איך אפשר לסלוח לבן זוג שפגע בנו?

גילינו כי בן או בת הזוג פגעו בנו, איך מוצאים את גדלות הנפש וסולחים? האם בכלל צריך למחול ולסלוח? ומה עלול לקרות אם לא נסלח לאחר?

רונית כהן זמורה 12/09/21 09:28 ו בתשרי התשפב

איך מצליחים לסלוח? אילוסטרציה, צילום: shutterstock
איך מצליחים לסלוח? אילוסטרציה, צילום: shutterstock

דנה אינה יכולה לעצור את שטף דמעותיה, חיטוט בטלפון הנייד של רן בעלה, גילה כי יש לו חיים אחרים שהיא לא שותפה להם ולא מודעת להימצאותם. היא לא מבינה איך רן, שהיא אוהבת כל כך, פגע בה כל כך וטלטל את  הזוגיות שלהם.

מערכת היחסים הזוגית היא תחום המזמן מצבים רבים בהם בני הזוג צריכים לגלות יכולת סליחה. ככל שהפגיעה של בן הזוג גדולה יותר  (כמו בגידה, או הסתרת כספים למשל) קשה יותר לסלוח ולחזור לשגרה. המחשבות והזיכרונות לא נותנים מנוח. הם מציפים את הנפגע ברגשות שליליים, כמו כעס, עצב, בושה ואשמה. העלבון והזעם המלווים את הפגיעה  מערערים את האמון והביטחון האישי והזוגי.

הפגיעה מהווה מעין רעידת אדמה, היא מנפצת את ערכי היסוד של היחיד, הפגוע חש משבר אמון גדול כועס על בן הזוג וכן מאשים את עצמו, איך הוא נתן לדבר לקרות, איך הוא לא ראה, איזה טעות עשה. מחשבות אלו מעלים תחושות קשות של רצון בנקמנות, הענשה וכאב עצמי כבד מנשוא. אפשר להבין רגשות אלו היוצרים קושי לסלוח ולהשלים עם המציאות החדשה.

הקושי לסלוח נובע מאמונה של הנפגע, שאם יסלח על לבן הזוג, הוא למעשה נותן אישור לשני להמשיך בפגיעה ומסיר ממנו את האשמה. הנפגע מאמין שבסליחה יש משום שכחה של המעשה הפוגע. סיבה נוספת נובעת מכך כי הנפגע צריך להרשות לעצמו לכעוס ולכאוב על מנת לעבד את הפגיעה וגם להיפרד מהפנטזיה שמה שהיה לא ימשיך להיות, אלא יהיה משהו אחר.

הסליחה אפשרית רק כאשר הנפגע מבין שהסליחה היא בשבילו כדי שיוכל להמשיך בחייו מבלי לפגוע באיכותם. הסליחה אינה מסירה אחריות מהנפגע ואינה מקלה ראש בפגיעה. היא לא באה לשרת את הפוגע, אלא להטיב עם הנפגע, היא באה לעצב זיכרון מסוג אחר המאפשר לראות את המציאות בצורה מכילה ומקבלת.

מדוע כדאי לסלוח?

הקושי לסלוח גורם ליחיד לשאת משא כבד של כאב, כעס, בושה ונקמה, אשר פוגע באיכות חייו ואינו מאפשר לו יציאה לחיים חדשים מהנים ומספקים. אי היכולת לסלוח משאירה אותו בהתעסקות יתר בשלילי, במגרעות ובחסרונות של המצב וגוזל את האנרגיה שלו הדרושה לריפוי ולהתאוששות. בכך הוא גוזר על עצמו המשך ההלקאה העצמית שמביאה אותו לבדידות, עצב ודיכאון ולא מאפשרת לו שיקום עצמי.

הצורך לסלוח הוא קודם כל למען היחיד. הוא מאפשר לו לסלוח על החסרונות ומגרעות שלו ולקבל את עצמו כפי שהוא. לכן, יש להסתכל על החסרונות והשגיאות כאל הזדמנות לצמיחה ולהתפתחות, הם משמשים מעין פעמון שתפקידו להעיר את היחיד לשינוי, שיאפשר ליחיד לפתח  קבלה ואהבה עצמית על מנת שיחייה חיים אחרים איכותיים יותר. יכולת השינוי מגיעה ממקום של חוזק ולא של חולשה, היא יוצרת את האמונה שיש ליחיד כוח וערך לנהל את חייו בדרך המתאימה לו. ומשחררת אותו מרגשות הבושה והכאב.

החיים בצילם של הפגיעה, מזהמים את איכות החיים, גורמים לתקיעות, למאבקי כוח ולמריבות שפוגעות בכל הנפשות הפועלות. אולם הסליחה עוזרת ליחיד להתחבר לטוב שבו ולדברים החיוביים שבחיו ומאפשרת לו להסתכל בסלחנות לטעויות, לחולשות ולפחדים.

הסליחה לעצמינו היא השלב הראשון של התהליך,  ללא שלב זה אי אפשר לעבור לשלב הבא שהוא סליחה לבן הזוג.

מדוע לא מצליחים לסלוח?

כל מערכת יחסים נושאת בתוכה לצד קסם והנאה גם כאב ופגיעה. לכן חרטה וסליחה הם חלק אינטגרלי בכל מערכת זוגית. זוגות שלא מצליחים לסלוח כלואים בתוך מערכת מרעילה שסופה לפוג. 

אם הצד הנפגע מוצא עצמו כלוא בכעסו ובפגיעותו, כך שהוא מתקשה לקבל את הסליחה, עליו לבדוק את הסיבות לכך:

  • הפגיעה הייתה גדולה - ככל שהפגיעה גדולה יותר, הזמן הדרוש להחלמה ארוך יותר. לכן על הפוגע והנפגע לגלות סבלנות ולחכות עד להיחלשות הרגשות השליליים.
  • הפגיעה משרתת את הנפגע - הפגיעה יצרה מצב חדש בו הנפגע מרגיש בעל כוח על הפוגע בשל הפגיעה בו ולכן מנצל כוח זה. הצד הנפגע מתבצר בעמדת "הלא סולח", מתוך רצון לשמור על תשומת הלב והעניין שבן הזוג החל לגלות בו. מצב זה אינו בריא למערכת היחסים ויש למצוא דרך אחרת חיובית ליצירת תחושת כוח וביטחון אצל הנפגע.
  • הפגיעה מעוררת פגיעות ישנות אצל הנפגע - לעיתים עוצמת הפגיעה, אינה קשורה אך ורק לחוויה ממערכת היחסים הנוכחית, אלא קשורה לחוויות עבר מוקדמות יותר . כי כל מה שקרה בחיינו משאיר בנו עקבות. לכן כדי לשחרר את הכעס, יש לעיתים לעבד חוויות עבר שנושאים עימם תחושות קשות. לכן יש לטפל בהם באופן יחידני.

מה קורה אם לא סולחים?

הקושי לסלוח ולהשלים עם המציאות החדשה, לא מאפשרים לזוג להמשיך בחייהם כאילו שום דבר לא קרה. אלא יוצרת חומה בצורה בניהם, כאשר הצד הנפגע עסוק באובדן ובסבל שלו ואילו השני מרגיש מרוחק ומיוסר. 

זה אך טבעי שבשלב הראשוני של הפגיעה הנפגע חש טינה, כעס וכאב בשל העוול שנגרם לו, אך עם הזמן יש לבנות דרך לסליחה, כדי להשתחרר מרגשות אלו, אחרת רגשות אלו יעיבו על כל תחומי החיים.

תהייה הסיבה אשר תהייה. לא ניתן לשקם את היחסים הזוגיים ללא סליחה. במצב זה שוררת  אנרגיה שלילית בבסיס היחסים שתביא בסופו של דבר לוויתור על החיים ביחד. השלמה עם העוול וסליחה עליו מאפשרים צמיחה והבאת מערכת היחסים למקום טוב יותר.

איך עושים זאת?

הסליחה מתחילה בהבנה כי הזוג מורכב משני אנשים נפרדים, שכל אחד שונה  מהשני, ובעל רצונות משלו, הוא מונע מצרכים ופחדים משלו. הסליחה מאפשרת להסתכל על המציאות באופן שונה, לא רק שהפוגע עשה את מעשיו באופן שרצה לפגוע בנו, אלא מוסיפה נקודות מבט נוספות  להבנת מעשה הפגיעה המעידות שהמציאות הרבה יותר מורכבת. 

הסליחה מתחילה בתהליך תוך אישי שהנפגע עובר עם עצמו כדי לאפשר לו לחיות עם עצמו בשלום. תהליך זה לוקח זמן, אורך רוח וסבלנות.

בתהליך התוך אישי, הנפגע צריך להשקיע אנרגיה רבה כדי שיוכל להגיע לחמלה עצמית. בראש ובראשונה הנפגע צריך להבין שמהמורות וקשיים הם חלק מהחיים. כדי להגיע לכך, הוא צריך להתחבר לרגשות הקשים, כמו כעס מרירות וטינה שממלאים אותו, ולפתח משמעות מחודשת לפגיעה ולהבנה אחרת שלה. הנפגע צריך לייחס משמעות לפגיעה שיוכל לחיות איתה. משמעות שהיא רחבה יותר מהרגשות השליליים של הפגיעה. רק לאחר מכן ניתן לפתח יכולת סליחה לאחר הנובעת מתחושת בשלות, בחירה ורצון. רק אדם המפויס עם עצמו יכול להתפייס עם האחר. 

בהמשך, על הנפגע להבין כי הסליחה לא מהווה וויתור וכניעה לפוגע, אינה מפחיתה מחומרת הפגיעה וכן לא מסירה אחריות ממנו. היא באה ובראש ובראשונה למענו, כדי לפנות אנרגיה למה שחשוב בחיים. היא מאפשרת להשתחרר מהעבר ולא להחמיץ את ההווה והעתיד. היא באה לשחרר את הנפגע מעיסוק מתמיד בה ולקחת אחריות על חייו ולא להיתקע במקום של רחמים ואשמה. היא באה להעביר את החיים לנתיב אחר, לשנות את הציפיות מהשני ומעצמינו. יש לראות בפגיעה הזדמנות לחשבון נפש, מעין שיעור לחיים שיכול לשמש מורה דרך לחיים חדשים.

מי שאינו מסוגל לסלוח נושא עמו משא כבד המחלחל לכל תחומי החיים ומשליך על הבריאות הפיזית והגופנית. הסליחה מאפשרת לנפגע לקבל את עצמו ולא להמשיך להלקות את עצמו על מה שנעשה. תהליך זה לא משקף חולשה – להפך, הוא דורש אומץ רב. כמו שגנדי אמר “החלש אינו מסוגל לסלוח, היכולת לסלוח היא נחלתו של החזק”.

הנפגע צריך להבין כי הסליחה היא בחירה שלו לצאת ממצב קורבני. היא באה לשחרר אותו מטינה ומרירות. בלעדיה לא יכול להיווצר תהליך החלמה. לכן יש לראות בה מתנה שהנפגע נותן לעצמו, כי רק שחרור העבר וויתור על התחשבנויות מאפשר להפיח אנרגיות חיוביות בחיים.

אם אנו לא מסוגלים לסלוח והרגשות השליליים ממשיכים ללוות אותנו, תחושת הכעס אופפת את כל תחומי החיים ולא  מאפשרת  לעבד את הצער, לאבד את הפגיעה וחוסמת אפשרות לחיים מטיבים.

זכרו, הסליחה היא לא עבור הפוגע, אלא בראש ובראשונה עבור הנפגע, כדי לסלול את הדרך לתחילת חיים חדשים ואחרים. הם יכולים להיות עם בן הזוג הפוגע או בלעדיו.

 

רונית כהן זמורה  A.M, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ופסיכותרפיסטית. אתר: ronitzmora.co.il


 

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר