שאל את הרב

*אמונה ומידות

חדשות כיפה חברים מקשיבים 03/07/07 21:05 יז בתמוז התשסז

שאלה

בס"ד

שלום אני בת 14.

אני בגיל ההתבגרות,גיל שכולם מחפשים את עצמם,מי הם,ולפעמים ממש נמאס לי מעצמי.

אני רוצה להתקדם מבחינה הדתית,ללמוד עוד,להיות יותר צדיקה,..

ואני תמיד נופלת במידת הכעס,ובמידת לשון הרע.

זה ממש מעצבן אותי ..כי אני רוצה יותר להתקדם מבחינה רוחנית וזה עוצר אותי!

מה לעשות???

תשובה

שלום לך כותבת יקרה!
קודם כל יישר כח על המודעות לעצמך, ועל הרצון להתקדם בעבודת ה'. אני מבטיחה לך שהרצון הזה הוא כבר חצי מהדרך, יש המון אנשים שלא מודעים לכך שיש להם עבודה וממילא אין להם שום רצון לעבוד ולהתקדם, לכן אשרייך!
בעבודת המידות צריך להבין שהמעשים והנפילות הם רק הביטוי החיצוני של משהו עמוק יותר שצריך לתקן. אם ננסה לעמוד על השורש של הכעס או לשון הרע נוכל לעבוד בצורה יסודית יותר על שניהם ולא רק לנסות לשנות צורות התנהגות. צריך להבין שכאשר באים לעבוד על המידות הדגש הוא לא המעשים אלא השקפת העולם שמובילה למידה מסוימת, וכאשר ניגע בהשקפה הזאת בצורה יסודית ממילא ההתנהגות תשתנה.
אנסה להדגים על המידות שהזכרת. רוב ספרי המוסר מציינים שהשורש של הכעס הוא הגאווה, אם ננסה להבין יותר לעומק מהי ענווה נראה לי שנוכל לראות קשר בין כל חלקי השאלה שלך.
ענווה, כמו כל מידה זה לא שחור או לבן כלומר או שיש או שאין אלא זה בירור יותר מעמיק של המקום שלי. ענווה זה ידיעת הערך שלי, ידיעת המעלות והחסרונות שלי והקבלה של המקום הזה שבו אני נמצאת כרגע.
כלומר לדעת שיש לי כוחות ויכולות להאמין בעצמי וביכולת שלי לפעול ולהוסיף טוב, להכיר ברצונות הטובים שלי ובשאיפות. מעבר לכך ולדעת שכל היכולות והכוחות שלי מקורם אלוקי ממילא אין מה להרגיש מעל משהו ולא מתחת למשהו.
מצד שני לדעת היכן אני צריכה לעבוד ולהתקדם מהם החולשות שלי, ואז גם פה לזכור שמקורם של החסרונות שלי הוא אלוקי זה העבודה שלי בעולם ועלי לקבל את זה ולעבוד כמובן.
לאחר ההבנה הבסיסית הזאת שאני מכירה בכוחות שלי ובחסרונות שלי ומקבלת אותם כמעין נתון אלוקי, אני נמצאת במקום מאוזן אין מה להתנשא על אף אחד מצד אחד ואין מה להרגיש פחותה ממשהו. כך אני לומדת לקבל את עצמי ולעבוד כפי יכולתי בלי לחץ.
אדם כועס בדרך כלל לא יודע את מקומו בעולם ובחברה, נידמה לו שהוא יכול לשלוט על דברים שמצד האמת אין לו שליטה עליהם. כועסים בדרך כלל על דברים שקורים שלא לפי התכנון שלי, אבל אדם שעשה עבודת מידות ויש בו ממידת הענווה יודע שיש דברים שבכוחו לשנות ויש דברים ומצבים שהוא חייב לקבל אותם כמו שהם כי אין בכוחו לשנות אותם.
בכלל, ברגע שאדם מאמין שהכל מאת ה' וכל מה שקורה לו זה צורכו וזה לא מקרי הרבה יותר קל לו לקבל את זה ולא לכעוס. להגיע לידי הבנה שמה שקרה לי הוא אלוקי זה להבין שיש לזה משמעות כלומר ישנה סיבה לכך שנפגשתי אם זה.
נדמה לי שאם תבררי לעצמך את הנקודה הזאת, איזה נקודות לקבל אצלך כנתון אלוקי ועל מה ניתן לעבוד, ותכירי יותר את עצמך את כוחותיך וחסרונותיך ותכירי במקורם האלוקי ותקבלי את עצמך ואותם, גם מידת הכעס תפחת וגם פחות תמצאי את עצמך מדברת על אחרים כי עיקר העיסוק שלך יתרכז בעבודה שיש לך לעשות בעולם ופחות מה יש לאחרים לעשות, וגם לא תצטרכי להקטין אחרים בדיבור שלילי עליהם כי אדם שמכיר את עצמו וטוב לו עם עצמו פחות חש בצורך לדבר על אחרים.
ברור שיש עוד ועוד שורשים והשקפות שגויות שיש לעבוד עליהם כדי לתקן את הכעס והדיבור, אבל נראה לי שיש פה מספיק עבודה, וברור שלא מדובר בלחיצה על כפתור. כמובן תמיד טוב לקרוא ספרים שעוסקים במידות ובשמירת הלשון כדי לעבוד ולהתקדם. מקווה שעזרתי מעט והדברים מספיק ברורים...
המון הצלחה בכל, ושוב יישר כח על העבודה הכנה...
הדסה
hadasel@shoresh.org.il

כתבות נוספות