סגור

סחר בכליות ממוסד

שלום הרב

ברצוני לשמוע את דעת הרב מבחינה הלכתית ואתית לגבי "סחר" ממוסד בכליות.

לאחרונה "חגגו" בארגון מתנת חיים את התרומה האלף. אך עדיין מטרת העמותה ל"חסל" את רשימת ההמתנה להשתלה רחוקה מאוד מהשגה ורבים ממשיכים לסבול מטיפולים קשים ומסכני חיים. כמי שזכה לתרום בעצמו ראיתי ושמעתי מקרוב את הסבל של חולי כליות, את הייאוש והפחד של משפחותיהם. הייתי גאה בכך שישראל היא אלופת העולם בתרומת כליה אלטרואיסטית שלפחות מצילה את חלק מהחולים מסבל ואף ממוות.

ואז שמעתי על רעיון שיכול (כנראה) תוך זמן קצר ל"חסל" את רשימת ההמתנה והוא למסד תשלום מהמדינה עבור נתינת כליה. בהתחלה אינסטינקטיבית סלדתי מהרעיון אך אט אט אני מתחיל להתלבט שאולי הוא לא כל כך בעייתי אלא דווקא טוב.

שמדברים על סחר באברים ישנו הפחד מניצול או שרק עשירים יוכלו להשיג כליות. אך חשש זה נעלם בהצעה של סחר כליות ממוסד. שאני אומר סחר ממוסד אני מתכוון שהמדינה תחליט לצורך העניין שכל מי שירצה (ושיעבור בהצלחה את הבדיקות הרפואיות והפסיכולוגיות שעוברים גם כיום התורמים) יקבל תמורת ניתוח נתינת הכליה 100,000 ₪ (הסכום להדגמה ונתון לשיקול מקצועי). הסכום לא משתנה מאדם לאדם ולא נתון למשא ומתן, הכסף לא מגיע מהחולה או ממשפחתו ולא תלוי במצבו הכלכלי. אני מאמין שרבים גם מהמעמד הבינוני והגבוה ישמחו לתת כליה תמורת סכום כזה (וגם להציל חיים תוך כדי). גם אנשים ממעמד כלכלי נמוך יכולים לבחור בעצמם על עצמם ולעשות את השיקול האם הם רוצים לתת כליה תמורת סכום שיכול לעזור להם מאוד. זה לא צריך ישר להצטייר כניצול של העניים. במקרה של סחר ממוסד תופעות של סחר לא חוקי ייעלמו (עם כל הבעיות המוסריות והרפואיות שבדבר) כי לא יהיה בהם צורך. מבחינת המדינה מדובר בחיסכון אדיר, שכן אדם שעובר טיפולי דיאליזה עולה בממוצע למדינה יותר מ200,000 ₪ בשנה. ומחיקת הרשימה תחסוך עשרות מיליונים בשנה למדינה.

אני נוטה לחשוב שחששות של מדרון חלקלק או תחושות לא נוחות עם מהלך כזה מתגמדות לעומת הערך של הצלת חיים והפחתת סבל כה רב.

אני בעיקר מצטער על כך שאולי המפעל של תרומות אלטרואיסטיות, אם כל היופי שבו יתייתר.

לפני שאני רוצה לפנות לגורמי רפואיים ופוליטיים אני רוצה לדעת מה הרב חושב, האם אני טועה? האם אני מפספס נזק או בעיה אתית, שהופכת את הרעיון הזה לסכנה?

תודה מראש

תוכן התשובה:

שלום וברכה

יישר כוח על העלאת הנושא החשוב והמרכזי הזה.

סוגיית התשלום עבור אברי גוף היא סוגיה ארוכה, מורכבת ומסובכת.

כתמיד עדיף להתחיל בעובדות: ההנחה כי אם יותר לשלם עבור כליות – יותר אנשים יסכימו למכור את כלייתם – היא הנחה שהעוסקים בתחום בטוחים בה הרבה פחות. יש לנו בסיס להשוואה – במדינות שונות במערב החלו לשלם עבור תרומת דם. התברר שבחלק מהמדינות זה העלה את מספר התורמים, ובחלק מהמדינות זה הוריד. הסיבה לירידה תובן היטב על ידי ציבור תורמי הכליה: חלק בלתי נפרד מהנכונות לתרום היא ממד "גמילות חסד בגופו" של התרומה. משעה שזה יהיה עניין מסחרי – רבים מהתורמים לא היו מסכימים "למכור" את הכליה. על כן, ההנחה כי כך נשיג מספר גדול יותר של כליות נתונה בספק. לכאורה, היה נכון לנסות ולראות, כדי להוריד את המרכיב הזה של הדיון מהשולחן. ברם, אם תדמיין את הצורה ואת הדרך לניסיון זה תבין שכנראה לא ניתן לבצעו, ואין לי עניין להאריך מדוע.

נקודה שניה, עוד לפני הדיון העקרוני, היא הסביבה הבינלאומית שהדיון הזה מתרחש בו. בעולם – ההצעה היא איסור מוחלט, ואפילו הרבה פחות מזה. ישראל קיבלה תלונה על סחר באברים, בשל מדיניות מרכז ההשתלות לממן כרטיס טיסה של המוכנים לתרום אלטרואיסטית לאזרחים ישראליים ! זו העמדה המקובלת היום באתיקה הבינלאומית. אני מבקש להדגיש בשלב הזה של הדיון כי העובדה שכך חושבים בעולם אינו מהווה לגבי מקור לדיון באתיקה היהודית, ואין לי כל בעיה לקבוע כי האתיקה היהודית סוברת אחרת, ופיקוח נפש דוחה את הכל. היא מועלית כאן, בשל העובדה שהיא עצמה מרכיב של פיקוח נפש: והיה אם בישראל יותר סחר באברים – הוא תיזרק מה"שוק" הבינלאומי של אברים חיוניים (לב, ריאה וכדו') שמדינות מקיימות ביניהן. יש עשרות אזרחים ישראליים שחיים מכוח אברים שנתרמו בארצות אחרות, וכשלא היה להם ביקוש בארצות המוצא, הם הצילו חיים במקומות אחרים כולל ישראל, ועל כן – זהו עצמו שיקול של פיקוח נפש במובן המעשי. אשר על כן, אני מעריך כי מבחינה מעשית ההצעה למכירת כליות בישראל לא תתקבל, משיקולים של פיקוח נפש, עוד לפני הדיונים האתיים על המכירה לעצמה.

הקדמה שלישית: סוגיית "סיעה" (ירושלמי תרומות פ"ח ה"ח) מלמדת אותנו כי לא תמיד המתמטיקה של כמות הנפשות הניצלות היא השיקול היחיד בעניינים מוסריים. בסוגיה שם, לא מסגירים מישהו מהסיעה, גם אם המחיר יהיה שכולם יירצחו. אדגיש: אין קשר ישיר בין סוגיית סיעה לסוגיית מכירת כליה. היא יכולה ללמד רק דבר אחד בדיון האתי ההלכתי: שיקולים מוסריים אינם כבולים אך ורק לשאלת מספר הנפשות הניצל, ועל כן – גם אם נניח (הנחה שאינה וודאית, כאמור) מניחים שמספר המוכרים יעלה ומספר האנשים שיינצל יהיה גדול יותר – הדבר אינו מוביל אוטומטית להיתר מכירת כליה.

הקדמה רביעית: יש סתירה גדולה במדיניות מדינת ישראל המתירה פונדקאות בשכר גבוה, ולא מתירה מכירת כליה. ה'חילוקים' בין זה לזה אינם חזקים דיים.

ועכשיו לדיון עצמו:

יש הרבה יתרונות בקבלת ההצעה שלך. כתב על כך בזמנו הלל גרשוני https://bit.ly/2LfDnsE, וכשהייתי יו"ר מושב בכנס שדרות על הנושא הזה (https://bit.ly/3mt7R98) הבאתי אותו להציג את עמדתו.

וכמובן צריך להבין שגם בצד השני יש עמדות מאוד משמעותיות. הן לא מתחילות בסוגיית המדרון החלקלק, שהוא כמובן ברקע, אבל הוא לא יכול להחזיק את ההתנגדות לבדו (על טיעון המדרון החלקלק בכללו, היתרון שבו והחולשה שבו, ותרומת היהדות לדיון, תוכל לקרוא https://bmj.org.il/wp-content/uploads/2019/12/23.2.Sherlow.pdf (זהירות: זה ארוך)). הטיעון העיקרי הוא שבסופו של דבר – העובדה שכסף גורם לאנשים למכור אברי גוף היא דבר שלא נכון להסכים לו מצד עצמו. בניגוד להערכה שלך – משעה שזה לא יהיה "תרומה" אלא "מכירה", ייהפכו העניים לבנקי האברים לעשירים, ורבים סוברים שעל אף העובדה שזה יביא רווחה מסוימת לעניים – זה דבר שחברה אינה יכולה להסכים לו; העובדה שזה מימון ממשלתי אינה פותרת את הבעיה הזו. לא זו בלבד, אלא שמשעה שזה יהיה חלק מההוצאה הלאומית לבריאות – כלל לא בטוח שזה יהיה במקום שיכניס אותו לתוך סל התרופות, ואפשר שוועדת הסל תכריע שיש תרופות חיוניות יותר, ואז יצאנו קרחים מכאן (לא יהיו תרומות אלטרואיסטיות משעה שזה יהיה מקח וממכר) ולא יהיה מימון מדינה; ועוד ועוד.

מבחינה אתית, עמדתי בסוגיות כאלה שרב הנסתר על הגלוי, וחלק מהשיקולים הוא הצפי מה יקרה שאף אחד לא יודע, יש מקום לומר שביסודו של דבר צריך לבחון את המכירה ולהתנסות בה ואז הדעות השונות תהיינה רלוונטיות. אולם בשל העובדה שאני כאמור בספק האם ניתן לעשות את הניסוי הזה, ובשל השיקולים הבינלאומיים (כאמור, שיקולי פיקוח נפש של האברים החיוניים) זה יהיה לא אחראי, ונכון יותר להמשיך בדרך בה אנו הולכים בה.

והערה לסיום: אני משמש כיו"ר הועדה האתית המייעצת למרכז ההשתלות. יש בעיות אתיות גם במציאות של ימינו, בהקצאת אברים שלא מסיבות רפואיות וכדו', אבל זה נושא אחר.

האם קבלת תשובה לשאלתך ?

כל טוב

התשובה התקבלה מהרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר אורות שאול
כו בניסן התשפא
,
08 באפריל, 2021
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר