מחלה, קשיים עם החברה והאמא, וחזרה בתשובה

שלום יוגב.
איזה סיפור חיים מיוחד יש לך! כשקראתי את הספר "ואחד עם כיפה" חשבתי שרק בדמיונם של סופרים קורים דברים כאלו, והנה זו המציאות. כל הכבוד לך שאתה מנסה לנהל חיים דתיים ככל שניתן. אתה בן טוב לאברהם העברי, שחז"ל שאלו: למה נקרא שמו עברי ? וענו: כי כל העולם מעבר אחד והוא מהעבר השני. אברהם דבק באמונתו בלי תמיכה, בלי מישהו שילמד אותו, ואתה ממש הולך בדרכו.
יש שתי סיבות מרכזיות למה טוב שאינך עוזב את התורה.
אחת, זוהי תרבות שהשפיעה כל כך הרבה טוב בעולם (בסוף דבריי יש פירוט). זוהי תרבות שמיטב המוחות והכוחות האנושיים עסקו בפיתוחה. זוהי תורה שאנשים בכל הדורות מתו למענה. כל כך בקלות נמחק אותה ונתעלם ממנה ?
סיבה שניה - אבא שלך. הוא מת, אומנם, אבל הדרך שלו לא מתה. אתה אולי בקושי זוכר אותו וכבר לא מתגעגע אליו, אבל אתה עדיין הבן שלו, ואתה יכול להמשיך את חייו בעולם דרך חייך. אמא שלך עשתה את ההחלטות שלה, לא נדון אותה, כמו שכתוב: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו". בתחילת היסודי לא יכולת לבחור לאיזה בית ספר ללכת. עכשיו יש ביכולתך לקבוע את דרכך. למה להמית את אבא שלך פעם נוספת, בכך שאתה מתעלם גם מהמורשת שלו? נשאל את מה ששאלנו קודם, למה להתעלם, למה למחוק?
עד כאן אנו מסכימים. עובדה שאתה מנסה, ובמידת מה מצליח, לשמור על חיים דתיים בתוך חברה מרוחקת ומבולבלת. חברה שבה לא מתיחסים אליך כאל בן אדם שלם, אלא כאל פאזל. אתה נראה טוב - אז בנות מציעות את עצמן לפניך. הן יקחו מתוך הפאזל את הגוף, אבל לא יתנו לך תמיכה במצבים המיוחדים והקשים שלך. עולם התורה הוא עולם אחדותי. ה' אחד, ושמו אחד, והאדם אחד. בחורה רוצה להתקרב לבחור - היא לא יכולה לזכות במגע גופני איתו בלי להתיחס אל כל כולו: כשהוא שמח או עצוב, ערני או עייף, צעיר או זקן, בריא או חולה. זו ההלכה שאומרת שאין אפשרות למגע בלי נישואים. אי אפשר לקחת את צדדי ההנאה ולזרוק את צד ההתחייבות. אתה מבין שלא כדאי לך להתפתות לקשרים כאלו, שבסוף תרגיש בהם מנוצל. בחורה תשמח ללכת למסיבה עם בחור נחמד, ולהתגאות בו, אבל לא תשקיע את עצמה בבניית הפנימיות וההתחייבות.
הבעיה היא שקשה לך. זה באמת מאוד קשה. אבל מי אמר שאתה צריך להתמודד עם רמת קושי כזאת, כשיש פתרונות קלים, טובים, ונכונים יותר? בתחילת י"ב יש לפניך עוד שנה שלמה של תיכון. תוכל לעבור לתיכון דתי או לישיבה תיכונית, לחברה שיותר מתאימה לך, למקום שיהיה לך עם מי לשוחח על מה שמציק לך - למה יש סבל בעולם? למה דוקא אתם חוטפים מכה אחרי מכה - גם מות אביך וגם המחלה שלך ? וכדו'.
מה הבעיות לעשות שינוי? אני מנחשת שישנם שתי בעיות עיקריות. ראשית, שאין לך כוח להילחם אם אמא שלך שתסכים. ושנית, שרמת הציונים בבגרות יכולה לרדת בגלל מעבר לבית ספר אחר.
לאמא שלך תוכל להסביר, שהכרת כבר חברה חילונית ועכשיו אתה רוצה להכיר חברה דתית, מעבר לרמה של פגישה בסניף, כדי לדעת מה לבחור. אחרי תיכון יש הרבה אפשרויות לבחור כמוך, חוץ מאשר אוניברסיטה או עבודה. אפשר להתגיס ישר לצבא (כשתבריא בעז"ה), ללכת לישיבת הסדר, למכינה קדם צבאית, לישיבה גבוהה, ועוד. אם תלמד במקום דתי יהיה לך הרבה יותר קל לברר מה הן האפשרויות האלו ומה מהן הכי מתאימה לך.
בעיית ציוני הבגרות היא שולית. הרבה יותר חשוב שתקבל ציון טוב מעצמך ומהקב"ה על כך שעשית משהו עם עצמך. שלא המשכת כמו אוטומט את הדרך שאמא שלך בחרה לך, כשאתה בגיל שאפשר ושצריך לבחור בו לבד. אם תרצה עזרה מפורטת - נוכל להמשיך לתת לך. למשל, אם תספר לנו היכן אתה גר, או לאיזו ישיבה תיכונית היית מוכן לנסות ולהתקבל - נוכל לעזור לך ליצור קשר. כשהיית מדריך בבנ"ע, היתה לך איזו שהיא מסגרת דתית מחייבת, וזה היה טוב. היום, כשאתה כבר לא בהדרכה, אתה צריך מסגרת אחרת, עוד יותר מקיפה מאשר פעילות פעמיים בשבוע. בהמשך נוכל לשוחח על משמעות היסורים שלך, ועל הנסיונות שבני אדם מתמודדים איתם בחיים. אבל לא כדאי להעמיס הכל בפעם אחת.
שנה טובה יוגב, הצלחה ורפואה שלמה,
נשמח להיות בקשר,
טל, חברים מקשיבים
tal@makshivim.org.il

נ.ב.
השלמה למה שכתבתי בהתחלה- היהדות מוכרת על ידי רוב העולם התרבותי, הן הנוצרי והן המוסלמי, כדת אמת. אף דת גדולה לא מתחייבת ולא טוענת שלא הייתה התגלות אלוקית במעמד הר סיני. הן רק טוענות שמשהו שבא אחרי זה מחיב יותר. ערכי היהדות התקבלו ע"י העולם הנאור וגרמו לשינויים מהפכניים. והנה כמה דוגמאות:
א. זכותו של האדם ליום מנוחה לא היתה מקובלת בעולם העתיק. היהדות ראתה זאת כערך עליון, וממנה העתיקו שאר העמים - כשגם הם מדברים על יום אחד של מנוחה מול ששה ימי עבודה. ורק קבעו יום מסוים אחר, בקרבה לשבת שלנו (ראשון לנוצרים, שישי למוסלמים).
ב. בעולם העתיק הבערות היתה נפוצה. בימי הביניים היה אולי אדם אחד ברחוב שידע לקרוא ולכתוב וסיפק את השרותים האלו גם לשכניו. היהדות ראתה בלימוד ערך ומצווה על כל אחד ואחד. העובדה שהיום יש חוק חינוך חובה בעולם נלמדה במידה מסוימת מהתורה.
ג. בעולם התרבותי המפותח ביותר לפני כאלפיים שנה - ברומי, פסגת המדע, הפילוסופיה והאמנות - זרקו עבד לפני אריה מורעב כבידור לאריסטוקרטיה. אנשים ראו את האריה טורף, את הדם, את האיברים - מחאו כפיים וקנו כרטיס נוסף להצגה האכזרית הבאה. הזכות של כל אדם לחיים, שוויון הזכויות הבסיסי בלי קשר למאוחדות, המוחלטות של "לא תרצח" - גם את זה הנחילה התורה לעולם, וכמו כן עוד הרבה ערכי יסוד שהתורה הביאה לעולם, ואין כאן המקום לפרט.