ניתן להסביר את תהליך המריבה על פי מודל ניתוח העסקאות שנקראTA = TRANSACTIONAL ANALYSIS שפותח על ידי הפסיכיאטר האמריקאי אריק ברן. לפי מודל זה בני אדם מנהלים את חייהם בשחקם "משחקים", כאשר הם לא מסוגלים להתייצב ישירות מול האחר. ייחודם של משחקים אלו הוא ביכולתם לעשות עסקאות של 'תן וקח'.
כל אדם מורכב משלושה אלמנטים: ילד, הורה ומבוגר
העסקאות הללו אינן חומריות וקונקרטיות בלבד, אלא גם רגשיות. הוא סבור כי כל אדם מורכב משלושה אלמנטים: ילד, הורה ומבוגר, המתבטאים באישיותו היומיומית בהתנהגותו, במחשבותיו, ברגשותיו ובשפת הגוף שלו, אולם הם קיימים במינונים שונים ותמהיל שונה זה קובע את התנהלותו. לפי ברן, כל אחד מבני הזוג מביא את האלמנטים הללו לכל אינטראקציה הנרקמת בניהם, כך שבמהלכה עולים למעשה שישה קולות בו זמנית.
הכרת האלמנטים לפי אריק ברן האישיות של כל אדם מורכבת משלושה מרכיבי אישיות, שהם שלושת מצבי 'האני': הורה- החלק המתנהג על פי עקרונות של 'אסור' ו-'מותר. הוא מזכיר את הכללים ומעודד לקיים אותם על ידי מתן עונשים או תגמולים בהתאם. קיימים 2 סוגי הורים, הורה תומך, שפועל באמצעות גילויי אהדה, עידוד ומתן עזרה, והורה סמכותי, המפעיל את כוחו כלפי האחר ומניע אותו דרך ענישה, ביקורת ויצירת תחושת אשמה.
בוגר- החלק המתנהג באופן מאוזן. הוא אוסף נתונים, מנתחם, שוקל את החלטתו בהתאם ופועל באופן רציונאלי. התנהגותו באה לאחר מחשבה רבה ושיקול של כל הנתונים תוך התחשבות באחר.
הילד- החלק המתנהג על פי מה שמתחשק לו. קיימים שני סוגי ילדים: הילד החופשי המתנהג בשובבות, באימפולסיביות , לצד יצירתיות וסקרנות. הוא רוצה לחיות בחופש ולעשות מה שעולה על רוחו. הוא יינטה להגיד "לא בא לי" ו-"מתחשק לי". לעומתו הילד המסתגל מגיב באופן פאסיבי, מציית לנורמות ולא מגלה תעוזה ויוזמה.
המריבות נוצרות כאשר כל אחד מהניצים מביא למפגש אלמנטים אחרים
כל אדם מביא בשעת אינטראקציה את כל האלמנטים הללו, אולם תמיד קיים אלמנט אחד שהינו דומיננטי מאחרים במצב נתון. המריבות נוצרות כאשר כל אחד מהניצים מביא למפגש אלמנטים אחרים, המתקשים לשוחח בניהם באותה שפה. לדוגמא: בן זוג מביא את החלק ההורי שבו, שאומר שצריך לבקר אצל ההורים, ואילו השני מביא את החלק הילדי שבו ואומר ש-"לא בא לו". על פי ברן כאן המקום לערוך ניתוח עסקאות על ידי זיהוי האלמנטים הפועלים באינטראקציה, הבאתם למודעות ולגרום לכך שבני הזוג יתקשרו תוך גיוס אלמנטים דומים.
שלושת מצבי האני יוצרים 4 עמדות מוצא פסיכולוגיות שהן:
1. אני בסדר- אתה בסדר- במצב זה היחיד והשני מתאמצים לפתור את הבעיה על ידי דיאלוג.
2. אני בסדר- אתה לא בסדר- במצב זה היחיד מאשים את השני והתנהגות זו מביאה להאשמה, כעס ולעיתים גם אלימות מילולית ופיזית.
3. אני לא בסדר- אתה בסדר- במצב זה היחיד רואה בעצמו את האשם בבעיה וחש נחיתות וכעס.
4. אני לא בסדר- אתה לא בסדר- במצב זה היחיד והשני אשמים, שניהם הרימו ידיים וחשים חוסר אונים בסיטואציה.
שלושת מצבי האני
שלושת מצבי האני וכן העמדות המוצא הפסיכולוגיות נמצאות בכל מצב של דו שיח ויוצרים סוגים שונים של עסקאות חליפין. קיימים 2 סוגים של עסקאות חליפין:
1. עסקאות משלימות- בני הזוג מדברים בהתאם לציפיות שבנו לעצמם וכל אחד ממלא את תפקידו. לדוגמא: הורה - ילד: האחד ספונטני והשני מחושב ומתון. בוגר - בוגר: שניהם מגלים שיקול דעת ואחריות.
2. עסקאות מנוגדות- בהן אחד הצדדים מגיב בצורה שונה מהמצופה מהתפקיד שסיגל לעצמו. על פי גישה זאת המריבה פורצת כאשר לא שומרים על התפקידים המוסכמים, כך שעולה גורם ההפתעה. הדבר עלול לגרום לקונפליקט בין הצדדים ולתקשורת לא יעילה ביניהם.
ניתוח עסקאות אלו מביא ליצירת סוגים שונים של זוגיות:
זוגיות אגוצנטרית- בה בן הזוג מבין את העולם מנקודת מבטו וניסיונו, וסבור שעל הדברים להיות מאורגנים על פי צרכיו ורצונותיו. בזוגיות זו האלמנטים הדומיננטיים הינם הורה- ילד ויש בה כדי לבשר: "אני בסדר, אתה לא בסדר". ניתן לשפר זוגיות כזו על ידי כך שיש לחפש דרכי תקשורת פחות קונפליקטואליות ויותר יעילות, תוך הבעת כבוד לגישה של כל אחד מהצדדים ולהגיע לעמדה אני בסדר- אתה בסדר.
זוגיות הממוקדת באחר- בן זוג המוותר על רצונותיו ומתאים את עצמו לצרכיו של בן הזוג, מאחר שהוא רואה שתפקידו לספק את השני. זוהי זוגיות מרצה ולא שוויונית. בזוגיות זו החלק הדומיננטי הינו בוגר- ילד מסתגל. ויש בה כדי לומר "אני לא בסדר- אתה בסדר". ניתן לשפר זוגיות על ידי כך שיש ללמד את בני הזוג להגיע לשיווי משקל חדש ולאזן בין הצרכים של שניהם.
שני סוגי זוגיות
שני סוגים אלו של זוגיות הינם לא מאוזנים ומביאים את הצדדים לתחושת חוסר נחת ולמריבות רבות. על בני הזוג לעשות מאמצים מרובים על מנת לצאת ממצב לא מאוזן זה.
זוגיות ממוקדת בשני הצדדים- בזוגיות זו מנסים בני הזוג למצוא נתיב משותף המתאים לשניהם, כך שתוך סיפוק הצרכים האישיים מחפשים גם דרכים לספק את צרכי המערכת הזוגית. זוהי מערכת מאוזנת שבה היחסים הם בין בוגר-לבוגר ויש בה כדי לומר- "אני בסדר- אתה בסדר".
המטרה של כל זוג היא לתחזק מערכת המאפשרת עסקאות בין בוגרים, כך שהמערכת תתנהל במצב של איזון, בו "רצונו של אדם כבודו", במקום לעסוק בוויכוחים מי צודק. יש לעזוב עמדה מתגוננת זו וליצור תקשורת מקרבת שיתוף, שמהווה "מפת דרכים" חדשה, המעלה למודעות את מרכיבי התקשורת וחותרת למציאת התוצאה הטובה והיעילה ביותר לשני הצדדים.
מצב זה כונה על ידי אריק ברן "עמדת מוצא נסיכית", בה הצפרדע יכולה להפוך לנסיכ/ה, שמקיים קשב אמיתי מתוך אהבה ונכונות לתת. יצירת מצב מאוזן זה, אינה חלום. היא ניתנת להגשמה על ידי עבודה הדדית שמביאה את הזוגיות למקום נפלא, שתואר על ידי הסופר, תומס הריס במילים: "אהבה היא ילדתו של החופש".
רונית כהן זמורה, M.A.
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ופסיכותרפיסטית
אתר: ronitzmora.co.il