הימים הנוראים הם ימי חגם של החזנים. בתי כנסת רבים בארץ ובעולם נהנים משירתם ותפילתם של חזנים מקצועיים שמתפללים לפני העמוד חלקם גם עם מקהלה מקצועית שמלווה אותם לאורך התפילות. בין כל החזנים נמצא גם החזן יגאל האן (34), מאחוריו עומד סיפור חיים לא שגרתי כלל וכלל. הוא מלוכסן עיניים, לבוש כחרדי עם מגבעת שחורה ובימים אלו הוציא אלבום בכורה שעל עטיפתו הוא מצהיר ש-20% מהרווחים מוקדשים לחיילי צה"ל לכבודם הוא גם מבצע את 'מי שברך לחיילי צה"ל' בגרסה משלו כשהוא גאה לציין שהוא הראשון בעולם שהקליט את השיר באולפן כחלק מאלבום. "היה חשוב לי שהאלבום הראשון יהיה בשביל החיילים ומההתחלה החלטתי שחלק מהרווחים יופנו כתרומה לחיילים", אומר האן ל'כיפה'.
האן נולד בקליבלנד אוהיו, ארה"ב למשפחה קוריאנית, והיה הראשון במשפחתו שנולד מחוץ לקוריאה. הוא גדל במשפחה מוזיקלית במיוחד ומגיל צעיר נחשף לאופרה ומוסיקה קלאסית. הוא למד פסנתר מגיל צעיר והמשיך לנגן בכלי נגינה אחרים, כגון, ויאולה, סקסופון, באס גיטרה, וקונטרבס.
לפני 14 שנה הגיע האן כסטודנט צעיר לתלמוד לשנה אחת באוניברסיטה העברית והתאהב בארץ ובעם היושב בציון. האן מספר כי חש בקשר מיוחד ורציני עם עם מדינת ישראל והם היהודי כבר ביום הראשון שהגיע לארץ יחד עם קבוצה של סטודנטים תלמידי חו"ל שבאו איתו באותה הטיסה - רובם קונסרבטיבים. עם הנחיתה הקבוצה לתפילה בכותל המערבי שנמשכה לפעולות נוספות עם החבר׳ה האלה - בפרט לימודים בתוכניות בית מדרש וכדומה. בסופו של תהליך החליט האן להתגייר בישראל גיור אורתודוכסי ולהצטרף באופן מלא לעם היהודי.
כיום במקביל להופעותיו כחזן, האן עובד בתור חוקר אקדמאי ללשון ארמית עתיקה באוניברסיטה העברית ובקרוב הוא מתעתד להמשיך כדוקטורנט בנושא.
עם החיבור ליהדות התחבר האן מיידית לחזנות האשכנזית הקלאסית, שהזכירה לו ככל הנראה את ההשפעות מהעבר של האופרה והמוזיקה הקלאסית וכדרכו התייחס לכך במלוא הרצינות. הוא למד פיתוח קול במשך 9 שנים ברציפות אצל ד״ר ג׳יי שיר שמלמד במושבה הגרמנית בירושלים. ולפני חמש שנים התחיל ללמוד במכון תל אביב לחזנות בראשות החזן נפתלי הרשטיק. האן סיים את התוכנית בת ה-3 שנים והוסיף עוד שנה נוספת של ״כיתת אומן״, אחריה המשיך בעוד שיעורים פרטיים אצל מיטב החזנים והפך לתלמידו הקרוב של החזן העולמי דוד ויינבך.
לשאלה כיצד הוא חש שמתייחסים אליו בשל מראהו הייחודי הוא משיב כי הברנז'ה כבר התרגלה מזמן למראהו, "בעולם החזנות המון אנשים בעיקר בארץ וגם יותר ויותר בחו"ל כבר מכירים אותי והתרגלו למראה האסייתי שלי. מהקהל של המבינים ביותר בתחום אני פחות מרגיש שהנקודה של המראה שלי משמעותית אך יש עדיין הרבה אנשים שפחות מכירים אותי ואני מרגיש שאני יכול לצפות לשיפוט ביקורתי יותר מלכתחילה", אומר האן.
לפני כחודשיים הוציא החזן יגאל האן את אלבום הבכורה שלו בהפקתו המוזיקלית של מאסטרו יותם סגל מורהו מבית הספר לחזנות בהכוונת ודחיפת אמרגנו מור אלי חיים שמשמש גם כמנכ"ל בית הכנסת 'איילת השחר' בגבעת זאב שפונה לאחרונה על ידי בג"צ והמנטור שלו החזן שלמה סלוצקי שהאן מעריך אותו במיוחד. כדרכו של האן הוא בחר להיות ייחודי ולחלק את האלבום לשני חלקים שונים: חלק הראשון תחת הכותרת ״ועלו מושעים בהר ציון״ מוקדש לפרקי חזנות קלאסיים שבוצעו במקור על ידי החזן הנודע זבולון קווארטין שניהם מהם מתוך תפילת הימים הנוראים. ואילו החלק השני של האלבום נקרא - ״חובבי ציון״ ומכיל שלשה שירי חזנות צבאיים" שכוונו לא רק לאוהבי החזנות האשכנזיים. האן מבצע בחלק השני את "מי שברך לחיילי צה״ל" ע״פ ״ארץ צבי״ של יהורם גאון, אמר רבי אלעזר של החזן מוישה אוישר, ו"אבינו שבשמים" המוכר של סול זים.
[embed]
"הופתעתי לגלות כמה חרדים אוהבים דווקא את הקטע של התפילות לשלום המדינה וחיילי צה"ל", מספר האן בהתלהבות לדבריו למרות הכוונה להגיע גם לחובבי השירה הספרדיים הוא חש שהתמונה שלו בבגדי חזנות אשכנזית קלאסית על עטיפת האלבום מרחיקה אותם. "אני מקבל המון המון פרגון מהקהל החסידי והליטאי, זוהי עובדה שרוב חובבי החזנות הצעירים יותר בכל העולם הם חרדים. בארץ יש אמנם המון דתיים לאומיים יותר מבוגרים שאוהבים חזנות, אך זה קהל שפחות זכיתי להופיע בפניו ואני בהחלט אשמח להופיע גם לפניהם", אומר האן.
למרות החיבור העמוק שניכר כאשר האן משוחח על שיריו "הצבאיים" כפי שהוא אוהב לכנות אותם, מהאזנה קלילה לשירי האלבום אני מזהה כי דווקא בקטע של החזנות הקלאסית קולו של האן יציב יותר וניכר שהוא חש בו כדג במים.
לשאלה היכן הוא מעדיף להשמיע את קולו כחזן בהופעות על במה עם תזמורת ומיקרופון או את התפילה כחזן בבית הכנסת, הוא משיב בחיוך כי יש לו עדיפות ליותר במות מכובדות, הוא מדגיש, אך הוא לא מוותר על בית הכנסת כלל וכלל. "לתפילה כשליח ציבור יש טעם מיוחד שאני אוהב", הוא אומר. החיבור שלו לתפילת החזן הביא אותו גם לבחירת השירים באלבומו, קטעי החזנות הקלאסית שכולם מבוצעים במקור על ידי קווארטין והם חלק מהתפילה, "ישבתי מאוחר בלילה אחד, עם חברים טובים שלי בבני ברק, במסעדת 'הלו תימן' בגאה וניגשו אליי שני בני דודים, חזנים צעירים, שפגשו אותי בפעם הראשונה ביארצייט 80 שנים של יוסל׳ה רוזנבלט בהר הזיתים כשביצעתי את יצירתו המפורסמת ״רבי ישמעאל אומר״. השניים שאלו אותי, לתפילות של איזה חזן מתור הזהב של החזנות היית הולך? השבתי להם ללא היסוס בתשובה שגרתית ונפוצה: לשבת הייתי הולך להתפלל אצל יוסל׳ה רוזנבלט, ולימים הנוראים הייתי הולך להתפלל בבית כנסת של קווארטין", מספר האן.
כפי שרבים מהקוראים ודאי חשים, החזנות לא נמצאת בשיאה בלשון המעטה והאן מתייחס לנושא זה כשהוא משתדל לפזר אופטימיות זהירה, "יש המון אנשים שעובדים בתחום שאני מכיר באופן אישי שאומרים שהחזנות מתה מזמן או שהיא גוססת, יש בכך הרבה מהאמת אם כי עדיין בקונצרטים הגדולים האולמות מלאים עד גדותיהם בעיקר באלו שמגיעים מהקהל הדתי לאומי, היותר מבוגרים. אני משתדל לחשוב באופן חיובי ומאמין מקרב הלב שעתיד ההצלחה של החזנות האשכנזית היא בידי החזנים של דורנו", אומר האן ומוסיף כי "יש לי הרבה מה לתרום לעולם החזנות, ברוך השם זכיתי במנעד קולי ענקי, מקול נמוך עד לטנור גבוה במיוחד".
להאן יש גם ראיה רחבה יותר על הנושא כיצד להצליח להותיר את החזנות רלוונטית גם בעידן ההיפ-הופ והרוקנ'רול, "מניסיוני האישי, חוויתי וראיתי את הרעב בבתי כנסת אשכנזים רבים בארץ, שנהנים מאד משירה איכותית משולבת בפזמונים יפים וסלסולים מתוחכמים וזה לדעתי המתכון שנמצא בידי החזנים בני דורנו כדי לשמור על עתיד החזנות האשכנזית האיכותית", מסיים האן.
[embed]