ל ב ד

"כמה פעמים במשך ימי חייך מצאת את עצמך לבד? לגמרי לבד?... אולי בשעות הקטנות של אחד הלילות, כשמצאת את עצמך בעולם שקט... אולי בשמירה, באיזה מוצב שכוח. ואז, על מה חשבת?..."

דרך אישית בעבודת ה'

האם בתורה יש מקום לפרט, לביטויו האישי, למאוויו הפנימיים? האם התורה מסייעת לכל אדם להוציא מן הכח אל הפועל את עולמו הפנימי? האם התורה מחוברת אל ה"אני" של האדם?

עדכוני כשרות

פנינים לפרשת ''מטות – מסעי''

על הצורך בזהירות בנדרים, אמונת חכמים ועוד בפנינים לפרשת מטות-מסעי

מלחמות הבנים ולקחיהן

"...אולם, על דור האבות נגזר לגווע במדבר בגלל חטא המרגלים. הוכח כי העבדות עדיין נטועה בהם עמוקות. הפחד מפני עמי כנען הרתיע אותם והם לא היו מסוגלים להלחם ולהורישם... לא כן דור הבנים. אלה כבר בני חורין לחלוטין, העבדות אינה פועמת בם והכלים לכיבוש הארץ ולחיי קוממיות בה כבר קיימים..."

אחר תאסף אל עמיך

"נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים...", ומשה לא מתמהמה - "אף על פי ששמע שמיתתו תלויה בדבר עשה בשמחה ולא איחר" (רש"י). מה טעם מזרז הקב"ה את קיומה של מצוה זו? מדוע לא יכולה היתה להדחות נקמת ישראל מאת המדינים לאחר שיאסף משה אל עמיו?

תקשורת זוגית לאומית - לפרשת פנחס

אם המנהיג ידאג לכך שהעם יעסוק ב"כבודו של מקום", שהצד האלוקי והרוחני יעמוד בראש סדר העדיפויות הלאומי, הרי זה מביא שלום. אם כל הדעות השונות והפרצופים השונים מכוונים למטרה אחת - לריבוי כבוד שמים ולגילוי שמו יתברך בעולם, הרי שישנו שלום, כיון שישנו דבר המאחד את כולם לעם אחד, והשוני אינו גורם לבעיות ולמחלוקות. לפרשת פנחס.

עדכון כשרות לטסים לחו"ל

הכיפה זרוקה, כיפה קטנה ולב גדול

"...יש חיפוש שהוא תכליתי ויש חיפוש שהוא אובדן דרך. מי שצועד ללא יציבות אין זה חיפוש אלא "שוטטות" וזה דבילי..."

ברית שלום וברית כהונת עולם

"...פרשתנו מתחילה בברית שלום הניתנת לפנחס כאשר ד' בעצמו מפרט לשבח את ייחוסו. לפני כן הוא היה כמעט אלמוני, קרוב משפחה מהסוג שהיה יותר ראוי להקרא רחוק משפחה, שלא זכה לכהונה שהרי נולד קודם שאהרן ובניו נמשחו לכהונה המה ותולדותיהם והוא לא נמשח איתם..."

יאמר להם בני אל חי

האהבה, היא לכאורה, מושג מוכר ופשוט. אולם אם ניתן את הדעת על כך, נראה שאין היא מושג כל כך פשוט.

''מדרשע'' - בית המדרש על שם בלעם הרשע - לפרשת בלק

כלפי חוץ, בפשט הדברים, היה נראה בלעם כצדיק וחסיד, נביא גדול שאין כמוהו. לבלעם היו יכולות רוחניות גבוהות מאד, "אנרגיות" רוחניות אדירות, ועל כן חשב שיכולה תורה להינתן על ידו. הדרש מעמיק אל תוך המציאות, אל תוך נפשו של בלעם, ומגלה שמתחת לצדקותו החיצונית, יש "עין רעה, רוח גבוהה ונפש רחבה". לפרשת בלק.

צרור את המדינים

מעשה הקנאות של פנחס גרם לעצירת המגפה אך לא לסיומה של הפרשה: "וידבר ה' אל משה לאמר. צרור את המדינים והכיתם אותם"... מה טעם נצטוו ישראל לנקום רק מאת המדינים ולא גם מאת המואבים, הלא גם הם היו שותפים פעילים בהחטאת ישראל?

עדכוני כשרות

האמת, האמונה והרצון

"...כל התורה היא כולה קודש וכולה אמת, וכבר עסקנו בפרשת בלעם מבחינה זו, שאמרה התורה שהקב"ה הפך את הקללה לברכה. היינו שלמילים עצמם שבלעם השתמש בהם בכוונה לקלל נתן הקב"ה משמעות של ברכה. ולכן ניתן להבין ממה שהוא אמר מה היתה כוונתו..."

הן עם לבדד ישכן

על כורחו נאלץ בלעם לוותר על רצונו ללכת עם שרי מואב ולקלל את ישראל. אך בלעם רוצה ללכת, ולכן הוא משנה 'קצת' מדברי ה'. הפעם הקב"ה מתיר לבלעם ללכת; האם בלעם צדק? האם הכל ענין של עיתוי?