שוב יקראו בבתי הכנסת על גביית מחצית השקל. "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים: מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה'" (שמות ל', י"ג).אז מה זה בעצם אומר לי? אה כן, לדפדף למקום הנכון בחומש ובערב פורים לחפש את המוסד החביב עלי לתת תרומה 'לזכר למחצית השקל'.
אז זהו שלא. הזמנים השתנו ומחצית השקל רלוונטית מאי פעם. ממש כמו דור המדבר. נשמע הזוי? תתחילו להתרגל, החלפנו פאזה.
בואו נעשה סדר בדברים. בזמן המדבר שימשה מחצית השקל הראשונה ליציקת האדנים של המשכן. את המטבעות עצמן התיכו ויצרו מהם את הבסיס למשכן."וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף לָצֶקֶת אֵת אַדְנֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֵת אַדְנֵי הַפָּרֹכֶת מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר כִּכָּר לָאָדֶן" (שמות ל"ח). האדנים היו קוביות הכסף שעליהם עמד כל אוהל מועד. כך, באופן מעשי ולא רק סמלי, כל המשכן עמד מכספי ותרומת כל עם ישראל. זה העיקרון. בית המקדש שייך לכולם. בית המקדש עומד איתן כשכל עם ישראל מעמיד אותו. (ואגב, כך עשה דוד המלך כשגבה כסף מכל השבטים לרכישת הר המוריה וגורן ארונה היבוסי).
אך מצוות מחצית השקל אינה מצווה חד פעמית לדור המדבר, אלא מצווה לדורות, כשבכל שנה רוכשים בכספי העם את כל המצרכים הדרושים לתפעול שוטף של בית המקדש: הבהמות לקרבנות הציבור, השמן למנורה, 368 המנים המרכיבים את הקטורת השנתית, הסולת להכנת לחם הפנים ואף לרכישת בגדי כהונה חדשים לפי הצורך.
אבל מה זה קשור אלינו? הרי אין היום בית מקדש?
אמנם בית המקדש עדיין לא עומד על תילו, אך 'הר הבית כבר בידינו'. נכון, לא כמו שהיינו רוצים, אך מבחינה הלכתית המצב הזה טוב הרבה יותר מאז שהיה מאז שיצאנו לגלות. מרגע זה אפשר לקיים לא רק 'זכר למחצית השקל', אלא את מצוות מחצית השקל המקורית. יש לנו אפשרות לקיים מצווה שאלפיים שנה עשינו לה 'זכר'.
נשמע מוזר לתרום לבית המקדש? זה כל העניין!! בכל שנה אנחנו קוראים 'פרשת שקלים', 'פרשת פרה', ו'פרשת החודש' מתוך הבנה שזה אוטוטו קורה. אלפיים שנה מזכירים לנו שתכף פסח וצריך להטהר מפני שעוד מעט נצטרך לעולת לרגל ולהביא את קרבן הפסח. כבר היו דברים מעולם. בתקופת חזקיהו המלך "וַיִּשְׂמַח יְחִזְקִיָּהוּ וְכָל הָעָם עַל הַהֵכִי הָאֱלֹהִים לָעָם, כִּי בְּפִתְאֹם הָיָה הַדָּבָר".(דברי הימים ב פרק כט לו)
כמה פשוט! תורמים כמות קטנה ומתקדמים צעד ענק לקראת חידוש עבודת המקדש. כל אחד מביא אתה'חצי' שלו, והופכים ירושלים ל'עיר שחוברה לה יחדיו'.
אם כך נשאלת השאלה. אם תרמתי מחצית השקל והשתמשו בו, למשל, לתפירת בגדי כהנים לעבודה בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו, אז איך אנחנו בנתיים משתמשים בהם לתצוגה, הרי זה הקדש?
ההסבר הוא שכלי הקודש הראשוניים בימי משה הוקדשו על ידי משיחה בשמן המשחה, עד אז היה אפשר להשתמש בהם לכל צורך. לעתיד לבוא 'עבודתם מחנכתם' כלומר ברגע שעובדים איתם פעם אחת בבית המקדש הם התקדשו. עד אז הם מוכנים לבית המקדש, אך לא קדושים עדיין.
הכותב הינו רכז הדרכה במכון המקדש