שאל את הרב

השקפת הר המור

הרב ברוך אפרתי הרב ברוך אפרתי 03/05/19 13:09 כח בניסן התשעט

שאלה

שלום הרב,

אני מרגיש כבר זמן רב שעליי למצוא דרך שאחריה אלך בעניין השקפה.

הרבה שאלות מעשיות כגון: גיוס לצבא, לימוד בישיבה, יחס למדינה וכו'... שאני מרגיש שלא פתורות אצלי בגלל שאין לי דרך ברורה.

לא כ"כ יודע למה, אבל התחברתי לדרך של רבני הר המור, למרות שאינני לומד במוסדות/יודע מהי דרכם בדיוק.

איך אוכל להבין יותר את הדרך וההשקפה? בעיקר ביחס לצבא, לימוד בישיבה ומדינה?

ספרים? שיעורים?

בנוסף, אשמח לדעת בבקשה, מהי ההכוונה בגיוס לצבא? (כן/לא? מתי אם כן? יצויין שאני לומד בישיבה).

אני די מבולבל....

תודה רבה הרב! אין סוף תודות!

תשובה

שלום

זו שאלה שיש לה הרבה פרטים. אני מניח שהדרך הטובה ביותר היא לימוד של כמה זמן בישיבה זו, ובמהלך השהות לשאול וללמוד על דרכה בפירוט הראוי, ושם יסבירו לך כפי הראוי לך.

תוכל בנתיים ללמוד בנושאים שציינת את כתביו הרבים של הרב צבי טאו, ואת הספרים של הרב מרדכי והרב עמיאל שטרנברג ועוד.

לענ"ד, ככלל, יש להבחין בין המונח 'ישיבה', ובין המונח 'גישה'.

ביחס לישיבה-

אין 'תורת הר המור'. יש רק את 'תורת משה'. ולה בתי מדרש חשובים עם דגשים שונים, אשר טוב ללמוד מכולם את האורה המצויה בהם.

וכפי שהמשנה מלאה מדברי התנאים כולם, על שיטותיהם השונות, ומכולם מתקלס הבורא.

לא טוב ולא אמיתי הוא, לחשוב שהאמת כולה והתורה כולה מצויה רק בישיבה אחת ויחידה, וכפי שכתב הרב בכמה מקומות על כך, וכפי שהדריך הרצי"ה, ללמוד מכל הכוחות באומה, וכפי שמסורא, נהרדעא ופומבדיתא גם יחד בנוי הש"ס.

יחד עם זאת-

לגבי הגישה (בשונה מהמונח ישיבה)- הגישה של הרב קוק וממשיכיו הגדולים (כמו בישיבה זו), ממשיכה את הגישה המרכזית של גדולי הדורות, ביחס לצפיית הישועה וביחס למהלכים הפנימיים בעם ישראל המתגלים במאורעות החיצוניים.

לכן שיטתו אינה חדשה ביסודה, אלא המשך דברי רמב"ן, הרמח"ל, הגר"א, ועוד.

ספרי הרב קוק וממשיכיו אינם ענף בתורה, התעסקות בתחום אחד, אלא גזע התורה- ישועתם של ישראל ביד ד', אשר הכל כלולה בה.

על כן אמר הרב לתלמידיו- 'אל תעשו לי קוקיסטים', הוי אומר- אל תהפכו אותנו לעוד ענף שיש לו חסידות משלו. אלא אנו ממשיכים בפשטות את יסוד התורה, את הש"ס והסוד. לכן אין משמעות לייסוד חסידות מיוחדת סביב גישתו, אלא להמשיך לדבוק בתורה בכל היקפה, הכוללת את הפרד"ס, ואת ההכרה העמוקה על ישועת ישראל בעיתנו כמופיע בכתביו ובכתבי קודמיו.

משום כך, העיסוק בכתבי הרב קוק, והדבקות בתלמידי חכמים הלומדים אותם כראוי (כמו למשל בישיבה שציינת), מביאה את האדם לדביקות בנשמת ישראל כלה כלולה, שיש בה מבוא ללימודים כולם ולזרמים כולם.

הדברים מזכירים במידת מה את שכתב הרב על דבר האורתודוכסיה האשכנזית, החסידית, והליטאית-

"האורתודוכסיה האשכנזית היא הדרכה נאותה לצדיקים גמורים, בעלי סדר ומשטר בכל הליכות חייהם, מתוקני המדות והמזגים מיסודם, אבל אין בה אותה הדליגה הראויה לבעלי תשובה.

החסידות לקחה לה את התוכן התשובתי לאופי קבוע, ובשביל כך יש בה אותו הברק הפתאומי, והעליות המחשביות המורדות בכל הדרגות.

היהדות הליטאית יש בתוכה תמצית מאוצרת משני התכנים, סידור מודרג לצדיקים, ונוחם פנימי, ואופן התעמרות בעצמיותו, כשהתשובה מחייבת. אלא שעל פי רוב היא מספגת את התשובה לא בדליגה ציורית בלבד, אלא בחומר מעשים ובהרבות תורה, וחשבון נפש אטי, ההולך ונמזג בתוך סידור החיים התמידיים.

וסוף כל סוף צריכים אנו למיזוג פנימי של שלשת הפלגים הללו, והתחברותם של אוצרותיהם המסויימים לעושר גדול אחד".

אגב, הרב לא התייחס ליהדות הספרדית בפסקא זו, אולם ברור מאגרותיו שזו האחרונה חייבת גם היא להתבלט לצד הזרמים החיוביים הללו ובתוכם, על מנת שנוכל להיות שלמים בעבודת השם שלנו כעם וכיחידים.

על כל פנים, כמדומני שבתי מדרש הדורכים בדרכם של הרב ובנו יחידו, מכילים בתוכם את המזיגה והיסוד לצדדים השונים והלגיטימיים הצומחים מנשמת ישראל, אשר הובאו בפסקא זו.

על כן, לא נכון יהיה לגשת למשנתו כאל עוד היבט או ענף, או דגש, אלא לגשת אליה כפי שניגשים לתורה עצמה, ביסודה הפשוט- לעבוד את השם ולראות בישועת צאן מרעיתו.

כל טוב

כתבות נוספות