סגור

בעיות וקשיים עם קבלה ו אי קבלה של בנות לאולפנה

אנו מסתירים את השאלה המקורית כיוון שהשואלת ביקשה תשובה פרטית, אך לא השאירה כתובת מייל תקינה. ולכן אנחנו מפרסמים כאן תשובה מצונזרת, בתקווה שאת השואלת תוכלי לקבל אותה. אם אמנם תראי אותה, את מוזמנת ליצור איתנו קשר בשאלה חדשה או ב"צור קשר" באתר, ונוכל להסיר את התשובה מהאתר.

השאלה עוסקת בקבלה ואי קבלה של חברות טובות לאולפנה.

תוכן התשובה:

שואלת יקרה.

את מעלה שתי נקודות במכתב שלך, ואני אתייחס לכל אחת מהן.

קודם כל, את מרגישה שההחלטה שהאולפנא קיבלה היא לא הוגנת, ולא רצית ש *** תדע שאת התקבלת והיא לא על מנת שלא תפגע. אז סיפרת לכולן שלא התקבלת אפילו שזה די ביאס אותך לשקר, מה גם שלאחרונה נודע לך שאת התקבלת ו *** לא. היא אמרה שלא תספר אבל את חוששת שזה יתגלה ל ***. הדבר השני שאת מעלה הוא שאת חווה קושי מסוים באולפנא הנוכחית – בנושא הדתי. בסופו של דבר הלכת לאולפנה אחרת, ואת מציינת כמה יתרונות באולפנא הזו. יחד עם זאת, את מרגישה כאן "דוסית" ביחס לבנות אחרות. טוב לך מבחינה לימודית וחברתית, אבל את חוששת שתושפעי לרעה מבחינה דתית.

לגבי ה"שקר" שסיפרת: את סיפרת את ה"שקר" הזה כדי לא לפגוע בה, אפילו במחיר של "להוריד" מעצמך. אני חושבת שהמעשה הזה מאוד ראוי להערכה ומראה על בגרות, אכפתיות ואהבה גדולה אל ***. בנוסף, היכולת שלך להוריד מעצמך כדי להגדיל את האחר מראה גם על ענווה ועל "עמוד שדרה" חזק. ואולי ה"שקר" הזה הוא לא ממש שקר, לפי התורה, כי מותר ואף מצווה לשנות מפני השלום! אפילו הקב"ה שינה מפני השלום כשדיבר עם אברהם אבינו – הוא לא סיפר לו ששרה צחקה כשהתבשרה שתלד בגיל 90 ואמרה שהיא ובעלה זקנים. במקום, הוא רק סיפר לאברהם ששרה אמרה שהיא עצמה זקנה. אז במקרה שלך, לא רצית לצער אותה וגם להעמיד אותה במצב שבו בנות מסתכלות עליכן ואולי חושבות שאת יותר מוצלחת ממנה כי את התקבלת והיא לא, ולכן שינית מהאמת.

ואם ה"שקר" יתגלה? אז חברה הצליחה להבין בין השורות את האמת, ואמרה שלא תספר. אפשר לקוות שהיא אכן תעמוד במילה שלה. אולי כדאי גם לדבר איתה בפרטיות על זה, כמה שחשוב לך שהדבר לא יתגלה, ושתיזהר לא לפלוט. ואם בכל זאת *** תגלה – מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות? מה את חושבת שהיא תחשוב? יכול להיות שבהתחלה היא תכעס ששיקרת לה. אבל, אני מניחה שבסופו של דבר היא תבין שאת אוהבת אותה, ולמעשה ויתרת מעצמך כדי לא לצער אותה. סביר להניח שהיא תעריך את זה, ואולי אפילו תצטער בשבילך על שהיית צריכה לטרוח להסתיר את זה – והכל רק בשבילה.

לכן, אני מציעה שאחרי שתשוחחי עם החברה (אם תחליטי לשוחח איתה על זה), פשוט תניחי את הסיפור הזה בצד ואל תטרידי את עצמך איתו. חבל על האנרגיות שאת משקיעה בדאגה. רוב הדברים שאנחנו דואגים לגביהם, בסופו של דבר לא קורים. וגם אם הם קורים, הדאגה עצמה לא עוזרת. אז אם אין משהו מעשי שאפשר לעשות, חוץ מלדבר עם החברה, האם יש טעם להתעסק בזה? "דיה לצרה בשעתה" – אם הדבר יתגלה, נטפל בו אז. ועד אז – נשים את זה בצד.

לגבי הנקודה השנייה שהעלת – ההשפעה שלך מהסביבה. תראי, הסביבה שלנו משפיעה עלינו, אין ספק. חז"ל דיברו על החשיבות של "שכן טוב". כשאנחנו נמצאים עם אנשים אנחנו מושפעים מהדעות שלהם, מההתנהגות שלהם. לפעמים אנחנו רוצים להיות דומים להם. השאלה היא, האם יש לך מה לעשות בעניין הזה? האם יש אולפנא טובה אחרת שאת יכולה ורוצה לעבור אליה? יחד עם ***? בלעדיה? זה דבר שאת יכולה לבדוק ולחשוב עליו.

אם מעבר הוא לא אפשרות, אז עולה השאלה: איך את שומרת על הרמה התורנית שלך ולא יורדת, בהתחשב בסביבה שלך? איך את נשארת חזקה? כן, זה אפשרי. אני אכתוב כמה נקודות שיכולות לעזור.

קודם כל, חז"ל אמרו "טוב שם טוב משמן טוב". לפעמים דווקא העובדה שאנחנו ה"דוסיות" ביחס לסביבה, עוזרת לנו להישאר כאלה. החברות הרי כבר מכירות אותך ככזו, ומתייחסות אלייך כאל "צדיקה", אז אם פתאום תהיי פחות צדיקה, יכולות לבוא הערות כמו "אה, אז את כבר לא כזו צדיקה כמו פעם...". הרצון שלנו לשמור על השם שלנו והחשש מהתגובה של הסביבה, הרבה פעמים גורמים לנו להימנע מלעשות דברים לא טובים. נכון שזה לא "לשמה"- כלומר, לא בגלל שאנחנו כאלה צדיקים, אלא כי אנחנו לא רוצים שיחשבו עלינו דברים רעים. אבל, "מתוך שלא לשמה בא לשמה"- בסופו של דבר אנחנו מתנהגים בצורה טובה ומחזקים את האישיות שלנו.

בנוסף, את צריכה להיות מאוד בטוחה בהשקפת העולם שלך, באמונה שלך. לכן, חשוב להזכיר לעצמך באופן קבוע במה את מאמינה ומה הקווים האדומים שלך. איך? למשל, לקרוא ספרים בנושא אמונה, ללכת לשיעורי תורה או לשמוע שיעורים כאלה באינטרנט, לדבר עם אנשים שיכולים לעזור לך להתחזק (דמויות תורניות שאת סומכת עליהן כמו מחנכת, יועצת, רבנית, או אפילו חברה תורנית, אמא או קרובת משפחה). יש לך גם את *** – היא גם "דוסית" כמוך? אם כן, אתן יכולות לחזק אחת את השנייה! את יכולה גם לכתוב במחברת את הרגשות שלך והתחושות שלך בכל מה שקשור לאמונה ולאתגרים שאת מתמודדת איתם – זה יכול לעזור לך להבין יותר טוב את עצמך ואת מה שעובר עלייך. את יכולה להתפלל ולדבר עם הקב"ה.

כתבתי לך כמה עצות, אני מקווה שתקחי את מה שנכון לך. והכי חשוב, תאמיני בעצמך שאת חזקה ושאת מסוגלת להישאר כמו שאת למרות הסביבה. אמנם לסביבה יש השפעה, אבל בסופו של דבר – אנחנו אלו שבוחרים איך להיות ואיך להתנהג.

בהצלחה!

רעות

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים,
כט באייר התשפא
,
11 במאי, 2021
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

גילת בנט  צילום: אריאל זנדברג

גילת בנט, זה בשבילך, החברות החדשות שאת חייבת להכיר

קרא עוד