איך אתם מסוגלים לשמוח עם המדינה הזו אחרי הגירוש?

"למנצח על איילת השחר"
שלום לך...
אני ממש לא הולך לענות או להתייחס לכל הכאב שניגר מהמילים שלך.
יש פעמים, שפשוט אין לך מה לומר.
והאמת...אתה גם לא רוצה לומר.
כולנו יודעים לצערי יותר מידי טוב למה אתה מתכוון.
ואני מניח שגם יותר מידי אנשים מרגישים ומזדהים איתך ועם המגורשים כמה שרק אפשר.
כי יש גבול למה שאפשר לכסות ולטייח ולא כל דבר ניתן לעגל ולעטוף.
עברו מאז שנתיים ועדיין הפצע פתוח, הדם נוזל, ורק עוד כמה שנים, אחרי שנספיק בינתיים לאסוף עוד חתיכה ועוד שבר, נדע קרוב לוודאי, כמה 'עלה' לנו התענוג הזה.
אבל נראה לי שכבר הרבה זמן לא פגשתי בן אדם שכל כך מאוהב במדינה שלו כמוך.
אהבה שנוטפת מכל פסיק של כאב.
גם עכשיו ובעיקר עכשיו.
אתה אוהב אותה ממש כמו אבא ואמא שאוהבים את התינוק שלהם.
קטן וחמוד כזה.
שעושה שטויות ,ולא יודע בדיוק מה מי ואיפה.
ששבור בטעות משהו פה, ודורך שם.
ומדיף מידי פעם ריח קצת דוחה ומגעיל.
אבל עדיין זה האוצר שלהם.
ראית פעם הורים צעירים שמחליפים את הטיטול לבן שלהם?
הרי אם יש דבר בעולם שנתפס לנו בתור גועל נפש וכגורם מס' 1 להקאות זה חיתול מלוכלך.
של מישהו אחר כמובן.
התינוק שלנו?
זה הריח הכי נעים שיש...
אהבה שעטופה באהבה.
עכשיו, בוא וננסה לתאר לנו את אחד מהסיפורים היותר עצובים שיש בתנ"ך.
דוד המלך מגדל את בנו אבשלום.
תתאר לך כמה אהבה מסוגל דוד המלך לתת, בכל זאת הוא זה שחיבר את התהילים.
הוא גידל את אבשלום, שיחק איתו, אהב אותו, דאג לו וניקה אחריו.
ולמרות שהיה מלך ובוודאי שהיו לו משרתים כמה שהוא רק רק... כאן זה לא קשור בכלל, כאן זה כבר הילד שלי, התינוק שלי-אבשלום.
והנה...הנורא מכל קורה:
אבשלום, בשר מבשרו של דוד,מחליט לרדוף אחריו:
'ריבונו של עולם! איך אתה מסוגל?' אנחנו חושבים.
'אבא שלך...גידל אותך, הביא לך, היה מוכן למות למענך ואתה פשוט רוצה להרוס אותו?'.
"מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו".
מזמור? מה קשור מזמור?
הבן שלך, הדבר שאתה הכי אוהב בעולם רוצה להרוג אותך ואתה אומר מזמור?
"קינה לדוד מיבעי ליה"?! – למה דוד המלך לא פותח את השיר בקינה.
אומר לנו רש"י:
"ורבותינו אמרו: משאמר לו הנביא (שמ"ב י"ב) 'הנני מקים עליך רעה מתוך ביתך' היה לבו (=של דוד) סוער. שמא עבד או ממזר יקום עלי, שאינו מרחם עלי. כיוון שידע שבנו הוא, שמח".
נכון!
מישהו רוצה להרוג אותי.
הבן שלי.
משפט נורא איך שלא מסתכלים עליו, אבל עדיין... הוא הבן שלי.
יש כאן עדיין איזו נגיעה של רחמים.
ככה גם הסיפור של הפינוי.
חטפנו מכה.
וזה כואב שבעתיים, לחטוף מכה כל כך חזקה ולראות שבעצם מי שעומד מאחורי הידיים האלה, הם לא אחר מאשר חברים שלך שאתמול שכבו איתך ביחד במארב.
אבל אתה יודע מה?
נראה לי, שעדיין למרות הכול,לא היית מתחלף עם סבא שלך, או סבא רבא שלך שגילה שמאחורי הידיים האלה, לא עמדו חיילים נבוכים שכופפו מבט
אלא קצין נאצי עם עין אחת אמיתית ואחת מזכוכית שנבח תוך כדי חיוך של כלב צמא דם, אל האמא המפוחדת שעמדה מולו:
אם תגידי לי איזה עין אמיתית אני ארשה לך לבחור בין הבן לבת שלך.
ראינו בתים נהרסים, זכרונות נמחקים, ראינו איך יוצרים גיהינום אבל ראינו גם חיילים צעירים מפוחדים שאין להם מושג מה הם בכלל עושים כאן וחיילות בוכות שלוקחות תינוקות מידי אמם ומתפרקות.
זה לא שאנחנו כועסים על כולם.
אם באמת נחשוב על זה, אז זה באמת קומץ של אנשים שהפעיל הכול.
ונראה שגם הקב"ה רצה להגיד לנו משהו בדרכו שלו
להראות לנו עד כמה האהבה שלנו היא בלי תנאי והביא לנו את מלחמת לבנון השנייה:
אילו סגן-אלוף רועי קליין הי"ד, או סגן עמיחי מרחבי'ה הי"ד, היו קוראים את מה שכתבת, קרוב לוודאי שהם היו איך נאמר, מבינים לליבך.
ועדיין, למרות שכבר בוצע הגירוש, ולמרות שהיו תוכניות לגרש עוד מקומות, כמו למשל 'עלי' ,איפה שהם גרו, זה לא מנע מהם ללכת ולתת למדינה ולעם הזה הכול.
יותר מזה באמת שכבר אי אפשר לתת.
לא.
את המדינה אתה דווקא אוהב, וגם אתה ואני יודעים שאם עכשיו היו קוראים לך בשביל להגן עליה, היית טס לאן שלא היו צריכים אותך.
המדינה היא שלך והיא תמשיך להיות שלך, כן ראש ממשלה, לא ראש ממשלה, זה לא קשור בכלל.
אתה באמת רוצה בגלל קומץ אנשים שעושים הרבה יותר רעש ממה שהם באמת, בגללם לאבד את האמון האהבה שלך?
עם כל הכבוד אבל ועדת וינוגרד וכל פרשיות השחיתות, הם זה לא המדינה!
אולי נספחים לא רצויים בדרך אל המטרה.
ללכת ולראות את אנחנו מיישמים כאן תורת חיים, באמצעות אלף ואחד המצאות שמצד אחד יהיו לפי ההלכה ומצד שני, ישתלבו עם רוח הזמן- זו המדינה.
להטיס יהודים מאתיופיה,מבצע אנטבה, חטיפת אייכמן ותחושת הביטחון שהמדינה (שהיא כלי של הקב"ה) הזו נותנת גם לחסידים של סאטמר, שמסתובבים בורו-פארק ויודעים שאם יקרה להם משהו, אז יש להם עוד אופציה- זו המדינה.
לראות את הכותל היהודי מפוצץ במתפללים בשבת ובכל הרגלים- זו המדינה.
היה השבת ראיון עם קמב"ץ העדה החרדית שכתב שאין לו בעיה לחיות תחת שלטון ערבי.
טוב...מסתבר שהטבח בחברון ומאורעות תרפ"ט בכל זאת לא הגיעו לכולם.
אז...לא הייתה לנו מדינה ולא צבא ולא בטיח.
ובאמת שהשתדלנו לא לעשות רעש בין שתיים לארבע, לא פיצחנו גרעינים וגם לא שאגנו בקול לפלפון.
עדיין לא נולד הישראלי המצוי, בוגר השייטת שאת הבדיחות הרועשות שלו גם המלכה בווינדור שמעה.
היו בינינו יחסים ממש טובים. אחוקים.
ואז כשנמאס לגוי, לפריץ, לערבי מיהודון שלו זה קרה:
זה ניגמר ב67 יהודים שנרצחו באכזריות בחברון והשאר שגורשו בידי הפורעים הערביים. בסך הכול 113 יהודים נהרגו ו-339 יהודים נפצעו.
נראה לי שכדאי לו, לקמב"ץ, לקרוא קצת על פרטי הטבח ואיך גם את האחות היהודייה, שרק אתמול טיפלה בהם, איך גם אותה רצחו שלא לדבר על בת הרב...
כששאלו את אחד מהרבנים החשובים שלנו , איך ולמה זה בכלל קרה, כל הסיפור של גוש קטיף, הוא אמר שאם היינו מתחילים את כל 'הפנים אל פנים' הזה שבע שנים קודם ובלי קשר למשהו ספיציפי, אלא סתם להראות לאחים שלנו, שמלבד כנסת-ישראל, אנחנו דואגים גם לר' ישראל ושאנחנו באמת אוהבים אותו בלי קשר לכלום, אז אולי גם זה (כמובן בדרך הטבע, ההשתדלות שלנו- עדיין אנחנו מאמינים שהקב"ה קובע הכול.) לא היה קורה.
המדינה היא שלך, ונראה לי שדווקא בגלל שאנחנו יודעים כמה כואב שזה יכול להיות ובגלל שאנחנו לא רוצים שדברים כאלה יקרו שוב, אז נראה שצו השעה הוא לנסות ולהשפיע שבעתיים.
עדיין יש טומאה ושחיתויות,קלקול פה ולכלוך שם?
פסיידר...
אז יאללה בוא ונעשה מעשה כדי לתקן את זה!!!
העמך מספר שפעם היה סיני אחד, והיום יש קצת יותר...
אז פעם גם הייתה ישיבת הסדר אחת והיום ברוך ה' יש גם כן קצת יותר...
אנחנו לא רוצים להיות כמו אלו שרק אומרים 'ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים'
ועליהם כבר יצא ה'כוזרי' ואמר שאמירתם היא כצפצוף הזרזיר.
כי בעצם בעוד הם אומרים את זה עדיין האילן המשפחתי שלהם תקוע עמוק באדמה ליד האשוח המיוחס של משפחת אדמס.
'לתקן עולם במלכות שדיי'.
לא להגיד ולרצות 'לתקן עולם' אלא פשוט להתחיל ולתקן...
דווקא מהעוצמות המדהימות האלה, שנגלו לכולם בעקבות הפינוי
דווקא ובעיקר מהם נולד לו העתיד שלנו, זה שיקרב אותנו עוד ועוד לעבר הרצוי האידיאלי של 'ממלכת כהנים וגוי קדוש'

מקווה שקצת עזר לך ושנזכה באמת לקדש שם שמיים ושבאמת יאמר כל אשר נשמה באפו:
'ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה'

רק טוב בשורות טובות
אבינועם
avinoam811@gmail.com