אמהות כותבות להרצל

לכבוד ראש הממשלה ושר הביטחון, מר דוד בן-גוריון, תל-אביב.
אנו, קצינים ולוחמים יוצאי יחידות מובחרות בפלמ"ח, בהגנה ובבריגדה, מבקשים להביא לידיעתך, כי כתוצאה ממדיניותך נעתקת מקרבנו רוח הלחימה, שבלעדיה איו אנו רואים כיצד נוכל להששתף ולתפקד במלחמה הבאה עלינו לרעה. מתקבל הרושם שהינך עושה כל מאמץ אפשרי לגרור אותנו למלחמה לא צודקת ולמוסס את התקווה לשלום. כוונתנו, כמובן, להחלטתך הפזיזה והנמהרת להכריז בקרוב על הקמת מדינה עברית. הרי כל מי שעיניו בראשו(חוץ ממך) מבין שהדבר יקומם עלינו את כל העולם המוסלמי. מאות אלפי ערבים חמושים יתקפו אותנו בחמת זעם מארבע רוחות השמים, ויהרגו בנו אלפי לוחמים. אנא, חזור בך. התעלם מעצות אחיתופל של גורמים קיצוניים(בגין ושות') הדוחקים בך להכריז עצמאות בכל מחיר. הטה אזנך לעצות ידידנו הנאמנים בבית הלבן ושתף פעולה עם המתווך המסור מטעם האו"ם. הימנע מהתגרויות מיותרות בפלשתינים ומהעלבת מנהיגיהם.חללה לך מלהיגרר למעשים פרובוקטיביים כגון הקמת ממשלה זמנית, העלולים להמיט עלינו מרחץ דמים. מאומה לא יקרה אם עצמאותינו תידחה לעיתוי מתאים, ובינתיים יינתן סיכוי לתהליך המדיני. בברכה, 33 לוחמי שלום.
העתק: מר ויצמן.


לכבוד מר בנימין זאב הרצל, באזל.
אנו, קבוצת אמהות בוכיות לנערים יהודיים רכים, שוטחות בפניך את תחנונינו לגנוז לעת עתה את תוכניותיך הציוניות הרות האסון. מאז גונב לאוזנינו דבר מזימתך להקים מדינה יהודית בפלשתינה איננו יודעות מרגוע לנפשנו. לבנו, לב רחום של אם יהודיה, מנבא לנו שחורות. אמנם גם אנו נכספות לשוב לציון, אבל מדוע דווקא בנינו צריכים לשלם את מחיר מימוש הכיסופים? חיכחנו 1900 שנה, אפשר לחכות עוד קצת. יש לנו זמן. ייבוש ביצות ממאירות ליד חדרה אינו שווה שערה משערות ילדינו שטרם חטאו. לא נרשה להם לחרף את חייהם הצעירים במערכה בלתי הכרחית על גאולת עמק יזרעאל, עיבוד אדמות מלבס וכיבוש שממות סג'רה.
תנוח לה רחל אימנו על משכבה בבית לחם, ואילו אנו נגדל את ילדינו היקרים על אדמת אירופה הבטוחה עד בוא משיח צדקנו.
בתודה מראש.
( מצורפות 100 חתימות נשיות)

לכבוד רב אלוף יהושע בן-נון, ערבות יריחו.
של נעלך מעל רגלך, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת שלום הוא. אנו, עשרות סופרים ומשוררים מודאגים מכל השבטים, מפצירים בך ברגע האחרון לא לפלוש לארץ המובטחת. בל תסבך אותנו במלחמת ברירה מיותרת. כאנשי רוח מרחיקי ראות וכחוזי שחורות בני סמכא הננו להזהירך בעוד מועד, שחדירה ישראלית כוחנית לצד השני של הירדן תגרום פגיעה קשה בזכויות הלגימיותשל שבעת עמי כנען, תשחית את נפש חיילינו ותקומם עלינו עולם ומלואו. מה יגידו עלינו המצרים? מה יחבו עלינו במדין, באדום, בארץ לודים ופתרוסים? אז בבקשה ממך, אל נא תאפשר לכלב בן יפונה או לקב"ה לגרור אותך להרפתקאות דמים. רוב העם, וזה בדוק צריך את הגדה המערבית כמו חור בראש. הוא מעדיף הידברות עם האויב על מלחמה שאחריתה מי ישורנה. ובכלל, מה רע לנו במדבר? יש פה מן בשפע, מים מהסלע בלי הגבלה ונוף שגעון. וכמאמר המשורר: אנחנו כאן, הם שם, ושלום על ישראל. בברכת חלש ואמץ, סופרי האומה.

לכב' אברהם אבינו, חרן.
אנו, צאצאיך המיועדים, מתחננים בפניך:אל תלך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך. אין לך אפילו מושג כמה דם, סבל ודמעות ייחסכו מאיתנו אם תישאר שם. על החתום: עייפי כל הדורות.
(מעריב 15/10/96)