שירת הבקשות: עשרת הפיוטים שאתם חייבים להכיר

בשבתות החורף שבין פרשת בראשית לשבת זכור, נהגו בקהילות הספרדיות להתכנס בליל שבת ולשבת עד עד שעות הבוקר המוקדמות ולשיר פיוטים. קובץ הפיוטים נקרא גם "שירת הבקשות" אשר לכל עדה יש את הלחנים שלה ואת המקאמים שלה לכל פיוט. השנה, כמו עוד תחומים רבים, הקורונה לא מאפשרת התכנסות ולכן מי שמקפיד כל שנה להשתתף, יאלץ לעשות זאת בביתו. בעיננו זו הזדמנות דווקא למי שלא נוהג, לשבת בבית ללמוד את הפיוטים, להכין כוס תה ולשבת ולשיר עד אור הבוקר.

ידיד נפש

הפיוט המוכר לכל העדות, ונהוג בעדות אשכנז לשיר אותו לפני קבלת שבת ובסעודה שלישית. אך למעשה הפיוט הוא יצירתו המופלאה של אחד ממקובלי צפת הספרדיים ר' אלעזר אזכרי. הפיוט הוא כולו טקסט אהבה וכיסופים לקב"ה וגם ישנו אקרוסטיכון של שם ה' המפורש בתחילת כל בית. בשירת הבקשות השיר נמצא בפיוטים הפותחים, ושרים אותו בכל שבת. והנה הזדמנות למי שלא מכיר, ללמוד לחן חדש-ישן. 

אודה לא-ל

פיוט שגם חצה את גבולות ארצות המזרח, וקיימים לו גם לחנים בקרב הקהילות האשכנזיות. הפיוט חובר על ידי ר' שמעיה קוסון עוד מהמאה ה-16. נוהגים לשיר את הפיוט בפרשת בראשית, אך בשל החיבה היתרה לפיוט יש השרים אותו בכל שבת. הפיוט נועד לשירה עם עלות השחר רגע לפני שעוברים מהפיוטים אל תפילת שחרית, פיוט השכמה לגוף ולנשמה. 

שער פתח דודי

פיוט מרגש נכתב כמו פיוטים רבים על ידי המחבר הידוע ביותר מבין כולם - ר' שלמה אבן גבירול. הפיוט מבטא את התלאות שעבר עם ישראל בידי אויביו מישמעאל ואדום ועוד צרים ואויבים. הפיוט מהווה היפוך לפסוק משיר השירים "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי, רַעְיָתִי, יוֹנָתִי, תַמָּתִי", שבעוד הפסוק הוא קריאת אהבה של הדוד לרעיה, כאן הפיוט הוא זעקת עזרה של הרעיה לדוד.

שלום לך דודי

פיוט נוסף מגדול הפייטנים, ר' שלמה אבן גבירול, וגם הוא שיר על הקשר בין הדוד לרעיה. גם כאן מדובר בפיוט שבמקור שרים בפרשת וירא, אך גם הוא הפך אהוב ביותר ושרים אותו בכל שבת. לפיוט לחנים רבים ולכל עדה כמעט ישנו לחן משלה. אך בניגוד להיפוך של "שער פתח דודי" הפיוט הנ"ל הולך יד ביד עם שיר השירים, וכולו כמיהה לקב"ה ותקווה לגאולה.

עת דודים כלה

פיוט נוסף ששיר השירים מהווה לו השראה, והוא חובר בידי ר' חיים בן סהל. נוהגים לשיר את הפיוט בסוכות ובשבת וירא, ומתאר את העונה בה נמצאים סוף הסתיו ותחילת החורף. הפיוט נכתב כולו מנקודת מבטו של הדוד לרעיה, וחותם בשבועת נצח המבוססת על הפסוק שאין חתונה בלעדיו - "אם אשכחך ירושלים". 

אגדלך

פיוט מפורסם שחובר גם הוא על ידי אחד הפייטנים הכי ידועים - ר' אברהם אבן עזרא. כמו בפיוטים אחרים של אבן עזרא, גם כאן קיים אקרוסטיכון של שמו בתחילת כל בית. הפיוט גם כן הפך לאהוב ומושר בכל שבת. בניגוד לפיוטים רבים שמדברים על קשר של אהבה בין ישראל לקב"ה, הפיוט "אגדלך" הוא דווקא שיר עם קשר של יראה.

נורא בי עמרם

פיוט המושר בקהילות מרוקו וחובר על ידי נתן ג'ייאן, נוהגים לשיר אותו בפרשת מקץ-חנוכה. השיר מבוסס על האגדה מהגמרא המספרת על המלחמה של רבי עמרם ביצרו. וכך גם הפיוט עוסק במלחמה של האדם ביצר, וממשיל את היצר לאש. כמו בפיוטים רבים לבסוף הפיוט עובר גם לעסוק בקשר בין ישראל לקב"ה ותקווה לגאולה. 

יוצר מידו

פיוט שהחל בתוניס והפך לאהוב גם ביתר קהילות צפון אפריקה, לא ידוע שמו המלא של המחבר, אך לפיוט יש אקרוסטיכון של השם יצחק. הפיוט מתאר את הבריאה וכן את גלגלי השמים ופמלייתו של הקב"ה. גם פיוט שבח זה מביע תקווה כי הקב"ה יביא את הגאולה השלמה לפי הפסוק "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם". 

אוחיל יום

לא רק פיוטי שבח לקב"ה יש בשירת הבקשות, אלא גם פיוטים למקומות בארץ ישראל. הפיוט אוחיל יום חובר על ידי ר' אליהו חזן, והוא שיר על המקומות הקדושים בארץ ישראל. הפיוט כולל בעיקר שבח לירושלים, אולם עוד עיר מוזכרת בפיוט והיא - טבריה. את הפיוט נהגו לשיר בפרשת בא, אך מאז שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, נהגו בקהילות רבות לשיר אותו ביום ירושלים. 

שחר אבקשך

כמו שהפיוט "ידיד נפש" נוהג לפתוח את שירת הבקשות בכל שבת, "שחר אבקשך" הוא הפיוט החותם רגע לפני שמתחילים להתפלל שחרית. הפיוט נכתב גם הוא בידי ר' שלמה אבן גבירול, והוא ממשיל את הזמן ששרים אותו לתחושת הנפש. הפיוט מושר בעלות השחור, בין דמדומי הלילה וזריחת הבוקר, וכך גם בפיוט ישנה תפילה שבקב"ה יוציא אותנו מדמדומי הספק אל האמונה הוודאית. הפיוט מסכם בתקווה שכל שירי השבח ששרנו לקב"ה יתקבלו לפניו ברצון "לְךָ תִּיטַב זִמְרַת אֱנוֹשׁ עַל כֵּן אוֹדְךָ בְּעוֹד תִּהְיֶה נִשְׁמַת אֱלֹהַּ בִּי".