5 נקודות על החיים מתוך הסדרה "ריקוד האש"

פיניתי לעצמי זמן לנקות את הראש וצפיתי בסדרה המדוברת של רמה בורשטיין. את הבחירה האם לצפות אשאיר בידיכם. אני כאן כדי להעלות על הכתב מעט נקודות אנושיות ומורכבות כפי שהן עולות מתוך הסדרה שהרי החיים אינם שחור או לבן

בת חן וייל 16/06/22 10:54 יז בסיון התשפב

5 נקודות על החיים מתוך הסדרה "ריקוד האש"
יהודה לוי בסדרה ריקוד האש, צילום: שלמה גלבר

1. הצורך להיות ראויים

זה אולי סוד קסמו של הרב נתן. לכל אחד מאיתנו יש את הצורך להיות ראוי, תרתי משמע. להיות ראוי - להרגיש שיש לי זכות קיום בעולם הזה, להיות בעל/ת תחושת ערך עצמי יציבה. להיות ראוי זה לא אומר שמגיע לי הכל וזה גם לא אומר שלא מגיע לי כלום. זו פשוט הנחת הרגל בעולם הזה בביטחון. בדיוק מה שקרה לפייגי בסוף הסדרה. מבחורה חסרת ביטחון, המנסה להתאבד, היא הופכת להיות אישה בעלת ביטחון עצמי, המודעת למקומה בעולם. לא מתכחשת לעברה המורכב כיתומה, בצל אם מתמודדת נפש אך צועדת בתקווה עם הפנים קדימה. 

זה בדיוק מה שהרב נתן מעניק לנשים המתדפקות על דלתו. את תחושת הראויות הזו שנלקחה מהן, או שלעולם לא הרגישו ואולי בשל כך נוצרת התלות עליה נרחיב בהמשך. ולצד זה - להיות ראוי במובן שרואים אותך. הרב נתן מעניקות לאותן נשים את התחושה שהוא רואה אותן מעבר לחזותן החיצונית, מעבר למילים אותן הן משמיעות, מעבר לדמיונות ולחלומות. רואה את כאביהן ואת הטוב שבהן באמת. 

הצורך להיות ראוי משותף לכל בני האנוש. גם הרב נתן עצמו אינו חף מהרצון להיות ראוי והוא מודה בכך שהוא מעוניין להיות מושיע, גיבור המציל נפשות. כיועצת זוגית אני חושבת לעצמי, כמה קונפליקטים, מריבות וכעסים היו נחסכים מבני זוג לו רק היו יודעים לראות אחד את השניה, להעניק תחושת ראויות באמת.

2. "דבר אלי מילים פשוטות, בשפת הלב" 

כך כתבה רוחמה בן יוסף בשירה ונקודה זו, החוזרת על עצמה במהלך הסדרה שוב ושוב, עולה באופן הכי מוחשי וחזק בסצנה בה יושבים גיטי ויצחק אל מול הרב נתן. הרב נתן, כפי שאומרת עליו פייגי "יודע את ניגון הלב", והוא מבין שמבעד להאשמות הניתכות בין בני הזוג - יש שפה אחרת, תת קרקעית. שפת הלב. הוא מבקש מהם לשים חסם אל הפה ומדברר את רצונותיהם האמיתיים, אלו שאינם נאמרים במילים. 

כמה פעמים בזוגיות אפשר לשמוע שאישה אומרת לבעלה: "פשוט עזוב אותי, לך מכאן", כשבעצם היא מתכוונת לומר לו: "חבק אותי, החזק בי חזק ואל תוותר עלי". כמה פעמים מבעד לכל הררי הויכוחים והדיונים על כביסות, ילדים, כסף ומיניות יש כאב גדול ובקשה פשוטה - לאהוב. 

3. מה הסיפור שלך? 

אנחנו חיים בעידן שבכל דקה מישהו מעלה סטורי. לסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו משמעות גדולה בחיים בכלל ובזוגיות בפרט. לכל דמות בסדרה הסיפור שלה:

בכל פעם שפייגי מסרבת לצאת לפגישת שידוכים רייזי רואה בסירוב בתה הקשחת לב המכוונת אישית כנגדה. היא מטיחה בה: "למה את עושה לי את זה?", "תמיד אותו סיפור איתך". רייזי מספרת לעצמה שהיא לא מכה את בתה, שהיא יוצאת מן הכלל בקרב עובדות המתפרה ואיננה מתמודדת נפש ובו זמנית היא "כלום" מבחינת ייחוס, ממש אותו הסיפור שהיא מנסה להנחיל לביתה. 

בחיים יש החושבים שהסיפור של כל אחד מאיתנו הוא "מכתוב", גורל שנקבע מן השמיים ואין בכוחנו לשנותו אבל המסר העולה מן הסדרה נמצא בדבריו של הרב נתן לחכם רפאל: "זה לא הסיפור שאני רוצה לספר". לכל אחד מאיתנו יש את היכולת לשוב בתשובה שלמה, לבחור איזה סיפור הוא מספר לעצמו ובאילו צבעים הוא צובע את סיפור חייו. 

4. "כל טינה סופה להפוך לשנאה" אומר משפט מפורסם

במשל יוצא הדופן שמספר הרב נתן לפייגי עומדת נקודת ליבה, בעיני, ביחסים בין גברים לנשים. נקודה שלצערי הרב איננה מדוברת אך נוכחת והלא היא - מלחמת המינים. מלחמה עתיקת יומין בה לא מעט נשים כמעט ויונקות בחלב אמן חוסר אמון במין הגברי, פחד שיפגעו בהן ו"הם רוצים רק דבר אחד ויעשו הכל כדי להשיג זאת". בעוד שהגברים מקבלים מסרים ש"נשים שק של נחשים" וכי הן רק רוצות מישהו שיפרנס אותן, ייתן להן זרע והן רק יוכלו לשלוט בו. 

הטינה הנסתרת הזו, הרעל המחלחל בין גברים לנשים - מתפתחת לשנאה ולפוביה. דוגמה מצוינת לכך בסדרה היא החלומות של גברת גרוס על בעלה המתעלל אשר במציאות לא הרים עליה יד ולו פעם אחת (אפילו הרב נתן התבלבל). 

בעולמנו, יש אינספור דוגמאות החל ממדריכי סמינריונים הזועקים לבנות "אם רק היית יודעת מה עובר בראש של בן שעה שהוא מסתכל עליך, כבר מזמן היית מתלבשת בצניעות", או מגוון סיפורים על נשים שמתחתנות עם גבר רק בשביל כספו או מעמדו. מה היה קורה לו היינו מורידים רק לרגע את כל המגננות וכלי הנשק? אולי זה אומר שהיינו מסכימים לכאוב ולהיפגע אבל לצד זה זוכים גם לאהוב באמת, לקבל ולהירפא בלי חציצות.

5. "רב'ה של נשים"

כמובן איך אפשר בלי הנושא המדובר ביותר בהקשר לסדרה האם גבר, רב, המבין לנפש האדם ולכאב הנשים המגיעות אליו יכול לטפל בהן מבלי ליצור קשרים רומנטיים או תלותיים. האם התועלת מרובה על הנזק? כפי שאומר הרב'ה שרוליק. אז הרשו לי להתייחס אל הסיפור דווקא מנקודת מבט אחרת, באמצעות מושג שיכול לעזור לפרש מגוון רחב של סצנות בסדרה - מובחנות. 

מהי מובחנות? אומר אמיתי מגד (בתרגום חופשי לדיוויד סנרש): "מובחנות היא היכולת להישאר במרכז שלי. נאמן לעצמי. לערכיי ולרצונות שלי. אל מול הדחיפה של הסביבה שאתאים את עצמי אליה. ולעשות זאת- בתוך קשר משמעותי". במילים אחרות לא להתערבב, שכל אדם יזכור איפה הוא מתחיל ומסתיים ואיפה האחר. להפריד ביני לבין הזולת ועדיין להישאר בקשר קרוב.

בסוף הרב נתן חוזר בתשובה ונגמל מהתלות בנשים המגיעות אליו

כאשר אישה, כל אישה, מגיעה אל הרב לבקש עצה היא בעצם מבקשת במובן מסוים את דבר ה' המתגלה דרך דברי הרב (לעניות דעתי, זו הסיבה שלא מעט אנשים הזקוקים לטיפול פונים לדמויות רבניות, כי יש להן צורך בקרבת אלוקים אמתי) אבל אותה דמות שפונה, כמו גם אותו רב, צריכים לזכור להיות נאמנים לעצמם, לערכים המובילים אותם, ובעיקר לערכי התורה! 

פייגי בתחילה מגיעה ממקום חסר מובחנות, היא מבקשת לקחת את נפשה בכפה, לאחר מכן היא מפתחת תלות מסוימת ברב, היא בטוחה שהרב הוא זה שהציל אותה. בסופו של סיפור היא מפתחת ישות עצמאית ומלאת ביטחון, היא הופכת להיות מובחנת. מבינה כי מי שהציל אותה הוא לא הרב או כוחותיו אלא אך ורק רצונה להינצל ובורא עולם. היא נשארת נאמנה לעצמה ולערכיה.

גם הרב נתן, בסופו של יום, חוזר בתשובה. הוא יוצא מתוך התלות שהוא פיתח לעצמו, התלות בנשים המגיעות אליו, בדמות המושיע שפיתח. הוא חוזר בתשובה, מפסיק לקבל נשים לפגישות ונשאר נאמן לביתו, אשתו החדשה וערכי התורה.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר