שאל את הרב | נאמנות לבן הזוג או להורים

מערכת יחסים זוגית עשויה להשפיע רבות גם על יתר הקשרים המשפחתיים. שאלה שהתקבלה במערכת כיפה מציפה סוגיה רגישה ולא פשוטה. מה עושים כאשר רצון ההורים מתנגש עם רצון בן הזוג? הרב יובל שרלו השיב: נסו לא לקרוע את היחסים

חדשות כיפה חדשות כיפה 20/04/23 21:50 כט בניסן התשפג

שאל את הרב | נאמנות לבן הזוג או להורים
בני זוג, אילוסטרציה, צילום: shutterstock

כיבוד ההורים מול נאמנות לבן הזוג

"שלום הרב, אני נשואה מזה 14 שנים ולאורך שנות נישואיי קרה לא פעם שהרגשתי שכיבוד הוריי עומד מול נאמנותי לבן זוגי ולברית הנישואין מבחינת 'ועזב איש את אביו ואמו ודבק באשתו'. להוריי אמונות שונות מבן זוגי, גם כחלק מהרקע העדתי שממנו הם מגיעים וגם מרקע תרבותי שונה".

"אתן דוגמה. הגיע זמן לחלאקה של הבן הראשון שלנו ורצינו לעשות את החלאקה באחד מקברי הצדיקים, כפי הנהוג במשפחת בן זוגי. אבי אמר שלחלאקה כזו הוא לא יגיע. מה היה עליי לעשות? למי לתת את הכבוד ואת ההחלטה, לאבי או לבן זוגי? זו רק דוגמה מיני רבות שעלו במהלך השנים. לבסוף בד"כ אנחנו מוותרים ועושים את רצון הוריי, אבל משהו בזה מרגיש לי כואב ולפעמים גם מזלזל ופוגע. אני רואה את בן זוגי נעלב ונפגע וקשה לי מאד עם זה. אודה לעצתך". 

הרב יובל שרלו השיב: הברית בין בני הזוג קודמת

"שלום וברכה. ראשית, ברכה ותפילה כי תמשיכו ותעצימו עוד ועוד את הקשר ביניכם. לשאלה זו שני רבדים. הרובד העקרוני ההלכתי, שבו באופן חד משמעי המחויבות והברית שבין בני הזוג קודמת לזאת של ההורים. כתבתי על זה כמה פעמים, ובסוף התשובה אצטט מאחד מספריי בנושאים אלה. זו המשמעות של 'על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו...'. כמובן שהכרעה זו אינה מבטלת את חובת כיבוד אב ואם, אולם היא שניה בסדר החובות, וחובה זו אינה חובת ציות לדבריהם, כאשר מדובר בהתערבות זוגית".

"רובד שני הוא כמובן הניסיון שלא לקרוע חס ושלום את היחסים, ולמצוא דרך מעשית, מעבר לזאת העקרונית, שמאפשרת לשמח ולרצות את כולם. או זו דרך פרקטית, ואילו במישור העקרוני הברית בין בני הזוג קודמת. כל טוב ושמחה גדולה". 

מתוך ספרו של הרב שרלו: הקמת קהילת איש ואשתו

עזיבת איש את אביו ואת אמו כרוכה בתהליך שני והוא התקשרותו באשתו. אף הוא מקופל בדברי התורה "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", וברווח שבין עזיבה זו לדביקותו באשתו המתבטאת בסופו של דבר בהיותם בשר אחד. התקשרותו באשתו והתקשרות אישה בבעלה ממשיכים את מהלך העצמאות והאוטונומיות של בני הזוג.

עיקרון זה מקדים את מחויבות הבעל לאשתו ואישה לבעלה למחויבות כלפי ההורים. כך כותב כדבר פשוט בעל השבות יעקב "....וכיון שהיא מקפדת על זה א"כ ניחא לו יותר רצון אשתו מאביו וסמך לדבר על כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו...")שבות יעקב ב, צד; במקרה הספציפי שם עיקרון זה אינו מיושם). כך באר החת"ם סופר שיעקב אבינו לא נענש על כך שהיה בבית אביו )חו"מ ה, ט). כך פסק בעל ה'ציץ אליעזר' כדבר פשוט כי תביעת אישה שבעלה לא יהיה כרוך אחר אמו היא תביעה צודקת ואלמנטרית: "...ולדברי האשה וטענותיה כי אמו היא הגורמת להפרת שלום הבית בינה לבין בעלה, ודורשת רק שלום בית ושלא יהא כרוך אחר אמו, וצודקת בדרישתה זאת ככתוב: "על כן יעזוב וגו' ודבק באשתו".

יש אפוא לפסוק כי המחויבות ההדדית של איש לאשתו ולהפך קודמת לכל מחויבות אחרת שלהם. מדובר בהיקפים רבים של מחויבויות. בראש ובראשונה קודמת עזיבת איש את אביו ואת אמו ודביקותו באשתו למצוות כיבוד אב ואם. אף כאן יש להדגיש כי קדימות זו אינה עוקרת ממקומה את חובת הכיבוד ההדדית, והעובדה שחובת הכיבוד היא שנייה בסדר המחויבויות אינה הופכת אותה להיות שולית. שנייה בסדר אינה משנית בחשיבות, אלא שניה בסדר הדברים. בני זוג שזה עתה נישאו מוצאים עצמם פעמים רבות לכודים בין הצורך שלהם בבניין עצמם ובין התביעות הבאות מצד ההורים. לעתים ההורים דואגים מאוד ומבקשים לסייע לבני הזוג ולהגן עליהם מפני טעויות המתחוללות בקן החדש של הילדים שזה עתה נישאו; לעתים ההורים נמצאים במצוקה בשל הקן המתרוקן וחשים כי ללא מגע והדרכה של הילדים אין משמעות של ממש להיותם הורים; לעתים מדובר בתחושת ההורים שהם נתנו לילדיהם כל טוב, ועתה הם זכאים לתמורה ועוד ועוד. הצד השווה שבכל המצבים הוא המועקה הקשה השוררת בביתם של בני הזוג, על שלא מאפשרים להם לעזוב את בית הוריהם, לטעות בטעויות שלהם, לדבוק האחד בשני וללמוד את עצמם. צודקים הם בני הזוג בשעה שהם מקדימים את ענייניהם שלהם לכל עניין אחר, ושהם עומדים בפרץ ויוצאים לעצמאות. מבחינה זו הם הולכים בדרכה של המשנה הקובעת שאבדתו ואבדת אביו – אבדתו קודמת. עוד יבוא זמן והם ירחיבו מקום אוהלם,יפתחו את לבם ואת עיניהם לשוב ולהיות קשורים בעולם ההורים ומסוגלים שלא לראות בקשר זה דבר מה המונע בעדם מלהיות הם עצמם.

הדברים נכונים גם לגבי מעשה צדקה וחסד כלפי חוץ כאשר בן הזוג אינו מעוניין בכך, ועיצוב הבית כבית פתוח לרווחה כאשר הדבר מפריע לאחד מהצדדים. כל אלה הם עניינים היונקים מהקמת היסוד הבסיסי המשותף, ואינם באים לבטלו ולשחוק אותו ממקומו. לעולם קודם הגרעין היסודי של הקיום לעולם הסובב אותו.