מה מקבל מי שזוכה בפרס נובל ? מלבד הרבה כבוד, הפרס עצמו הוא סכום יפה של כסף. אבל ניתן היה לחשוב על משהו מוצלח יותר, משהו שיסמל בעצם הפרס את המעשה עצמו. למשל ספריה גדולה למי שזכה בפרס נובל לספרות או מעבדה משוכללת למי שזכה בפרס נובל לפיזיקה. ומה דעתכם על טנק למי שזכה בפרס נובל לשלום ? זה נשמע אבסורדי. הרי טנק מסמל את ההפך המוחלט מהשלום ולא ניתן להעלות על הדעת לתת פרס כזה למי שמקבל אותו בעבור תרומה לשלום.
בפרשה שלנו אנחנו נפגשים בסיפור דומה אך מן הצד ההפוך. בסוף הפרשה הקודמת אנחנו קוראים על מעשה קנאות של נכדו של אהרן הכהן, פנחס בן אלעזר. הוא מזהה חולשה אצל משה וכל המנהיגות של עם ישראל שאינם מסוגלים להגיב על מעשהו של זמרי בן סלוא הזונה עם גויה מדינית כזבי בת צור והורג את שניהם. המעשה הזה עוצר את המגפה שנגזרה על עם ישראל ופנחס זוכה לכבוד גדול. עד כאן העסק מובן. פנחס מגיב על חטא חמור המעמיד בסכנה את עם ישראל עד היום והוא ראוי לכבוד ואולי גם לפרס. אך אם נתבונן בפרס שקיבל פנחס ניתקל בהפתעה גדולה. היינו יכולים לצפות שהוא יקבל כפרס על מעשהו משהו שיסמל את המעשה משהו כגון חרב או כלי נשק אחר שיזכיר לנו את הקנאות שבה פעל. אך הקב"ה נותן פרס אחר לחלוטין, או יותר מדויק מזה פרס הפוך ממש.
וידבר ה' אל משה לאמר: פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי: לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום:
וכל מי שקורא אינו מאמין. פנחס שכל מעשהו היה אנטי לשלום, פנחס שבחר בדרך המלחמה, פנחס שהפך לסמל לקנאות יקבל כפרס על אותו המעשה את ברית השלום ? זוהי בדיוק אותה הבעיה של טנק כפרס נובל לשלום אך מהכיוון ההפוך !
אך התורה רוצה כאן ללמד אותנו לקח חשוב. מעשהו של פנחס היה המעשה הנכון במקום הנכון. אך מעשה זה הוא גדול דווקא משום שהוא חד פעמי. קנאות כמו הקנאות של פנחס נחוצה אך מסוכנת מאוד. רק לעיתים נדירות ביותר ניתן להשתמש בה ולא לכולם יש הזכות הזו. זו צריכה להיות קנאות ללא שום פניות אישיות. האיש הקנאי צריך להיות שלם בעצמו שאילולי כן אינו יכול להכות אחרים על דברים שאינו מקפיד עליהם.
אך הדבר החשוב ביותר הנדרש מקנאי הוא שלא יהיה זה האופי שלו. מי שהוא רגזן מטבעו אינו יכול להיות קנאי. עד כמה שהדבר נשמע מוזר הקנאי צריך להיות בטבעו איש רודף שלום. אם הוא איש שטבעו הוא רגזני אזי מעשי הקנאות שלו אינם נובעים ממקור טהור ואינם מכוונים לשמם. הקנאי צריך להיות אדם שמעשה הקנאות מנוגד לטבעו ולכן הוא חד פעמי לחלוטין. קנאי של יותר מפעם אחת אינו קנאי אלא סתם אדם רגזן מטבעו.
ומכאן שהפרס של פנחס לא רק שאינו הפוך מהמעשה אלא הוא ממש מוכרח למעשה קנאות. פנחס מקבל את הברית של השלום כדי שלמעשה הקנאות שלו תהיה משמעות. לו היה ממשיך פנחס במעשים של קנאות ורגזנות היה מתברר למפרע כי מעשה הקנאות שלו היה חסר משמעות ולכן רק השלום מעניק למעשה שלו משמעות.
ולכל אחד ואחד מאיתנו מוסרת התורה מסר ברור - הקנאות אינה בשום פנים ואופן דרך. היא יכולה לצוץ לעיתים רחוקות מאוד במעשים נדירים ביותר על ידי אנשים מיוחדים מאוד. אך לא כדרך אלא כמעשה חד פעמי. הדרך צריכה להיות כמה שיותר עם שלום בין אדם לחברו ולא רק עם אלא ההולכים בדרך שלי. היוצא מן הכלל אסור לו במקרה הזה שילמד על הכלל.
פרשת פנחס
מי שזוכה בפרס נובל מלבד הרבה כבוד מקבל גם סכום יפה של כסף. אבל ניתן היה לחשוב על משהו מוצלח יותר, משהו שיסמל בעצם הפרס את המעשה עצמו... על הפרס נובל והקשר לפרשת פנחס.
