עוּגָה לְחַיָּל

אַחְדוּת קַיֶּמֶת לֹא רַק בִּסְפָרִים וּבְסִפּוּרִים יְשָׁנִים, אֶלָּא גַּם כָּאן וְעַכְשָׁו. אַחַת הַדֻּגְמָאוֹת הַבּוֹלְטוֹת לָאַחְדוּת הַזּוֹ, בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל שֶׁל יָמֵינוּ, הִיא תְּקוּפַת מִבְצַע "צוּק אֵיתָן" בְּקַיִץ התשע"ד - 2014. חַיָּלֵי צַהַ"ל לָחֲמוּ אָז בִּרְצוּעַת עַזָּה, רַבִּים מֵאֶזְרְחֵי יִשְׂרָאֵל גֻּיְּסוּ לְמִלּוּאִים, תּוֹשָׁבֵי הָעֹרֶף - בִּפְרָט בָּאֲזוֹרִים הַסְּמוּכִים לַחֲזִית בְּעַזָּה - סָפְגוּ הַפְגָּזוֹת, וְעִם זֹאת כֻּלָּם הִפְגִּינוּ הִזְדַּהוּת, הִתְמַסְּרוּת וּנְתִינָה הֲדָדִית. כַּמָּה דֻּגְמָאוֹת מֵאוֹתָהּ תְּקוּפָה אֻגְּדוּ כָּאן לְסִפּוּר אֶחָד.

***

זֶה הָיָה עוֹד בֹּקֶר בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל, הָלַכְנוּ לְשַׂחֵק כַּדּוּרֶגֶל לְיַד הַבַּיִת שֶׁל אַלּוֹן. בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנַחְנוּ מַעֲדִיפִים לָלֶכֶת לַמִּגְרָשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבְּבֵית הַסֵּפֶר, אֲבָל מֵאָז הֵחֵל מִבְצַע "צוּק אֵיתָן" אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְשַׂחֵק כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר קָרוֹב הַבַּיְתָה, וְכַמָּה שֶׁיּוֹתֵר קָרוֹב לְמִקְלָט. בִּזְמַן שֶׁחַיָּלֵי צַהַ"ל נִלְחָמִים בְּעַזָּה כְּדֵי לְהָגֵן עַל יִשְׂרָאֵל, בְּכָל רֶגַע יְכוֹלָה לִהְיוֹת אַזְעָקָה וְנִצְטָרֵךְ לָרוּץ לַמִּקְלָטִים. אֲבָל לֹא נוֹרָא, דַּוְקָא נֶחְמָד לְשַׂחֵק לְיַד הַבַּיִת שֶׁל אַלּוֹן: אֵין שָׁם גָּדֵר שֶׁהַכַּדּוּר עָף מֵעָלֶיהָ, וְגַם לֹא צָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת בֵּית הַסֵּפֶר בְּאֶמְצַע הַחֹפֶשׁ.

כַּמָּה דַּקּוֹת אַחֲרֵי שֶׁאַף אֶחָד לֹא הִכְנִיס גּוֹל, מָצָאתִי אֶת עַצְמִי בְּהַתְקָפָה מִתְפָּרֶצֶת, וְהִגַּעְתִּי לְמַצָּב טוֹב מוּל הַשַּׁעַר. מָסַרְתִּי לְגִלְעָד, הוּא בָּעַט לַשַּׁעַר, אֲבָל עָמִית הַשּׁוֹעֵר נָתַן כָּזֹאת בְּעִיטָה - עַד שֶׁהַסַּנְדָּל שֶׁלּוֹ הִתְעוֹפֵף בָּאֲוִיר.

"בַּפַּעַם הַבָּאָה תָּבוֹא בְּנַעֲלַיִם," צָחַק יוֹאָב.

"הַנַּעֲלַיִם שֶׁלִּי אֵצֶל עָמוֹס צִיּוֹן," אָמַר עָמִית.

"מִי זֶה עָמוֹס צִיּוֹן?"

"גַּם אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ," הֵשִׁיב עָמִית. "אֲנִי רַק יוֹדֵעַ שֶׁעָמוֹס צִיּוֹן - הוּא מִלּוּאִימְנִיק מֵחֵיל הַשִּׁרְיוֹן. הוּא הֻקְפַּץ לִשְׁמֹר עַל קִבּוּצִים בְּעוֹטֵף עַזָּה, וְנַעֲלֵי הַהִתְעַמְּלוּת שֶׁלּוֹ נִקְרְעוּ. הוּא צָרִיךְ אוֹתָן בִּשְׁבִיל לָרוּץ וְלִשְׁמֹר עַל הַכֹּשֶׁר."

"אֲבָל מָה הַקֶּשֶׁר אֵלֶיךָ?" שָׁאַל אַלּוֹן.

"אָה, זֶה פָּשׁוּט," אָמַר עָמִית. "עָמוֹס שָׁאַל אֶת אָחִיו אִם יֵשׁ לוֹ עוֹד נַעֲלַיִם, הוּא פָּנָה לַדּוֹד שֶׁלּוֹ שֶׁגָּר בִּירוּשָׁלַיִם;

הַדּוֹד פִּרְסֵם בָּאִינְטֶרְנֶט שֶׁדְּרוּשׁוֹת נַעֲלֵי הִתְעַמְּלוּת, הוּא מָצָא אֶת שְׁכֵנֵנוּ מַר בָּאוּם בְּקַלּוּת;

לְמַר בָּאוּם יֵשׁ בַּבַּיִת הֲמוֹן נַעֲלַיִם, אַךְ לֹא בְּמִדָּה אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם;

הוּא שָׁאַל אִם יֵשׁ לָנוּ מַשֶּׁהוּ מַתְאִים, וְכָךְ נַעֲלַי גֻּיְּסוּ לַמִּלּוּאִים.

עַכְשָׁו הֵן נוֹסְעוֹת בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה - "

לְפֶתַע אֶת דְּבָרָיו קָטְעָה אַזְעָקָה. רַצְנוּ לַמִּקְלָט, וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי עַל חַיַּל הַמִּלּוּאִים הַגִּבּוֹר שֶׁשּׁוֹמֵר וְגַם עוֹשֶׂה כֹּשֶׁר לְמַעַן הַמְּדִינָה, וְעַל עָמִית שֶׁנִּדֵּב בִּשְׁבִילוֹ אֶת הַנַּעֲלַיִם שֶׁלּוֹ.

כְּשֶׁהִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה, אַבָּא עָמַד לְיַד הַדֶּלֶת. זֶה נִרְאָה כְּאִלּוּ הוּא יוֹצֵא לְמָקוֹם כָּלְשֶׁהוּ, אֲבָל הַשָּׁעָה לֹא הָיְתָה כָּזוֹ שֶׁאַבָּא יוֹצֵא בָּהּ לָעֲבוֹדָה. לְאָן עוֹד הוּא יָכוֹל לָלֶכֶת פִּתְאוֹם?

"לְהִתְרָאוֹת," אָמַר לִי אַבָּא וְכִמְעַט יָצָא, אֲבָל לְמַזָּלִי הִסְפַּקְתִּי לִשְׁאֹל אוֹתוֹ: "אַבָּא, לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?"

"לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת."

"מִמָּתַי אַתָּה נוֹסֵעַ בָּרַכֶּבֶת? וּלְאָן אַתָּה נוֹסֵעַ בִּכְלָל?"

"אֲנִי לֹא נוֹסֵעַ. רַק קוֹפֵץ לַתַּחֲנָה וְחוֹזֵר."

מְעַנְיֵן לָמָּה אַבָּא אוֹמֵר 'קוֹפֵץ', הֲרֵי הַתַּחֲנָה הַקְּרוֹבָה מַמָּשׁ לֹא קְרוֹבָה אֵלֵינוּ. אֲבָל עִנְיֵן אוֹתִי עוֹד יוֹתֵר לָדַעַת מָה פִּתְאוֹם לִנְסֹעַ לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת וּמִיָּד לַחְזֹר.

"אַבָּא..."

"מִצְטַעֵר, אֲנִי חַיָּב לְמַהֵר," הִתְנַצֵּל אַבָּא. "יֵשׁ אֶצְלִי מִשְׁקָפַיִם שֶׁצְּרִיכִים לְהַגִּיעַ לְיוֹסִי אִילָנִי."

"מִי זֶה?"

"אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ עָלָיו כְּלוּם, אֵין לִי מֻשָּׂג מִיהוּ יוֹסִי אִילָנִי, מִלְּבַד הָעֻבְדָּה שֶׁהוּא לוֹחֵם בְּגוֹלָנִי."

"אֲבָל אַבָּא, אֲנִי לֹא מֵבִין..."

"אַל תְּעַכֵּב אֶת אַבָּא," הִתְעָרְבָה אִמָּא. "מָה לֹא בָּרוּר? לְיוֹסִי אִילָנִי נִשְׁבְּרוּ הַמִּשְׁקָפַיִם תּוֹךְ כְּדֵי לְחִימָה, חֲבֵרָה שֶׁלּוֹ קִבְּלָה עַל עַצְמָהּ אֶת הַמְּשִׂימָה;

בֵּרְרָה לְמִי יֵשׁ מִשְׁקָפַיִם בַּמִּסְפָּר הַנָּכוֹן, שָׁמְעָה עַל זֶה הַמּוֹרָה שֶׁלָּהּ מֵהַתִּיכוֹן;

בָּדְקָה בָּחֲנֻיּוֹת מִשְׁקָפַיִם, וּבַעַל חֲנוּת אֶחָד הִתְנַדֵּב - לָתֵת מִשְׁקָפַיִם חִנָּם מִכָּל הַלֵּב;

אֲבָל לְהַעֲבִיר מִשְׁקָפַיִם לְעַזָּה זוֹ בְּעָיָה קָשָׁה, מַזָּל שֶׁהַבֵּן שֶׁל גִּיסָתוֹ בְּדִיּוּק חָזַר מֵהַצָּבָא לְחֻפְשָׁה;

מוֹכֵר הַמִּשְׁקָפַיִם לַמִּשְׂרָד שֶׁל אַבָּא נָסַע, וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּמְסֹר אוֹתָם לַבֵּן שֶׁל הַגִּיסָה;

אַבָּא יִפְגֹּשׁ אוֹתוֹ בָּרַכֶּבֶת עוֹד שָׁעָה - "

לְפֶתַע אַזְעָקָה אֶת דְּבָרֶיהָ קָטְעָה.

רַצְנוּ לַמִּקְלָט, וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי עַל הַחַיָּל שֶׁנִּלְחָם וּמוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעַן הַמְּדִינָה, וְעוֹד בְּמִשְׁקָפַיִם שְׁבוּרִים, וְחָשַׁבְתִּי גַּם עַל בַּעַל הַחֲנוּת שֶׁשּׁוֹלֵחַ לוֹ מִשְׁקָפַיִם בְּמַתָּנָה, וְגַם עַל אַבָּא שֶׁנּוֹסֵעַ בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִיל זֶה.

אֶת אֲחוֹתִי רֵעוּת לֹא רָאִיתִי כָּל הַיּוֹם. רַק שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ מְדַבֶּרֶת בַּטֶּלֶפוֹן עִם חֲבֵרוֹת. כָּל הַיּוֹם הִיא מְדַבֶּרֶת אִתָּן! כְּשֶׁבָּעֶרֶב הִיא סוֹף סוֹף הוֹאִילָה בְּטוּבָהּ לָצֵאת מֵהַחֶדֶר, הִבְחַנְתִּי בִּפְּלָקָט צִבְעוֹנִי שֶׁכִּסָּה אֶת הָרִצְפָּה שָׁם. לֹא שֶׁאֲנִי פּוֹלֵשׁ לַחֶדֶר שֶׁלָּהּ, חָלִילָה, פָּשׁוּט לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְפַסְפֵס אוֹתוֹ - הוּא הָיָה עֲנָק.

"רֵעוּת, אֶפְשָׁר לָדַעַת מָה אַתְּ עוֹשָׂה?" הִתְעַנְיַנְתִּי.

"לֹא עַכְשָׁו, אֲנִי עֲסוּקָה מְאוֹד," אָמְרָה רֵעוּת.

"זֶה מָה שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת כְּבָר כַּמָּה חֳדָשִׁים, בִּגְלַל מִבְחֲנֵי הַבַּגְרוּת. אֲבָל עַכְשָׁו הֵם נִגְמְרוּ, וּכְבָר חֹפֶשׁ, אָז מָה מַעֲסִיק אוֹתָךְ כָּל כָּךְ?"

"יֵשׁ לִי חֲתֻנָּה לְאַרְגֵּן!" קָרְאָה רֵעוּת. "אֲנִי חַיֶּבֶת לִדְאֹג לַחֲתֻנָּה שֶׁל אָלֶכְּס וְהִלָּה!"

"מִי אֵלֶּה אָלֶכְּס וְהִלָּה?"

"אֲנִי מַמָּשׁ לֹא מַכִּירָה אֶת אָלֶכְּס וְהִלָּה, רַק יוֹדַעַת שֶׁהוּא חָתָן וְשֶׁהִיא כַּלָּה."

"וְהֵם קְשׁוּרִים אֵלַיִךְ?"

"בֶּטַח שֶׁהֵם קְשׁוּרִים! הָחֵל מִלִּפְנֵי שְׁעָתַיִם," הֵשִׁיבָה רֵעוּת.

"אָלֶכְּס וְהִלָּה הָיוּ אֲמוּרִים לְהִתְחַתֵּן בַּדָּרוֹם, אֲבָל בַּעַל הָאוּלָם בִּטֵּל כִּי מְסֻכָּן שָׁם הַיּוֹם;

אֲנָשִׁים טוֹבִים הֶחְלִיטוּ חֲתֻנָּה לְאַרְגֵּן, וְהִשִּׂיגוּ צַלָּם וְגַם קְלִידָן שֶׁיְּנַגֵּן;

מָצְאוּ אֲפִלּוּ בַּעַל אוּלָם בְּאוֹתָהּ עִיר, שֶׁהִסְכִּים לִסְגֹּר אִתָּם בַּחֲצִי הַמְּחִיר;

רַק בְּעָיָה אַחַת מַמְשִׁיכָה לְהַפְרִיעַ - מֻזְמָנִים רַבִּים פּוֹחֲדִים לְהַגִּיעַ;

הִתְאַרְגַּנּוּ בְּנֵי נֹעַר מִמְּקוֹמוֹת שׁוֹנִים, לַעֲשׂוֹת לָהֶם שָׂמֵחַ בִּמְקוֹם כָּל הַמֻּזְמָנִים;

דִּבַּרְנוּ כְּבָר עִם חֶבְרֶ'ה מִמְּטוּלָה עַד אֵילַת -"

שׁוּב שָׁמַעְנוּ אַזְעָקָה, שׁוּב רַצְנוּ לַמִּקְלָט. חָשַׁבְתִּי עַל הֶחָתָן וְהַכַּלָּה שֶׁנִּמְצָאִים בְּאֵזוֹר מְסֻכָּן, וְחָשַׁבְתִּי עַל כָּל אֵלֶּה שֶׁעוֹשִׂים מַאֲמָץ כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אוֹתָם, וּבָהֶם אֲחוֹתִי.

וְאָז נִמְאַס לִי לַחְשֹׁב; הֶחְלַטְתִּי שֶׁגַּם אֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד בִּשְׁבִיל הַחַיָּלִים, אוֹ בִּשְׁבִיל הַתּוֹשָׁבִים בָּאֲזוֹרִים הַמֻּפְגָּזִים. אֲבָל מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת? לֹא הָיָה לִי שׁוּם רַעְיוֹן, חוּץ מִלִּשְׁלֹחַ עוּגָה. הִצַּעְתִּי אֶת זֶה לְאִמָּא, וְהִיא אָמְרָה שֶׁכָּל הַמְּדִינָה כְּבָר שׁוֹלַחַת עוּגוֹת לַחַיָּלִים, וְיֵשׁ לָהֶם כְּבָר דַּי וְהוֹתֵר. אֲבָל אֲנִי לֹא וִתַּרְתִּי - אֲנִי לֹא סְתָם אֶקְנֶה עוּגָה וְאֶשְׁלַח, אֲנִי אָכִין בְּעַצְמִי אֶת הָעוּגָה הַטְּעִימָה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם; וְהָעוּגָה לֹא תַּגִּיעַ סְתָם לְחַיָּל שֶׁשּׁוֹמֵר בְּיִשּׁוּב כָּלְשֶׁהוּ, הִיא תַּגִּיעַ עַד לִשְׂדֵה הַקְּרָב, וּתְשַׂמֵּחַ אֶת הַלּוֹחֲמִים הֲכִי גִבּוֹרִים!

בְּמֶרֶץ וּבִנְחִישׁוּת הִתְחַלְתִּי בַּמְּשִׂימָה. חִפַּשְׂתִּי מַתְכּוֹנִים, קָנִיתִי אֶת כָּל הַמִּצְרָכִים, אָפִיתִי מַשֶּׁהוּ שֶׁדּוֹמֶה יוֹתֵר לְנַעַל צְבָאִית מֵאֲשֶׁר לְעוּגָה, אֲבָל לֹא הָיָה לִי סָפֵק שֶׁהִיא יָצְאָה הֲכִי טְעִימָה בָּעוֹלָם (אִם כִּי אֵין לִי מֻשָּׂג מָה הַטַּעַם שֶׁלָּהּ, הֶחְלַטְתִּי לְהַשְׁאִיר הַכֹּל לַחַיָּלִים, וַאֲפִלּוּ לֹא לָקַחַת בִּיס כְּדֵי לִבְדֹּק אֵיךְ יָצָא). צֵרַפְתִּי פֶּתֶק וּבוֹ הַשֵּׁם שֶׁלִּי, וּמָסַרְתִּי אֶת הָעוּגָה לְנֶחָמָה, מִישֶׁהִי מֵהַשְּׁכוּנָה שֶׁאַחְרָאִית לַמִּשְׁלוֹחִים לַחַיָּלִים.

בְּמֶשֶׁךְ שְׁבוּעַיִם לֹא הָיָה לִי מֻשָּׂג מֶה עָלָה בְּגוֹרַל הָעוּגָה שֶׁלִּי, עַד שֶׁסּוֹף סוֹף קִבַּלְתִּי בַּדֹּאַר מִכְתָּב:

"לִשְׁלוֹמִי הַיָּקָר, תּוֹדָה רַבָּה!

קוֹרְאִים לִי חַיִּים, וּמִצְטַעֵר אִם אֲנִי מְאַכְזֵב אוֹתְךָ - בְּמִבְצַע 'צוּק אֵיתָן' הָיִיתִי רַק שׁוֹמֵר בְּיִשּׁוּב אֶחָד, וְלֹא לוֹחֵם גִּבּוֹר בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.

מִצְטַעֵר אִם אֲנִי מְאַכְזֵב אוֹתְךָ שׁוּב, אֲבָל גַּם לֹא טָעַמְתִּי מֵהָעוּגָה שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמְּךָ.

אֲבָל הָעוּגָה הִגִּיעָה אֵלַי מֵהַמְּפַקֵּד עָדִי, מָסַר לוֹ אוֹתָהּ הַטַּבָּח הַגְּדוּדִי;

הַטַּבָּח קִבֵּל אוֹתָהּ בְּמִקְרֶה מֵאֵיזֶה אִישׁ, שֶׁרָאָה אוֹתוֹ וְעָצַר לוֹ בְּאֶמְצַע הַכְּבִישׁ;

הָאִישׁ קִבֵּל אוֹתָהּ מִ... כְּבָר לֹא זוֹכֵר, הָיִיתִי בַּדֶּרֶךְ לִשְׁמִירָה וְלֹא רָצִיתִי לְאַחֵר.

בְּכָל אֹפֶן, הָיִיתִי עָיֵף מְאוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם, אוֹ לְיֶתֶר דִּיּוּק בְּאוֹתוֹ אֶמְצַע הַלַּיְלָה, וְלֹא הָיָה לִי כּוֹחַ לִשְׁמֹר. אֲבָל קָרָאתִי אֶת הַפֶּתֶק שֶׁלְּךָ, וְהֵבַנְתִּי שֶׁיֵּשׁ יְלָדִים שֶׁרָצִים לַמִּקְלָט - וְחוֹשְׁבִים בַּדֶּרֶךְ עַל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים שֶׁאוּלַי זְקוּקִים עַכְשָׁו לְעֶזְרָתָם.

הִתְפַּעַלְתִּי מֵהָאַחְדוּת, הָאַהֲבָה וְהָעֶזְרָה - וּמִיָּד קִבַּלְתִּי כּוֹחַ לְכָל הַשְּׁמִירָה;

אַתָּה, וַחֲבֵרֶיךָ, וּבְעֶצֶם כָּל הָעָם - כֻּלָּם גִּבּוֹרִים שֶׁל אַהֲבַת חִנָּם!"

* הסיפור הופיע בקובץ סיפורים של תנועת 'קרוב ללב' שהופץ לקראת תשעה באב