פסטיבל בהיכל

יש משהו מאוד אירוני בעובדה שחנוכה, חגם של החשמונאים, הפך להיות חג הצגות התיאטרון, אחד מפרויקטי-העל של התרבות היוונית הקדומה. עוד יותר אירונית היא העובדה שמקורו של המושג "פסטיבל" הוא בחגיגות הוללות של יוון העתיקה. הפסטיבל הראשון שנחגג ביוון ציין את עוצמתה של אתונה, וזה שבא אחריו נחגג לכבוד אל היין והפריון, דיוניסוס, וכלל תהלוכות, קורבנות, ובעיקר שלל מחזות שהועלו על האורכסטרה שהקיף האודיטוריום. אם כן, שלוש המילים שהשתמשו בהן אנשי "תאיר" בכדי לתאר את מרתון ההצגות לילדים, הלא הוא "פסטיבל אור בהיכל", נדמה ככמעט-אוקסימורון. החשמונאים היו יכולים להרוג על זה מישהו.

הזאטוט החמוד שלי מאוד נהנה

"פסטיבל אור בהיכל" התקיים ביום שלישי. היה קריר בחוץ, ובפנים היה חם, הומה ילדים קטנים וחמודים, והוריהם שנראו, כמקובל בימי פסטיבל, די מותשים. בתוך מבנה גדול אחד השייך לאוניברסיטת בר אילן, התקיימו במקביל חמש הצגות לילדים בגילאי 3-12, לאורכו של כל היום. חוץ מההצגות התקיימה סדנת תיאטרון, סדנת צביעה ויצירה, ומופע פנטומימה אחד. כמובן שגם החומר הרגיל, נקניקיות, קולה ופופקורן, לא נעדר מן הזירה.

אי אז בימים, לימדו אותי לתת ביקורת בשני שלבים: קודם כל תציין שלשה דברים שאהבת, אחר כך אתה יכול לספר גם מה לא אהבת. אז אני אציין שלשה דברים שאהבתי: 1. הזאטוט החמוד שלי מאוד נהנה מהפנטומימה. הליצן היה חמוד, והפעיל את הילדים ברגש ובחן. 2. ההצגות היו מאוד חינוכיות, ונשאו על גבן כמה וכמה מסרים דידקטיים ראויים. לא שמסרים דידקטיים הם הפייבוריט שלי, אבל אני מאמין שדתיים וחילונים רבים מעדיפים שילדיהם יחוו הצגה דידקטית בצורה קיצונית מאשר הצגה אנטי-דידקטית בצורה קיצונית. 3. הקולה הייתה אחלה.

נשאו על גבן כמה וכמה מסרים דידקטיים ראויים

הבעיה המרכזית, לטעמי, הייתה ההפקה של האירוע. נוצרה אצלי תחושה כאילו מנהל-העל של האירוע לא באמת היה שם. כשאתה נכנס לשלוש הצגות ביום, ושתיים מהן מתחילות באיחור משמעותי, ובכך מפריעות לסדר הזמנים של ההצגות הבאות אחריהן, יש כאן בעיה. כשבשתי הצגות מתוך שלוש, מערכת ההגברה מציבה בפני השחקנים בעיות חמורות (בהצגה אחת המיקרופון האלחוטי לא עבד והשחקן נאלץ לזעוק אל הקהל עד צרידות) נוסף טעם מר בפה. וכשבשתי הופעות מתוך שלוש, מוצגת תפאורה חיוורת, חסרת השקעה או השראה, מביכה אפילו, עולה בך התמיהה: האם מישהו כאן מזלזל בקהל היעד שלו? אז נכון, עלות הכניסה (85 שקלים לאדם) איננה בשמיים בהשוואה לפסטיבלים אחרים בארץ, אבל עדיין מדובר בהשקעה משמעותית, שראוי שתהיה תמורה בצידה. ואולי אני סתם משמיץ וקטנוני, הרי בכל זאת ראיתי כמה הורים שחייכו ונהנו מכל הסיפור הזה.

חבל שהבעיות הטכניות גרמו לכך שקשה היה ליהנות מכישורי המשחק שהפגינו שחקני תאיר, על אף יכולותיהם התיאטרליות הלא-מבוטלות. ומכאן עולה הצעה: אם ברשותכם כך וכך שחקנים טובים ומוכשרים, מערכת הגברה יחידה שעובדת כמו שצריך, ואיש הגברה אחד, אולי כדאי שתרכזו את כל הכוחות הללו להצגה אחת טובה, מושקעת, שתרוץ מסביב לשעון? כך האמנות תהיה גם אמנות, ולא רק כלי שרת עזוב בידיה של הדידקטיקה.

פסטיבל אור בהיכל מועלה בימים אלה בגבעת שמואל ובירושלים ע"י תיאטרון תאיר