על צווי עשיית המשכן דרשו חז"ל (תנחומא תרומה ח') כי המשכן הוא כפרה על חטא העגל. מעשה חטא העגל הביא פרוד בעם ישראל, והמשכן בא לתקן ולאחד את עם ישראל.
ומעיין בצווי המשכן על חלקיו יראה כי ישנם חמשה פרטים מרכזיים המסמלים את אחדות עם-ישראל.
א. הכפורת - עליה נאמר "ועשית שנים כרובים זהב מקשה תעשה אותם" (כ"ה, י"ח). וכדברי רש"י: "שלא תעשה בפני עצמם ותחברם... אלא הטל זהב הרבה".
ב. המנורה - נאמר בה "ועשית מנורת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה" (כ"ה, ל"א). וברש"י כתב "תיעשה המנורה - מאליה לפי שהיה משה מתקשה בה, אמר לו הקב"ה השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה". משה רבינו מתקשה כיצד לאחד את כלל ישראל, גם את הירכיים וגם את הפרחים, גם הכפתורים וגם הקנים. אמר לו השם יתברך, אתה תעשה לשם שמים והיא תיעשה מאליה. תתחיל לאחד את עם-ישראל והם יתאחדו.
ג. יריעות המשכן - עליהם נאמר "וחברת את היריעות אשה אל אחותה בקרסים והיה המשכן
אחד" (כ"ו, ו'). ושוב "וחברת את האוהל והיה אחד" (שם, י"א). גם כיסוי המשכן צריך להיות
אחד ומאוחד ולא יריעות יריעות.
ד. המזבח - נאמר במזבח "ועשית קרנותיו, על ארבע פינותיו ממנו תהיין קרנותיו". ושוב כדברי רש"י "ממנו... - שלא יעשם לבדם ויחברם בו", אלא מקשה אחת.
ה. ומופלא הוא הדבר האחרון - הבריח התיכון - נאמר בו "והבריח התיכון בתוך הקרשים
והבריח מן הקצה אל הקצה" (כ"ו, כ"ח).
וחז"ל במסכת שבת (צח:) אמרו על המשכן "והבריח התיכון בתוך הקרשים - תנא בנס היה
עומד".
והסביר רש"י "שאחר שהקרשים כולן נתונים באדנים לצפון למערב ולדרום היה נותנו ומבריחו לשלשת הרוחות ואין לך אומן יכול לעשות כן ובנס היה נכפף מאליו" (וראה בתוספות "תנא" פירוש נוסף).
ובתרגום יונתן כתוב שכאשר עברו ישראל בים, לקחו המלאכים ענף מהאשל שנטע אברהם אבינו וזרקו למים, והיו המלאכים אומרים זהו מאילנו של אברהם אבינו. לקחו ישראל את הענף, וכאשר ראו שהמשכן מתנענע ולא עומד יציב הכניסו את העץ הזה והתארך ל70- אמה, והתעגל כנחש וכאשר פרקו את המשכן היה קטן מאליו כמקל רגיל.
הבריח התיכון אשר מחזק את כל המשכן ומאחד אותו הרי זה דווקא בזכות החסד של אברהם אבינו ללמדך שבמדת החסד אפשר לאחד וללכד את ישראל ועוז תורה שכינה.