשה. רצונך להחזיק מעמד הוא רצון לדרוך במקום. דריכה במקום היא נפילה. על מנת להחזיק מעמד צריך כל הזמן להתקדם. עבדתי פעם במפעל שבתהליך הייצור היה צורך בואקום (רִיק). למדתי שכדי לשמור על ואקום יש צורך לשאוב את האויר משך כל שעת הייצור. הפסקה בשאיבה גורמת לכניסת אויר מיידית. ואם הדבר נכון בשמירה על ואקום, הוא נכון עוד יותר בשמירה על תוכן חיובי.
את מצהירה שאינך מאמינה בעצמך. האמיני שאת מסוגלת! כח הבחירה ניתן ביד כל אדם ואדם!
בהצלחה!