שלושים לנקודה

הייתי בסך הכול בן חמש כשנוסד נקודה כך שאני לא ממש יכול לשחזר את ההתרגשות מקריאת הגיליון הראשון. אני כן מסוגל לשחזר את ההתרגשות שאחזה בי כשפורסם המכתב הראשון ששלחתי לנקודה. קודם לכן כבר כתבתי ופרסמתי כמה דברים, אבל הייתה זו הפעם הראשונה שזכיתי להשתתף בשיח של הגדולים בעיתון האידיאולוגי שהוריי היו מנויים עליו, שגדלתי עליו כנער, ושאת המאמרים בו קראתי תמיד בשקיקה, מבלי לפספס מילה.

חלק לא מבוטל מהמאמרים שפורסמו בנקודה במהלך השנים, היו עבורי מעצבי דעת. פעמים רבות הם היו בבחינת דע מה שתשיב, קראתי אותם כדי לדעת מה אנחנו צריכים לומר. מה האלטרנטיבה המדינית שלנו לתוכניות של השמאל, מהי מדינת ישראל האוטופית שלנו, ואיך אפשר להתמודד עם כל הכישלונות של הימין האידיאולוגי בתחום הפוליטי.

בארבע וחצי השנים האחרונות הוענקה לי הזכות לכתוב בנקודה טור אישי בנושאי פריפריה וחברה. העיתון שנוסד כעיתון המתנחלים על הגבעות, העניק בתוכו בימה למדור שעוסק בתכנים של התנחלות בלבבות, ביטוי שהופיע לראשונה בין דפיו. עצם קיומו של המדור, הוא הוכחה לחיבור העמוק שקיים בין המפעלים האידיאולוגיים של הציונות הדתית ועדות נוספת לתהליכים שעברו על הציבור הזה בשלושים השנים האחרונות.

העיתון המזוהה ביותר עם ההתיישבות ביש"ע (באדיבות עיתון נקודה)

לפני שלושים שנה כבר היו עשרות התנחלויות סרוגות ביש"ע אבל כמעט ולא היו גרעינים דתיים לאומיים בעיירות הפיתוח. בשלושים השנים האחרונות ובעיקר בעשור השני שלהם, הוקמו עשרות גרעיני התיישבות בעיירות ובשכונות במרכז הארץ. בעשור האחרון החלו לצוץ גם מספר ישובים דתיים חדשים בנגב ובגליל. אותה אידיאולוגיה שהביאה את דור ההורים שלי להתיישבות ביש"ע הביאה את הדור שלי להתיישבות בעיירות הפיתוח, בנגב ובגליל. לא לחינם רבים מחברי גרעיני ההתיישבות הם בני הדור השני של ההתיישבות ביש"ע.

גם במליאת מועצת יש"ע המתחדשת ניתן ביטוי סמלי לקשר שצריך להיות בין הזרועות האידיאולוגיים של הציונות הדתית. לראשונה צורפו למליאה לא רק מתנחלים ולא רק ראשי ארגונים העוסקים במאבק על שלמות הארץ אלא גם פעילי ציבור המזוהים עם עשייה חברתית כמו הרב דוד תורגמן ראש הגרעין התורני בדימונה. גם כשנעשה ניסיון לפני הבחירות האחרונות להרכיב מפלגה מאוחדת לציבור הדתי לאומי בלטה לעין נוכחותם של הפעילים החברתיים. לצד המתנחלים ביו"ש, שבצדק זוכים כבר שני עשורים לייצוגיות יתר בהנהגה הפוליטית הסרוגה, עולה וצומחת לה מנהיגות דתית לאומית גם מהזירה החברתית.

יש כמובן גם מגזר לא קטן ביו"ש שענייני הפריפריה החברתית והגיאוגרפית לא מדברים ללבו, כל עוד לא מדובר בהקשרים לאומיים. אינני יודע מה אחוז המתנחלים שמזדהים כיום עם האידיאולוגיה החד ממדית המיוצגת פעמים רבות בעיתון בשבע. נקודה, לפחות בימיו הטובים, ייצג ציבור אחר ביו"ש, ציבור שידע להניף מספר דגלים במקביל ושבשבילו האידיאולוגיה החברתית היא המשך ישיר של האידיאולוגיה שהביאה אותו למפעל ההתנחלויות. בשבועות האחרונים עלה לאוויר הרדיו האזורי החדש של יהודה ושומרון ויש לקוות שהשם הרחב והמחייב שהוא בחר לעצמו - גלי ישראל יבוא לידי ביטוי בתכנים שישודרו בו. כבר היה פה רדיו כזה שהוכיח שאפשר לשדר מבית אל לכל ישראל. חטיבת החדשות המצוינת של ערוץ 7 סיפקה יומנים בעלי ראייה רחבה שעסקו לא רק בהתיישבות ביש"ע.

את החיבור בין הזרועות האידיאולוגיים שבהרים ושבערים, צריך לחזק ולהעצים כי קו אידיאולוגי אחד מחבר בין ישובי גוש עציון לגרעין בירוחם, בין שילה ועפרה שבבנימין לישובים מרחבעם ורתמים שבנגב. בגלל הקו הישר הזה תמיד הרגשתי שלמרות מגוריי בירוחם, נקודה, העיתון המזוהה ביותר עם ההתיישבות ביש"ע, הוא גם עיתון הבית שלי.