שנים מיוחסות
בסוף פרשתנו מספרת התורה על תולדות ישמעאל ומסכמת את שנות חייו בפסוק "ואלה תולדות ישמעאל מאה שנה ושלושים שנה ושבע שנים". רש"י מביא את לשון הגמרא במס מגילה: "אמר רבי חייא בר אבא למה נמנו שנותיו של ישמעאל? כדי לייחס בהם שנותיו של יעקב משנותיו של ישמעאל" למדנו ששימש יעקב בבית עבר ארבע עשרה שנה כשפרש מאביו קודם שבא אצל לבן. ורש"י ממשיך ועושה את החשבון איך לומדים זאת (בסוף פרשת תולדות רש"י מביא את החשבון באריכות, עיי"ש).
הנציב מוולוזין בפרושו העמק דבר מדייק בלשון חז"ל שאמרו "כדי לייחס שנותיו" ומדוע לא אמרו חז"ל פשוט כדי שנדע שיעקב למד תורה? אלא שנבין מזה איזה יחס ומעלה בשנותיו, "כי ייחוס גדול יש בזה שהרי היה יעקב כבר בן 63 וכבר הגיע השעה לישא אשה ולראות זרע ובכ"ז השליך כל אשר לפניו וישב בבית תלמוד משך רב כזה עד אשר ידע כי גם כאשר ילך לארם נהריים יהיה תלמודו בידו ואין לך ייחוס גדול מזה". ולומד מכך הנצי"ב שני יסודות
א. שמי שיש בכוחו ללמוד תורה ואחר כך לישא אשה שלא יעמוד לפניו חשבונו של עולם שכבר הגיע לפרקו (ולא שבא לעודד דחיית חתונה לשנים רבות אלא ללמד שישמח הבחור בחלקו כאשר יושב הוא ועמל בתורה, ובהדרכה ובהכוונה עם רבותיו ישא אשה בעתו ובזמנו).
ב. הנצי"ב לומד שמזה שאמרו לייחס שנותיו של יעקב ולא לייחס את יעקב "שהשנים הללו שישב שלא בבית אביו ובהלו זר התורה עליו בלי שום מחשבה, היו טובות ליעקב מכל שנותיו".
להיות יהודי בריא
בשבועות אלו עוסקים בבתים רבים בחיפוש מקום לימודים לבניהם בשנים הבאות, בין למסיימים כתה ח ובין למסיימים את התיכון - לנגד עיני ההורים עומד השיקול היכן יגדל הבן כראוי בתורה ויראת שמים אך גם איזה עתיד צריך לבנות לו כדי שיוכל להתמודד בבגרותו עם הפרנסה וכלכלת ביתו. שיקול זה מונע לפעמים מההורים לעודד את ילדם להשקיע את מיטב שנותיו בעמל התורה ובבניין אישיותו.
כבר הדריך אותנו בדבר מרן הרב קוק זצ"ל באיגרת שכתב בימים אלו לפני מאה שנה (אגרת קע): "מטרת החינוך היא להכשיר את האדם לצורתו המתוקנת שהנקודה המרכזית שבה לעשותו טוב וישר. וכל מה שתהיה מושרשת בלבו של האדם הקריאה בשם ה כך יגדל טובו ויושרו". ולתכלית של הקריאה בשם ה מלמד הרב "דרוש תלמוד קבוע משחר טל הילדות של האדם, ודווקא תלמוד תורה ולא ידיעות אחרות, שאין מטרתן כי אם להכשיר את האדם למלחמת החיים ולא לעשותו טוב וישר לפני ה ואדם". ומוסיף הרב "זאת היא הדרך העתיקה, אשר הלכו בה אבותינו מעולם, ועל פי דרך זו נשמר שם ישראל בכלל והצליחו גם עשו פרי, שיצאו מגדולי הדורות המצוינים מאורי אור בעד האומה ובעד כל העולם כולו".
אלא שיש הטוענים שכל זה טוב למי שרוצה ואף יש לו הכישרון להיות רב ותלמיד-חכם, אך מי שלא מוכשר לכך יפנה לדרך אחרת המשלבת בין הלימודים השונים. ועל כך לימדנו הרצי"ה זצ"ל: "לימוד גמרא אינו רק על מנת להיות רב, אלא כדי להיות יהודי בריא - כשאתה לומד גמרא, הלכה או אגדה, כשאתה שוקד בתורה ומתדבק בסוגיית הגמרא כשאתה מתעמק בשכלך... כשאתה זוכה להשתכלל יותר ויותר בהבנתך, אתה נפגש עם דבר ה, שנמשך בתורה שבעל-פה. ככל שאתה זוכה להתמלא ולהתפטם בבירורים השכליים המוסריים האלה אתה יותר ויותר משלים את אישיותך המוסרית הרוחנית היהדותית. אשרי מי שמצליח להרבות בלימוד תורה, לחטוף כמה שאפשר שנים של בריאות, שנים של חופש וחירות, שנים של שלמות כוחות המחשבה והלב. אשרי מי שזוכה לשנים של קניין תורה על ידי שיעורים ולימוד עם חברים, אשרי מי שמקיים אמת קנה בתוך הישיבה, מתגדל יותר ויותר ומתוך כך גם נותן לאחרים ומזכה את הרבים בכל מלא רוחב הארץ" (שיחות הרצי"ה תלמוד תורה).
אשרי ההורים אשר מבינים את הערך הזה של לימוד התורה בשנים יקרות אלו של ילדיהם, ונותנים להם להתפתח, לפתח את אישיותם מתוך קניין תורה מלא ושלם, ואשרי הילדים שזוכים להורים כאלה.