אורך חצאית, אורי גלר ועוד...

שלום וברכה, וקודם כל אין בעד מה... דבר שני, אני מתנצל, באמת, על הזמן הרב שלקח לי לענות... קבלתי את השאלה מזמן יחסית, ואני לוקח אחריות מלאה על העיכוב...

ועכשיו לשאלותייך.
א. כל הכבוד לך על ההקפדה, וההתחשבות באחרים! ע"פ ההלכה, אכן מספיק שהחצאית תעבור את הברך, אך לא חייבים ששם היא תסתיים! ישנה דעה ששמעתי פעם, לא זוכר בשם מי, לצערי, שאומרת כי אסור להוסיף על מצוות התורה, ולכן אם צריך ללכת עם חצאית שעוברת את הברך, לא נאריך אותה יותר. מצד שני, אני חושב שהיה זה המשנה ברורה שכתב כי היום, במצב הנפשי של האנשים, הוא היה מחייב ללכת עם חצאית שמגיעה עד הקרסול, אך הוא לא יכול להחמיר במה שחז"ל התירו... יוצא מכך, לעניות דעתי, שאם את חשה שצנוע יותר ללכת עם חצאית ארוכה (באופן אישי, זו דעתי, וכך מקובל בציבור בו אני חי, אבל אני יודע שישנם רבנים רבים, ודעות שונות...), לעניות דעתי מותר לך, ואף רצוי, לעשות זאת, ו"כל המחמיר תבוא עליו הברכה". מצד שני, אם באולפנא שלך זה לא מקובל, הייתי ממליץ לך להתייעץ עם הרב שלך, ר"ם השכבה או ראש האולפנא, כדי לא לגרום לאי נעימויות. יש גם צורך לכבד את המקום בו את לומדת, לפחות בזמן שאת שם...
ב.שאלתך לגבי אורי גלר, לא לגמרי ברורה, ואני מקווה שאני מבין נכון. אם אכן הבנתי, את שואלת האם יש ממש בכוחות שלו, ואיך זה מסתדר עם היהדות? ובכן, אין לי יכולת, כמובן, להגיד אם הוא דובר אמת או לא, אבל מבירורים שערכתי בנושא (של כל הכוחות האלה בכלל, ולא רק של אורי גלר), מדובר באחיזת עיניים מסובכת ומתוחכמת, שנשענת גם על הרבה פסיכולוגיה ויכולת שכנוע... אני יודע שיש שיטענו אחרת, אבל זו דעתי, ודעתם של "קוסמים" ו"מהפנטים" מקצועיים איתם דברתי... בכל מקרה, אנו עדיין לא מכירים את כל צפונות הנפש והכוחות הטמונים בה, שהרי הנשמה היא חלק א-לוה ממעל, כלומר, בעלת יכולות אין סופיות! ייתכן שיש אנשים רוחניים יותר, המסוגלים לפעול גם במישורים אחרים, ויש גם כאלה הפועלים בעזרת כוחות הטומאה, שהם מקבילים לכוחות הקדושה, הבאים מתוך היהדות. כוחות כאלה חייבים להיות קיימים, כדי לאפשר את הבחירה החופשית. לכן, אם יש רבנים המסוגלים לעשות דברים מסוימים מכוח היהדות והקדושה, חייבת להיות גם אפשרות להגיע לאותן תוצאות ופעולות מתוך כוחות הטומאה! זהו, ככל הנראה, גם ההסבר לכוחות המצויים בהודו וסביבתה...
ג.שאלת על נייר טואלט, אך ניתן לשאול את אותה שאלה על חיתוך של כל דף נייר! אם נתחיל בהתחלה, התורה אסרה עלינו "לעשות מלאכה", או כפי שכתוב בפסוק: "לא תעשה כל מלאכה". ומהי הגדרה של מלאכה? באו חז"ל, ומתוך כך שפרשת עבודת המשכן צמודה לציווי על שמירת השבת, כי כל מלאכה שהייתה נעשית לעבודת בית המקדש נחשבת כמלאכה האסורה מהתורה, וישנן 39 כאלה. אנו קוראים להם "ל"ט אבות מלאכה", משום שאלה רק המייצגים, מעין "אב טיפוס" של מלאכה. אם, למשל, אב מלאכה יהיה בישול באש גלויה, הרי שתולדה שלו תהיה בישול על אבן שחוממה באש, או לוח מתכת בנמצא על גבי האש... ועכשיו נעבור, ברשותך, לחיתוך נייר הטואלט. "מחתך" הוא אחד מאבות המלאכה האסורים, והוא כולל כל חיתוך מחושב, כלומר, אם אני תופס דף ומושך, והדף נקרע, אין בכך איסור מהתורה, אך אם אני חותך אותו במקום מסוים דווקא (כמו שקורה בנייר טואלט, כשחותכים אותו לפי הסימון, ובגודל הרצוי), זה אסור מהתורה! אבל יש לכך תוספת חשובה. חז"ל ידעו כי אנו, פשוטי העם, לא תמיד נוכל להבחין בין חיתוך אסור למותר, ולכן אסרו כל חיתוך שהוא, אלא אם כן הוא לצורך מצווה, או, למי שהולכים לפי פסקי הרב עובדיה יוסף שליט"א, בצורה של השחתה, כלומר, תלישה לא מחושבת, לא מבחינת הצורה ולא מבחינת המיקום... לכן, אסור לחתוך נייר טואלט בשבת, אבל אם, בטעות, שכחנו להכין, חז"ל קבעו שכבוד האדם קודם, ולכן לא נאמר לאדם לא להשתמש בנייר ולהישאר מלוכלך, אבל! זה רק בתנאי ששכחנו! אם מראש, מתוך זלזול, לא הכנו נייר חתוך, חז"ל לא התירו לנו!!!
ד.זו שאלה יפה וטובה, וגם מאוד מובנת. גם התשובה, לעניות דעתי, פשוטה ומובנת... ברגע שהמשיכה הנפשית בין בן לבת, מתפתחת במקביל להתפתחות הגופנית, כך שהיא מגיעה לפיתוח מלא במקביל ליכולת, מבחינה ביולוגית, להמשיך את הדור הבא! הרי זו בריאה מתוחכמת מאין כמוה!!! אלא שהיום לא מקובל להתחתן בגיל כה צעיר, וגם חז"ל המליצו על "בן י"ח לחופה", כדי שהאנשים יכינו עצמם כראוי, מבחינה תורנית, וגם מבחינה נפשית, כי צריך להיות בוגר ואחראי כדי להקים משפחה טובה.... האיסור שאת מדברת עליו כיום הוא איסור חיצוני, שנקבע ע"י הרבנות והמדינה, ולמרות שאני מסכים איתו באופן עקרוני, וחושב שהוא נכון, אין זה איסור תורה, ולכן, לעניות דעתי, השאלה על התורה כבר לא עומדת...

הודית לי מראש, וזה די מחייב... אני באמת מקווה שהצלחתי לענות, לפחות חלקית, ואם לא (וגם אם כן...) אשמח לקבל תגובות ושאלות נוספות.

בשורות טובות גם לך!
ברכה והצלחה!
משה כהן