שאלה
שלום!
אני בת 16 ובשנה האחרונה נורא התחזקתי, פעם לא שמרתי שום הלכה בצניעות וגם לא הבנתי בכלל בנושא הזה, אבל חזרתי בתשובה ועכשיו ברוך ה' אני שומרת נגיעה ואין לי שום קטע מסוים עם בן או משהו דומה.. אבל יש לי בעיה אחת שמפריעה לי להתקדם.. יש לי עדיין ידידים, חילונים דתיים ומה שביניהם.. עם הזמן הקשרים יותר ויותר התנתקו וזה דבר טוב, אבל יש כאלו שאני עדיין בקשר איתם ואני לא יודעת מה לעשות!? קשה לי או שאני פשוט לא יכולה, ככה פתאום לנתק קשרים. אלו אנשים שקרובים אליי שיודעים עליי הרבה ואני בטוחה שהם אוהבים אותי ודואגים לי.. עם הבנות זה לא בעיה, זה שהן חילוניות לא מפריע לי וזה אפילו מחזק אותן הקשר שאיתי.. אבל עם הבנים העניין שונה לגמרי.. אני לא רוצה לפגוע בהם אבל מצד שני אני לא רוצה להיות איתם בקשר כאני יודעת שזה רק יזיק לי!! גם קרה שהם התחזקו בזכות הקשר בינינו ואיך שהתרחקתי חזרו להיות כמו שהיו לפני וזה ממש העציב אותי.. וכבר קרו מקרים שאנשים נפגעו ממני כשהתרחקתי, זה נראה להם כאילו לא אכפת לי מהם יותר. יש כאלו שהבינו את זה שהתרחקתי אבל בקשר לאלו שלא מבינים מה אני אמורה לעשות? אני ממש לא רוצה לפגוע בהם..! ונורא הרגשתי רע עם עצמי במקרים הקודמים שכן פגעתי באנשים.. וגם מה אני אמורה לעשות כשיש מפגש עם כולם, ואני רואה הרבה בנים שאני מכירה, נורא חשוב לי להגיד שלום ולשאול לשלומם, אני לא יכולה לעבור לידם ולנפנף להם שלום, זה מגעיל וסנובי!! גם עד שחלק כבר קלטו את העניין שאני שומרת נגיעה, וממש לא הבינו אותי, עכשיו אני אגיד להם שלא ידברו איתי?? מקווה שהבנת את שאלתי.. ותודה רבה!!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום לך,
ראשית , יישר כוחך על היכולת והאומץ לשנות את דרכך הרוחנית, למרות הקשיים החברתיים שאיתם את מתמודדת.
ציינת שתי בעיות עיקריות:
1. הרגשת הבנים מניתוק הקשר- קשה יהיה להם לקבל זאת, הם יעלבו ויפגעו.
2. הרגשתך- מצד אחד, הבנה בצורך בהתנתקות מחברים וחברות מסויימים, בגלל דרכך החדשה; לעומת זאת- חשש שלך לפגוע באנשים שהיו קרובים אליך, וחוסר היכולת שלך להעביר ולהסביר להם את הסיבות לשוני בהתנהגותך.
אין צורך בשלב מעבר של בניית קשרים חברתיים חדשים ובניית אישיות חדשה, לחתוך בבת אחת את כל הקשרים עד כדי אי אמירת שלום לאנשים שאת מכירה. בהחלט ניתן לדרוש בשלומם, להתעניין בהם כמו שמתעניינים בכל אדם במשפחה ובחברה. אמנם לא תפתחי עמם שיחה ארוכה (אלא אם כן יש המתעניינים ברצינות בהבנת דרכך הרוחנית וכו'. גם נושאי השיחה יהיו יותר קלילים ושטחיים (מה נשמע? מה אתה עושה היום? איך המשפחה? איך הלימודים/צבא ? וכו'). ואז ניתן לראות את התגובות: אם מבינים את הרמז ומתייחסים אליך בכבוד, ניתן להמשיך קשר כזה, עד שמעצמו הוא ידעך (פחות מפגשים, פחות נושאי שיחה משותפים וכו'). ואם אותם בנים מזלזלים, מעירים הערות פוגעות – אז יש לנתק מיד את כל הקשרים – מי שלא יודע לכבד את דרכם של אחרים, אין צורך לכבד אותו.
אין ספק שייתכן מקרים בהם יפגעו אנשים מאי-הבנה של יחסך והתנהגותך. אך אנשים שאוהבים ומעריכים אותך באמת – ישאלו אותך על כך בצורה רצינית וללא לעג, ואז תוכלי להסביר בעדינות את המצב. נכון שחשוב לא לפגוע באנשים, אך הרי את לא מתכוונת לפגוע, וכל מטרתך היא להוסיף קדושה לך ולכל הסביבה. אם אכן תשדרי אמת פנימית, ולא גאווה או התנהגות "סנובית" – המסר יעבור.
חברים וידידים אמיתיים הם הרבה מעבר ל"סתם" חברים- וככל שאדם מתבגר, הוא לומד ליצור ולקשור חברויות עמוקות, התורמות לעיצוב אישיותו ונפשו, ומהוות עבורו חלק חשוב בחייו. בע"ה – גם את תזכי בכך.
בהצלחה!
נעמי, חברים מקשיבים