רק לפני ימים ספורים זה קרה: בבתי הכנסת ברחבי כל העולם עמדו יהודים, הקשיבו למילים העתיקות שהשמיע הקורא בתורה, שחזרו בצוותא את מעמד הר סיני, אלפי שנים לאחר שהתרחש. כך, בכל שנה, המעמד חוזר על עצמו: ההיזכרות המשותפת, כריתת הברית. אך דמיינו לעצמכם את המצב הבא: האמונה בנויה כמגדל של קלפים. מעמד הר סיני ידוע כקלף חזק במיוחד; 'אס'. מה יקרה אם הקלף הזה יוסר מן המגדל? האם המגדל יקרוס? האם האמונה באירוע ההיסטורי הזה היא שמכוננת את האמונה הדתית? האם בלעדי האירוע הזה, שבו התגלה האל בסיני ונתן תורה לעם ישראל, אין פשר ומשמעות לאמונה?
זו השאלה העומדת בלב ספרו של הרב עמית קולא, "הוויה או לא היה". ספר קטן, פרי שיעורים שנתן הרב קולא בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים, שבעבר עמד בראשה. ההדים המעטים שהספר זכה להם אינם עושים צדק עם מהפכנותו, עם הפצצה הדתית שהוא מטיל, ועם תרומתו הגדולה למחשבת האמונה של האדם המודרני.
אך לפני הסרת הקלף של מעמד הר סיני מן המגדל, עולה השאלה: מדוע לעשות כן? מדוע לא להמשיך, כמסורת אבותינו, לבסס את אמונתנו על האירועים ההיסטוריים? התשובה של הרב קולא היא שאמונה זו היא אפשרית (והוא, בגילוי לב, מודה שכך היא אמונתו), אך היא לא הכרחית. עבור דתיים רבים החיים בעולם מודרני, אמיתותם של האירועים ההיסטוריים מוטלת בספק, ואינה עומדת במבחן הביקורת המדעית.
אדם מאמין החי אורח חיים דתי אך מקבל על עצמו את אמות המחקר המדעי - שלא מספק אישושים כלשהם לאירועים התנ"כיים המכוננים - יעמוד נבוך אל מול מעמד הר סיני, כמו גם אל מול אברהם, יצחק ויעקב, ומול יציאת מצרים. האם אפשר להאמין באל ובמצוותיו מבלי לקבל כהכרח את האירוע של מעמד הר סיני כאירוע שהתרחש במציאות? האם ניתן לכונן אמונה משמעותית בקב"ה מבלי להתחייב לאירוע היסטורי?
על פניו, אופציה זו נראית כמעט מופרכת, אך הרב קולא מוכיח - בדיון מעמיק ויסודי - כי מדובר באופציה אמונית בת קיימא. "האם את כל חייך, כל מסירות נפשך, כל דורותיך מכאן ואילך - את הכל תבסס על מיני קולות משונים שקבוצת עבדים משוחררים שמעה באיזה בוקר מדברי מפציע?", שואל הרב קולא בספר. המהלך המסובך לכינון האמונה על יסודות לא-היסטוריים מלביש את מעמד הר סיני ואת ההתגלות על יסודות אחרים. מעתה, ההתרכזות היא לא בעובדה של סיני, אלא בערכים של סיני. "מעמד הר סיני כסיפור, כתפיסה והשקפת עולם, כאירוע המתחולל בני אדם בחברה אנושית ולאומית, חולל מהפך תרבותי ודתי עצום, והוא אכן לב החיים הדתיים" (עמ' 138).
קשה לדעת כמה קוראים אכן מוטרדים מן השאלות הללו. במשך מאות שנים יהודים מאמינים באמיתותם ההיסטורית של האירועים התנ"כיים; מבססים עליהם את האמונה הדתית, ושואבים סיפוק מעובדת קיומם, הבלתי-ניתנת לערעור מבחינתם. ספרו של הרב עמית קולא הוא מורה לאותם נבוכים, אותם מאמינים שמחפשים מעיין חיים אחר לאמונתם. לאלה ולאחרים, "הוויה או לא היה" הוא ספר מרענן, מחדש וגואל.
הרב עמית קולא, הוויה או לא היה, הוצאת עמותת בוגרי הקיבוץ הדתי עין צורים, 215 עמ'.