(ה) וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ: (ו) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי: (ז) וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי: (ח) וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו: (פרק לז)
דברי האחים "הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ" התפרשו בדברי הרמב"ן (על פי תרגום אונקלוס): "התהיה מלך עלינו או שלטון מושל בנו, כי לשניהם אדם משתחוה, לא תהיה עלינו לעולם לא מלך ולא מושל". על פי חלומך, יוסף, שבו אלומותינו משתחוות לאלומתך, נראה שאתה חושב שתהיה מלך עלינו או שתמשול בנו. מצורת התמיהה מבואר ביטולה של מחשבה זו - "לא תהיה עלינו לעולם לא מלך ולא מושל".
אלומות האחים המשתחוות לאלומת יוסף מורות על קבלה מרצון
בדרך אחרת התבארו הדברים בביאורו של המלבי"ם. המלבי"ם סבור שהאחים מצביעים על סתירה בדברי החלום, כך הוא כותב: "ויאמרו לו אחיו. אמרו לו הלא יש סתירה בדברי החלום, שממה שאמרת "והנה קמה אלומתי", מורה שתשתרר עלינו ביד חזקה ובמלחמת תנופה תלחם בנו, וממה שאמרת "והנה תסבינה" מורה שנמליך אותך מחפץ לבבנו".
כאשר קמה אלומתו של יוסף, מעצמה היא קמה, ומורה היא על השתררותו של יוסף על אחיו ביד חזקה. אבל תגובת אלומות האחים המשתחוות לאלומת יוסף מורה על קבלת השררה מרצון. זהו פשר אמירתם ליוסף "הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ": וכך מבאר המלבי"ם:
"ויש הבדל בין מלך ובין מושל, שהמלך הוא הנבחר בבחירת העם וברצונם, והמושל הוא ביד חזקה, והאיש המושל ביד חזקה אי אפשר שיהיה מלך, שמורה על רצון העם ובחירתם, ואם כן איך אפשר שמלוך תמלוך עלינו אחר שמשול תמשול בנו, אם תמשול עלינו ביד חזקה לא תמלוך בבחירתנו, כי אז מושל תקרא לא מלך, ואם כן דברי החלום סותרים זה את זה".
המלבי"ם מבחין בין השורש מל"ך לבין השורש מש"ל: השורש מל"ך מורה על בחירת העם והשורש מש"ל מורה על השתררות בחזקה (הבחנה זו מצויה כבר בדברי ראב"ע, ראו בביאורו; ונראה שבנקודה זו הסכים גם הרמב"ן לדבריו). כאמור, האחים זיהו סתירה בדברי החלום בין אלומה שקמה מעצמה בחזקה לבין הסכמת האלומות להשתחוות מרצונן החופשי. כלפי זה מגיבים האחים: "הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ" – או מלך או מושל, אבל אי אפשר גם מלך וגם מושל, "איך אפשר שמלוך תמלוך עלינו אחר שמשול תמשול בנו". מכיוון שאלומתך קמה מעצמה אתה תהיה מושל ואז כבר לא תהיה מלך. ערבוב הדברים בחלום מורה על סתירה פנימית.
יוסף יהיה קודם מושל ואחר כך מלך
והתשובה לכך היא פשוטה כפי שעולה מתיאור החלום: "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי". המלבי"ם מבחין באיזכור משולש של המילה "והנה", וכותב:
"בא בחלום הזה שלוש הודעות, שעל זה אמר שלוש פעמים "והנה" שמורה דבר חדש. (א) ששררת יוסף תבוא על ידי התבואה, שעל זה אמר: "והנה אנחנו מאלמים אלמים". (ב) שתחלה יעמדו השבטים כנגד יוסף והוא יתחזק עליהם בכח, ועל זה אמר: "והנה קמה אלמתי", שיקום מעצמו, "וגם נצבה" שישאר עומד במעלתו. ויש הבדל בין עמד ובין נצבה, שההתיצבות הוא בכח ובהתחזקות... שזה מורה שיתחזק נגד המתקוממים עליו ורוצים להפילו. (ג) שאחר כך יסכימו לשררתו ברצון טוב ונפש חפצה, שעל זה אמר: "והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי" ברצון טוב, וכן היה שתחילה עמדו נגדו ואחר כך באו מעצמם והשתחוו לו".
אכן יוסף יהיה גם מושל וגם מלך: קודם מושל ואחר כך מלך. בתחילה אלומתו קמה מעצמה ועמדה, ולא זו בלבד שעמדה אלא שהיא גם נצבה, כלומר "בכח ובהתחזקות" כנגד "המתקוממים עליו ורוצים להפילו". אבל בסוף – "'והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי' ברצון טוב". "וכן היה שתחילה עמדו נגדו ואחר כך באו מעצמם והשתחוו לו".
האחים לא דקדקו מספיק בתיאור חלומו של יוסף וראו סתירה כיון שהבינו שהחלום מתאר זמן אחד, אבל כוונת החלום היתה לתאר תהליך, שארך אמנם זמן, אך התקיים במלואו לבסוף.