"לכל אחד קול פרטי / והקול אומר הכל / יש קול גבוה / יש קול נמוך / יש קול קטן וקול גדול. / כשנולד תינוק חדש / מיד נולד איתו קולו / מאז אדם חי את חייו / ביחד עם הקול שלו / בקול אפשר סתם לדבר, או לדקלם או לספר / ואם מאוד רוצים אפשר גם להצחיק בקול אחר" (ענת שרים).
אינספור חוקרים ברחבי העולם מנסים לפענח מה גורם לנו לעוררות ולהתאהבות. ומה מטפח את רקמת היחסים העמוקה והעשירה בין בני זוג? מחקר חדש שנערך על-ידי דוד סמית' מאוניברסיטת אברדין-אנגליה, מביא חידוש אודות קסם הקול שבדיבור. במחקר החדש מספטמבר 2013, סמית' הצביע על הקשר בין קול גברי עמוק, זיכרון של נשים ובחירת בן-זוג. סמית' מצא שמוח נשי מעדיף לשמוע קול גברי עמוק, לעומת קול גברי גבוה. במחקר הציגו ל- 46 נבדקות תצלומים של גברים, כשברקע הושמע להן קול גברי דק או עמוק או לחילופין הושמע קול של אישה. אחר כך הציגו לנבדקות תמונות של אותו האדם וביקש מהן לזכור מה ראו קודם לכן. הן גם נשאלו איזה קול הן העדיפו לשמוע. המחקר מצא שהנשים זכרו הרבה יותר טוב את נתוני תמונותיהם של בעלי הקול הגברי העמוק. מסתבר שקול עבה בגבר מרמז על בריאות וכשירות גנטית, ונשים נמשכות לגברים בעלי טון דיבור גברי שמעורר בהן הגברה של ההתאהבות, כסמן לאיכות הפריון והגנטיקה. (מתוך Memory Cognition psychology).
לדעת פסיכולוגים אבולוציוניים אחרים, היכולת הווקאלית אינה מקרית כלל וכלל. דרווין העלה את ההשערה שבני אדם קדמונים, לפני שרכשו את יכולת הדיבור, "ביקשו להקסים איש את רעהו בצלילים ובקצב". דרווין האמין כי מקור הצלילים בטקסי חיזור, ולכן "קשורה הדוקות לכמה מהתשוקות החזקות ביותר שבעל החיים מסוגל לחוש" .בתיאוריה שלו על הברירה הזיווּגית (Sexual Selection) טען דרווין שתכונות הנתפשות כמושכות בעיני המין השני מאפשרות לבעליהן להעביר גנים רבים יותר לדור הבא.
זאת ועוד, במחקר משנת 2008, של החוקרים גרגורי בריאנט מאוניברסיטת UCLA נמצא שטון הדיבור משגר רמזים למוח הנשי על האיכות הגנטית של בן זוג פוטנציאלי, ונשים מעלות את טון הדיבור שלהן כאשר הן בימי הפריון, על מנת להישמע מושכות יותר. בפועל הן עושות זאת באופן בלתי מודע, ורק בסיטואציות חברתיות.
ממחקרים עולה כי התוכן המילולי מהווה פחות מ-10% מכלל המסרים המועברים בתקשורת בין אישית. המוח האנושי קולט בעיקר את סגנון הדיבור, ואת האופן בו הדברים נאמרים. איכות הקול וסגנון הדיבור שלנו מהווים חלק ניכר מהתדמית שאנו יוצרים ומקרינים. ביכולתנו לבנות או להרוס מערכות יחסים באמצעות קולנו. אנשים לא שומעים רק את המילים אלא קשובים גם למה שנמצא בין השורות: לז'רגון, לסלנג, לאינטונציה, לדיקציה, לקצב הדיבור, ולרמת הוורבליות. קול "רך" יהיה נעים ומזמין, ואילו קול "נוקשה" יקשה את הלב. המודעות שלנו לאיכות הקול שלנו עשויה להשפיע על האיכות הקולית המדויקת ליצירת תקשורת התואמת את אישיותנו ומצב רוחנו. מבע נכון ידייק את המסר שלנו כלפי הזולת. לנימת הדיבור מעלות רבות במערכות יחסים, ותפקידנו לתעלו לאפיקים מועילים למען איכות חיינו.
ניסוי נוסף שנערך על ידי ד"ר אמוטו מסרו - Masaru Emoto , שביצע אינספור ניסויים במים במטרה להוכיח שמחשבות, קולות, מלים, ומוזיקה של בני האדם נקלטים אל תוך מולקולות המים ומשפיעים על המבנה המולקולארי שלהם. ד"ר מסרו השמיע בסמיכות לקעריות מים סוגי קולות שונים, מוסיקה, תפילה וכיו"ב. בסיום דגם טיפות מים תחת מיקרוסקופ. וגילה שמים "ששמעו" קולות נעימים שביטאו עידוד, שבח, אהבה וכד', נוצרו בהם גבישים קריסטליים מרהיבים ונראו לגמרי אחרת ממים שלידם הושמעו קולות צורמים ומילים לא טובות ונראו בעדשת המיקרוסקופ, צורות מכוערות ולא סימטריות. מחקרו Message From Water העלה שגם גוף האדם המורכב מ- 70% מים וגם העולם האנושי המכוסה באוקיינוסים, ימות ואגמים רבים. לפיכך, המדען היפני הגיע לתובנות לגבי יחסי הגומלין בין מצב המים לבין בריאות האנושות כולה לרבות הבריאות הנפשית והקשר של האנושות עם היקום כולו.
מכאן שלקול האנושי יש השפעה על השומעים אותנו. שימוש נכון בקול יכול להעצים אותנו וגם לסייע ביצירת תקשורת הרמונית ונעימה. הרמב"ם מלמדנו: "יהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו... ויהיה דיבורו עמה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רגזן... וכן צוו על האשה שתהא מכבדת את בעלה וזה דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים והטהורים בזיווגם ובדרכים אלו יהא ישובם נאה ומשובח" (הרמב"ם, הלכות אישות טו,יט).
הקול שלנו מעיד על זהותנו הייחודית. חשוב שנשתמש בקולנו לטובה ברוך ובנעימות. קול נעים ושמח, שמשדר התלהבות ורוח טובה. משהו עם נימה וקסם בדיבור נעים, שהתת מודע שומע וקולט, שאולי יצליח להסיר את השגרה המאובקת ויפיח התפרצות מחודשת שתבעיר את ניצוצות האהבה.
הכותבת הינה אשת חינוך, אשת עסקים ואמנית, מחברת הספר 'הדרך לחופה'