הומוסקסואליות 2

מלבד ההיבט ההלכתי עקרוני – התנגדותנו אינה מכוונת לאדם פרטי זה או אחר שלו נטיה הומו'. התיחסותינו אל האדם הפרטי היא כמו אל אדם חולה או בעל מום שיש מצוה לאהוב אותו, לתמוך בו ולעזור לו להחלץ ממצבו, עם הרבה רגישות וסבלנות. מלחמת התורה מכוונת נגד המגמה, כנגד ההתיחסות אל נושא זה כאל נושאי דגל החרות והחופש. מלחמה נגד התפיסה הרואה נתק בין יחסי המין לבין המימד הנפשי הרוחני של קשר-מין, איש-אשה. המלחמה היא כנגד התפיסה המנתקת בין האקט המיני לבין האידיאל של המשכת העולם, הפרדה בין מין לבין ערכי משפחה. כמו כן נקודת המוצא של מניפי דגל "החופש" היא, שהאדם יכול לברוא את עצמו ככל העולה על רוחו. החופש של תורת ישראל מכיר בכך שיש טבע של איש וטבע של אשה טבע של עוף וטבע של בהמה ולכל אחד מהם יסודות מוטבעים של עולם מוסרי וכשם שמין אינו נזקק לשאינו מינו בבעלי חיים כי זה לא טבעי להם, קל וחומר במין האנושי, שלו בנוסף להם גם נשמה אלוקית שהיא חלק אליה ממעל. החופש והבחירה הוא ברצון להתאים את המציאות החיצונית של האדם למציאותו הפנימית שעל עצם קיומה אין לו בחירה.
ומכאן לשאלותיך:
1. מכיון שאני מסתמך על התורה, גם אם טבעם של קשרים אלו טוב ונעים, מכיון שהם אסורים, בהכרח שהם מזיקים, ואם לא מיד כעבור זמן, ולא כל מה שלא נצפה אינו קיים.
2. רק השבוע שח לי רב אחד (אוכל למסור לך שמו וכתובתו) על חבירו ששינה את נטייתו. אמנם היא לא היתה טבועה בו מלידה.
לא אמרתי שהומו דתי בקהילה חרדית בחר את נטייתו, אלא שהוא בחר לא להלחם בנטייתו.
3. הוא אשר אמרנו, שאיננו שוללים מציאות של נטיות הפוכות, אלא את האידיאולוגיה הרואה
בהשרשתן ובפיתוחן דבר טוב ולא מציאות שצריך לשנותה.
לסיכום: אכתוב לך מה שכתב אחד מגדולי חוקרי נושא זה שהיה גדול בתורת הנגלה והנסתר: "ההתעוררות של המדע החדש על דבר הנטיה הטבעית שיש לאיזה בני אדם מראשית יצירתם, ובשביל כך חפצים הם לעקור את המחאה המוסרית בזה. אבל דבר אלוקינו יקום לעולם. וכבר פירש בר קפרא (שם של אמורא מתקופת התלמוד) על זה תועבה – תועה אתה בה. שהיא נטיה רעה, שצריך האדם וכללותה אדם להלחם עליה.
ומקצת הטינא שאולי תמצא אצל יחיד באופן שאי אפשר לעוקרה, זה ראו חכמים מראש ואמרו על זה . . . " (איני יכול לפרט זאת באתר).