נתחיל בניסוי קטן. את/ה מפיק/ה בתוכנית רדיו בערוץ 777. אני אומרת נושא, ואת/ה חושב/ת על חמישה אנשים פוטנציאליים שיכולים לדבר על כך בתוכנית. רשום/רשמי על דף את השמות הראשונים שעולים לך לראש. מוכנ/ה? מתחילים -
• הלכה ומודרנה
• מגילת איכה - מה היא אומרת לנו?
• דת ומדינה
• ספרות ותרבות
עכשיו הבט/י ברשימת המרצים ובדוק/בדקי כמה מהם גברים וכמה מהן נשים? הרשו לי לנחש שיותר מ- 70% מהם הם גברים. צדקתי? אם לא, את/ה מוזמנ/ת לעבור לחלק האחרון בטור. אם כן - הרגש/י בנח, ככה יצא גם לי.
מה קרה לנו? האם אנחנו מדירי נשים? שובניסטים? חלילה. דווקא היינו בכיף מזמינים נשים לתוכנית, אבל אנחנו פשוט לא ממש מכירים מישהי שעוסקת בנושא... והשתיים שדוקא חשבנו עליהן לא יכלו להגיע.
בעיה מספר אחת - מעגל הקסמים
תראו, זה לא סוד שיותר קל להזמין גברים. אנחנו יותר מכירים גברים! מאותה סיבה, גם נעדיף להזמין אותם - כי הם מוכרים יותר, יביאו יותר קהל וכו'.
אבל למה אנחנו יותר מכירים אותם? האם זה בגלל שבאמת יש פחות נשים שעוסקות בתחומים הללו ויכולות לדבר? או שאולי דוקא יש נשים, ואנחנו פשוט לא מכירים אותן? אני בוחרת את אופציה 2. אולי עדיין יש פחות, אבל היום כבר בהחלט יש נשים מקצועיות ומעניינות בכל התחומים ובכל הנושאים. איפה הן?
במקרה אני עוסקת לא מעט בארגון כנסים ואני רואה את זה יום יום. אנחנו יותר מכירים גברים, שמענו אותם כבר חמישים פעם בהרצאות שונות, ברדיו, בטלויזיה. קראנו אותם בעתון המגזרי התורן. והם גם הרבה יותר זמינים, ורבים מהם אפילו יעשו זאת בחינם. וכפי שאמרתי - הם מושכים קהל, הם מוכרים, ממש סלבס!
שימו לב מה קורה - יש כאן מעגל שמזין את עצמו - אנחנו לא מכירים נשים, כי עוד לא שמענו אותן, ואנחנו לא מזמינים אותן/באים לשמוע אותן, כי אנחנו לא מכירים אותן - אז איך יכירו אותן?
בעיה מספר שתיים - הנשים
עכשיו אני רוצה לעשות משהו חריג בטור הזה ולפנות בביקורת אל ציבור הנשים, שאני כמובן חלק ממנו, ובאמת קשה לרתום אותן למשימה. זו משימה לשני הצדדים - מארגני ההרצאות והכנסים יצטרכו להתאמץ למצוא אתכן, אך אתן - תשתדלו להיענות לקריאה! תבינו שזה באמת קשה למצוא נשים שידברו. לאחרונה עסקתי בארגון כנס מסוים, התקשרתי ל-4 גברים, כולם יכלו. ל-10 נשים (!), אף לא אחת מהן הסכימה להגיע. בסופו של דבר אחת מהן הפנתה אותי לקולגה שלה, גבר כמובן, והוא - איך לא? הסכים.
אני יודעת, אני יודעת - השעה (בדיוק השעה שמשכיבים בה לישון את הילדים), העומס (הרי בינתיים אתן קבוצה מצומצמת, וכל הזמן מזמינים אתכן!), התאריך (יום לפני שבת/ שבוע לפני החג)... אני יודעת כמה זה קשה. ובכל זאת - השינוי חייב להגיע משני הצדדים. ואני לא מתכוונת להרחיב כאן על המשמעות של שותפות הגברים בניהול הבית כפתרון אפשרי למצוקה זו...
יותר מזה - דחפו את עצמכן! אתן רואות "קול קורא" בנושא שאתן עוסקות בו, או קרובות אליו - תתקשרו! הציעו את עצמכן! אתן תראו כמה יותר בקלות תצליחו להתברג ברשימת המרצים בכנס הבא. גברים עושים את זה הרבה יותר מנשים, אולי כי יש להם יותר לגיטימציה, אולי כי הם חוברתו לנהוג כך - אבל וואלה, זה עובד. זה לא קל, אבל אם אתן מאמינות שצריך שתהינה נשים באירועים ציבוריים - תדאגו לזה בעצמכן, ביטחו בעצמכן, אתן מספיק טובות, באמת! כתבו בעיתונות, התראיינו ברדיו וכו'. זה אולי מעייף, אבל זו הדרך...
ולמה זה בכלל חשוב?
מכירים את זה שיש כנס בנושא "חסות והקשר שלהן למורשת ישראל", ויש חמישה דוברים - כולם גברים, ואז קמות כל מיני פמיניסטיות זועמות וצועקות - "הדרת נשים! משתיקים אותנו!". מה הן רוצות? נשים צריכות לדבר על כל דבר? מילא כשמדברים על הלכות נידה צריכה להיות שם אישה, פסדר, אבל מה בכלל ההבדל אם תהיה אישה או איש שידברו על חסות?
בדומה לכך, חברה אמרה לי שהיא מאמינה בשוויון, ולכן מבחינתה זה לא משנה אם יש איש או אישה - צריך את האדם המקצועי ביותר בתחום. ואם יש כנס של חמישה גברים - כי הם הכי מקצועיים, זה עדיף בעיניה על "לדחוף" אישה פחות מקצועית, רק כי היא אישה.
להבנתי, לתפיסה הזו קוראים פמיניזם ליברלי - והיא מתעלמת מהמצב הקיים, בו עדיין אין שוויון. בטח בתחום הזה. הייתי רוצה שיהיה שוויון, בעולם אוטופי לא הייתי מתייחסת למין או למגדר של מי שאני מזמינה להרצות. אבל בעולם שלנו - על מנת להגיע למצב של שוויון, צריך לעשות מאמץ להביא נשים אל קדמת הבמה, כי אם לא נתאמץ - הן לא יהיו שם. ואם הן לא יהיו שם - כולנו נפסיד.
הגיעה התקופה בה מותר, ראוי וצריך להשמיע ולשמוע את קולן של נשים בשווה לקולם של גברים. ובכל זאת - זה עדיין לא פשוט, צריך להתאמץ כדי לשבור את מעגל הקסמים הזה, להכניס א/נשים נוספים לקאדר המרצים שלנו - שהם בסופו של דבר אלה שמשמיעים קול ציבורי ומשפיעים על השיח. צריך להתאמץ כדי שנשים תשמענה את קולן - מארגני כנסים, צרכני כנסים, ואנו, הנשים, זה לא יקרה לבד.
מלבד זאת, הרצון להביא את המרצים "המקצועיים" או "המוכשרים" ביותר הוא נאיבי - המרצים שנביא יהיו אלו שאנו חושבים שהם הטובים יותר. על אלה שעוד לא שמענו, סביר להניח שלא נחשוב.
הגברת המודעות
הדבר שהכי יעזור לכולנו - הגברת המודעות. אתם מארגנים כנס/ הרצאה/ תוכנית - שימו לב שיהיו בו לפחות 50% נשים. לא מכירים? תגגלו. לא מצאתם? תפנו אלי, אני מוכנה לעזור לכם למצוא נשים שעוסקות בתחום. אתם רואים מודעה בעיתון על כנס/הרצאה/תוכנית - אל תחפשו רק את השם המוכר, ששמעתם בעבר, חפשו גם את השם החדש, זה שאולי יפתיע אתכם. זה נכון לגבי נשים, אך לא רק - זה נכון לגבי אוכלוסיות רבות שאנחנו לא רגילים לשמוע, ויש להם דוקא לא מעט מה לומר.
תגידו לי שזה מאולץ? שזה בכח? אולי בהתחלה. אם כולנו נעבוד כך, בעוד חמש שנים הניסוי שערכנו בסעיף הראשון יראה אחרת לגמרי. הלואי.
הכותבת עובדת כרכזת צעירים ב"נאמני תורה ועבודה". לאחר כנס תחת אחריותה, בו השתתפו גברים בלבד, מתחיבת להביא נשים לכל כנס תחת אחריותה.