20 שנה לאחר שגובשה אמנת גביזון מדן, שביקשה להשיג הסכמה לחיים משותפים, התקיים השבוע כנס "דת ועיר" ביוזמת תנועת נאמני תורה ועבודה שנערך בשיתוף המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, אשר עסק ביחסי הדת, הרשות והקהילה וביקש להציע דרך להתמודד עם סוגיות הדת והמדינה בזירה המקומית, כדרך אפשרית לצמצום המחלוקת.
הכנס איגד פוליטיקאים, נבחרי ציבור, פעילים בתחום הדת ומדינה ורבים נוספים שמאמינים כי האופי הדתי והיהודי של מדינת ישראל הוא אחד הבסיסים לחיים המשותפים של אזרחי המדינה, על אף המחלוקות על משמעות אופי זה.
הכנס למעשה הציג את הטענה כי הזיקה החזקה של רבים בציבור היהודי וכן בציבור הלא-יהודי למסורת ולשורשי דתם, מייצרת מכנה משותף רחב יחסית עליו ניתן להתבסס כשמנסים להגיע להסכמות על המרחב הציבורי המשותף, אך עם זאת, סוגיות "דת ועיר" שונות במהותן מסוגיות "דת ומדינה" גם אם יש ביניהן דמיון מסוים. השוני המהותי נובע מן העובדה שעל אף שיש חוסר הסכמה עקרוני בסוגיות מסוימות ברמה הארצית. הפתרונות לחלק מהבעיות ניתנות לפתרון שונה ברמה המקומית בשל הצורך בחיים משותפים ברמת היום-יום. כך למשל נושא השבת במרחב הציבורי עוסק במרחב הציבורי הישראלי אך בפועל כמו שנוכחנו סביב סערת חוק המרכולים, ניחנות פשרות לביצוע ברמה המקומית ואכן בזירה זו, הייתה רוב ההתרחשות.
צילום: משה פרידליין
בכנס השתתפו שר התקשורת ח"כ יועז הנדל, השר לשירותי דת לשעבר ח"כ מתן כהנא, ח"כ שמחה רוטמן, ח"כ אפרת רייטן, ח"כ יוליה מלינובסקי, ח"כ משה (קינלי) טור פז, הרב יעקב מדן, עו"ד אסף בנמלך, פרופ' אביעד הכהן, ד"ר אילון שוורץ, ראש מועצת אפרת עודד רביבי, הרב שמואל דוד, גל שם טוב מנכ"ל המשרד לשירותי דת, חיים גורן, סגן ראש עיריית תל אביב, שני גרינברג סגנית ראש העיר חריש, עופר גבאי חבר מועצת עיריית ראש העין, חכ"ל עליזה לביא ורבים נוספים.
את חלקו הראשון של היום פתחו ראיונות "אחד על אחד" עם בכירי המערכת הפוליטית, שחלקו את משנתם בנושאי דת ומדינה. לאחר מכן התקיימו דיוני שולחנות עגולים בנושאים שונים כגון השבת במרחב הציבורי, הנהגה דתית בקהילה, שירותי דת מקומיים, בין חופש דת לכפיה דתית ועוד.
השר יועז הנדל דיבר על דת ומדינה בממשלה הבאה ואמר כי "המחנה השמאל-מרכז מוכן לוותר לחרדים - איך אמר מישהו נבוא עם דף ריק ושימלאו כל מה שיבקשו. מצד שני יש את מפלגת הציונות הדתית שהיא מפלגה חרדית עם כיפה סרוגה והליכוד שכל תפיסתם כל מה שהחרדים מבקשים עושים. יש לי ערכים. יש לנו דף מלא ויש לנו עגלה מלאה. אנחנו אומרים לחרדים שהם יכולים להיות שותפים ושאפשר להגיע להסכמות בלי לוותר מראש".
על הקמת הממשלה, אמר "אנחנו נגד ממשלה צרה של כל אחד מהצדדים. ממשלה צרה של נתניהו ובן גביר היא רעה לישראל. וגם ממשלה צרה של השמאל עם המשותפת היא רעה. אנחנו עם תפיסת עולם של אחדות. רק ככה אפשר להוציא את ישראל מהבוץ".
חה"כ שמחה רוטמן אמר כי "הרפורמה שעשה מתן כהנא היא למעשה הרס הכשרות הממלכתית של מדינת ישראל. כהנא דיבר בצורה יפה כביכול, אבל עשה רע. הציונות הדתית מציגה גישה הרבה יותר מתונה, של תיקון בלי להרוס. עבור דתיים, חילונים, חרדים ומסורתיים - מערכת הדת בישראל שומרת עלינו. מדינת ישראל היא המקום היחיד בעולם בו אתה יכול ללכת לכנסת, לצבא, מוסדות שלטון, סופרמרקטים, והאוכל יהיה כשר. אפשר להיכנס לכל בית בישראל, ויהיה לך מה לאכול.
בישראל אנחנו יכולים להתחתן אחד עם השני ללא חשש וצורך בבדיקת אילנות יוחסין. כל זה לא היה קורה אם לא הייתה כשרות ממלכתית וגיור ממלכתי. במובן הזה, אין בעל הנס מכיר בניסו".
חה"כ משה (קינלי) טור-פז אמר "אני אומר שזה לא רעיון רע שרכבת תיסע בשבת, זה לא ישנה לאדם כמוני מגוש עציון או לחרדי מבני ברק וירושלים לחיות באורח החיים שלנו, אלא יאפשר לחילוני מרמת גן לנסוע ולבלות. אני מוכן לשלב הבא של גביזון מדן וננסח אותה, אנחנו בשלים לשלב השני והשלישי".
חה"כ יוליה מלינובסקי אמרה "יש לי ביקורת כלפי מתן כהנא, כי הוא פחד וניסה להגיע להסכמות של הרבנים ושל כולם. בנוסף, בנושא נישואים אזרחיים פניתי לבנט ולפיד וראשי מפלגות הקואליציה והצעתי שנקים צוות קואליציוני לפתרונות, כי יש 500 אלף מסורבי נישואים בישראל, והם אפילו לא התייחסו, הם פחדו. יש לי ביקורת גם ללפיד, הוא לא טרח אפילו לענות".
חה"כ אפרת רייטן אמרה: "הממשלה הקודמת לא היתה ממשלת שמאל לצערי, כי היתה זכות וטו לימינה בכל הנוגע לדת ומדינה. לדוגמא רצינו לקדם תחב"צ בשבת ולא היינו יכולים לגעת בזה. היום הנושא הזה של תחב"צ בשבת ברכבת הקלה נניח, מונחת לפתחו של רוה"מ לפיד".
עו"ד ליאת קליין, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה אמרה "בשנים שחלפו, השתנו פניה של החברה הישראלית במידה ניכרת ואולם הסטטוס קוו, לפחות זה הרשמי, נותר כמעט תקוע.
צילום: משה פרידליין
"השיח הציבורי הלך והקצין, והמאבק על זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית עדיין מקים ומפרק ממשלות בישראל. הזירה הארצית עדיין שסועה ומפולגת, ולעומתה הזירה המקומית מסתמנת כזירה אפשרית לפתרון".
"שנת 2023 הולכת להיות דרמטית, בחירות כלליות לפנינו, ולצדם בחירות מוניציפליות הנהגה פוליטית חדשה צפויה לקום אך גם הנהגה מקומית חדשה, ולכן זה בהחלט הזמן הנכון להחזיר את השיח לזירה המקומית".
"יחסי דת ומדינה הם המורכבים, הסבוכים ואולי הנפיצים ביותר במדינת ישראל, אופייה היהודי של המדינה לצד זה הדמוקרטי הם מקור התנגשות מרכזי. עם זאת, הזהות היהודית, החיבור השורשי למסורת הוא גם אולי המכנה המשותף הרחב ביותר של כולנו כאן".