בין חג הפסח למתן תורה (שבועות) יש סדנה רוחנית המכונה "ספירת העומר". ספירת העומר מתחילה מערב ליל הסדר, ובגלל זה גם כל ספירה מיוצגת על צלחת הפסח, הביטו באיור. מתחילים בספירת חסד, עוברת שמאלה לגבורה, יורדת באלכסון לתפארת, לנצח, שמאלה להוד, שוב באלכסון ליסוד ואז למטה למלכות.
הביטו באותיות שבנתיב הזה, כל אות בנתיב (צינור) אנרגיה אחר שבין מרכזי האנרגיה נפש-גוף האלה.
אם תאספו את האותיות שבדרך, תקבלו את ראשי התיבות "אצימל"ת". ואכן, זוהי תמצית התיקון. זה מעין "מתכון סודי לממהרים" או אבני דרך ל"תיקון הכללי" או מפתח קסמים לבריאת מציאות מאושרת, מפתח משותף לעל האנשים בעולם ולכל הדתות ותורות הנפש והרפואה. הנה ההסבר של "אצימל"ת":
א' מסמלת אמונה
העבודה הרוחנית-ההתבוננות: באילו אמונות מגבילות אני מחזיק שמפריעות לי להתקדם? מפריעות לי להיות מאושר? האם אני מאמין בעצמי מספיק? בכוחי לשנות התנהגויות? הרגלים מזיקים?
השאיפה: איפה הייתי היום או מה הייתי יכול לבצע בלי אמונה מגבילה ספציפית?
התיקון: מה הצעד הקטן ביותר שאני מסוגל לבצע כדי לבחון האם האמונה ספציפית אמיתית או מיותרת ואני יכול לחיות בלעדיה? אילו ערכים שהורישו לי הורי היו יכולים לעזור לי והתנגדתי להם עד היום.
צ' מסמלת צורך.
העבודה הרוחנית - ההתבוננות: יש מלא דברים שאנחנו "צריכים" שהם לגמרי מיותרים. מלאכול מתוק אחרי האוכל, דבר עוד זוג נעלים, דרך עוד כסף כדי להיות מאושר, דרך "צריך להיות קשוח עם הילדים" או "אני צריך לישון 9 שעות ביום" ועוד מלא כאלה. כמעט אף אחד לא אמיתי ומעכב אותנו מלהמריא. הנה, הקורונה לימדה אותנו שגם כמעט בלי כלום אפשר להסתדר...
השאיפה: האם אני יכול לחיות חיים של "רוצה" במקום "צריך"? האם אני מחזיק בצרכים מיותרים ואפילו מזיקים שהגיע הזמן להפטר מהם (חייב סיגריה בבוקר)? האם אני מושפע מדי מפרסומות שמטיפות לי כל הזמן להצטרך דברים לא הכרחיים?
התיקון: מה הצעד הקטן ביותר שאני מסוגל לבצע כדי לבחון האם צורך מסויים מיותר לי ורק מזיק לי? מה אם ננסה לחיות שבוע בלעדיו? זכרו... "מאחרי הפחד הגדול ביותר מתחבא האוצר הכי שווה" (הספר האבוד, צוג. 1484).
צילום: אסף יערי
י' מסמלת ידיעה
העבודה הרוחנית-ההתבוננות: באילו דעות אני מחזיק שהן "יהרג ובל יעבור"? האם אני באמת קשוב ופתוח לשמוע דעות שונות ואפילו לשנות את דעתי? האם אני אולי בטעות, חושב שאני "יודע" וחוסם את עצמי מלמידה מתמדת? אולי לטעות זה פטנט נפלא להתקדם ולרכוש דיעות חדשות וידיעות חדשות?
השאיפה: כמו באמצע טיפוס על הר: "להרגיש גאווה על מה שכבר טיפסתי (הידיעות שיש לי) אבל להמשיך בשמחה לטפס הלאה, כי עוד רבה הדרך"
התיקון: להעמיד במבחן כל ידיעה או תחושת חוכמה. מי שרוצה להיות כמו שלמה המלך, החכם באדם, חייב להמשיך ולתהות, לשאול ולא להסכים לקבל כלום "כי ככה יודעים כולם". מה שכולם יודעים הוא לרוב טעות...ובטח לא מחייב אותי כאדם בפני עצמו
מ' מסמלת מרגש
העבודה הרוחנית/ההתבוננות: כמה אני מושפע מהרגשות שלי? האם הם מוליכים אותי או אני אותם? מה מרגש אותי? אולי אני נמשך לריגושים שליליים? האם אני מכוון על התרגשות מדברים חיוביים? רגעים קטנים של נחת? האם משך השנים האכזבות שחקו את הלב שלי והפכתי אטום מדי? ציני ומריר? פסימי?
השאיפה: מל"ך - כלומר לקחת החלטות קודם כל עם המוח (שכל), אז הלב (רגש) ואז כליות (מוסר). עולם הרגש שלנו יושב בילד הקטן שהיינו פעם, ושעדיין חי בתוכנו ותורם לנו שמחת חיים, אופטימיות, צחוק, יצירתיות, חולמנות, הנאה ממוזיקה ואוכל טוב, חיבוקים ועוד צרור מתנות...צריך לפעמים לתת לילד הזה לצאת אל האור, "לנהוג על ההתנהגות שלנו" ולשחרר אותנו מקליפת "המבוגר האחראי והרציני ש"צריך כל הזמן לעשות דברים חשובים"
התיקון: בתוך מגבלות השכל שמכתיב מה טובתי העליונה, מותר להתרגש בלי הגבלה ולהיות מחוברים לרגש בלי מעצורים. מי שעדיין לא שכח "להתרגש כמו ילד" לא שכח גם לאהוב...להחמיא...לפרגן.
ל' מסמלת למידה
העבודה הרוחנית-ההתבוננות: היה נפלא אם לכולנו היה תלוי שלט "ל" על הגב...כלומר האם אני מפיק מסקנות מהטעויות שלי? משתפר? בוחר יותר טוב על סמך כשלונות העבר או נתקע כל הזמן באותם קירות? האם אני מגדיר נכון את המטרות שלי ולומד להשאר על הדרך שלי? האם אני לומד לתת ערך לאחרים שמקיפים אותי? לומד את הצרכים של זוגתי ועושה לה טוב בחיים? זה קריטי לזוגיות.
השאיפה: "רק דג מת שוחה עם הזרם" (פתגם יפני). אנחנו חייבים להשתפר כל הזמן ולדייק את הבחירות שלנו על סמך הנסיון שלנו או אפילו עדיף - על סמך נסיון של אחרים...
התיקון: בדיוק כמו שאמר איינשטיין: "מי שעושה כל הזמן את אותה פעולה, שלא יצפה שהתוצאה תשתנה"...חייבים לשאוף להשתפרות תמידית, בכל תחום. שפה חדשה, תחביב חדש, תחומי עניין, ספורט חדש...צמיחה היא חיים.
ת' מסמלת תבונה
העבודה הרוחנית-ההתבוננות: תבונה היא כמו הפתגם "חכם לא נכנס לצרות שפיקח יוצא מהם" או בסופו של דבר - מבחן התוצאה - האם אני חי את החיים שרציתי? שחלמתי? האם יש לי את הזוגיות שרציתי? העבודה? חינוך הילדים? האם אני מצליח להגשים לפחות חלום אחד קטן כל שנה?
השאיפה: בכל תחום חשוב (זוגיות, ילדים, קריירה, בריאות, רוחניות) י להציב דרך. מסלול. או הר לטפס עליו. כלומר לרשום היכן אני היום (למשל, בלי זוגיות) ולאן אני רוצה להגיע (נשוי +1 תוך שלוש שנים)...
התיקון: מה הצעד הקטן ביותר שאני מסוגל לבצע כדי להתחיל את הדרך בכל תחום?
כל אדם ראוי לאושר וגם יגיע אליו אם יתחיל לפעול לפי המתכון העתיק הזה, עוד מימי יציאת מצרים (כ-4000 שנים). קחו דוגמה קטנטנה לביצוע ביומיום של תהליך חשיבה זריז עם נוסחת "אצימל"ת":
אני הולך ברחוב ופתאום אני מריח ריח פלאפל. בלוטת הרוק שלי מתחילה לעבוד, ואם אני לא נעצר שניה לחשוב, הדבר היחיד שמפריד בין שלוש מנות (+עמבה+חריף+ציפס שמנוני) לקיבה שלי, הוא הזמן שייקח למוכר לטגן כדורים. ככה לא חיים. זה לא חיי מודעות, לא חיי בחירה. אולי חיי בחירע.
הבה נפעיל את מודל אצימל"ת:
אמונה - עובר לי בראש סלט כזה בערך: "מגיע לי להתפנק. אני צריך לאכול. קראתי באיזה מקום שזה בריא פלאפל ואפילו מומלץ. המון זמן לא אכלתי פלאפל. מחר דיאטה. חיים רק פעם אחת".
צורך - אני לא באמת רעב, אכלתי לא מזמן. זה שובר לי את שגרת האכילה הבריאה. אני מסוגל להתאפק.
ידיעה - אני יודע שאני אתחרט אחכ ושגלוטן מנפח אותי
מרגש - יהיה לי יותר כיף ומרגש להיות גאה בעצמי שהתאפקתי.
למידה - במצבים דומים הייתי הולך על משהו ביניים, לא להרגיש ש"נדפקתי" אבל גם לא להשתולל..כמו אוכל פרוסת עוגה אבל דקיקה..
תבונה - ניגש ומזמין שקית עם 10 כדורים וקצת טחינה ובקבוק סודה. לוקח את השקית לפארק ליד, אוכל בנחת, אפילו זורק כדור אחד לכלב שעובר, שבע ומאושר.
המאמר הזה, ועוד דברים נפלאים נמצאים בחוברת "שבועות" המחולקת חינם להדפסה ולהפצה בעולם...מוזמנים באהבה! ניתן לשלוח לי מייל - yaariasaf@gmail.com , או שלחו הודעת וואטסאפ ל - 0548118400
חג שמח!