אמור לי מהי מדיניות הגיור הרצויה בעיניך, ואומר לך איך אתה תופס את הזהות היהודית שלך

הרב עזריאל אריאל 16/05/21 11:01 ה בסיון התשפא

צילום: shutterstock, סטודיו כיפה
צילום: shutterstock, סטודיו כיפה

מידי פעם עולים קולות הקוראים לרבנים לנקוט "עמדה אמיצה" ולוותר על קבלת מצוות בגיורם של לא-יהודים החיים בארץ מכוח חוק השבות.

נקודת המוצא של הדיון היא, ששאלת הגיור קשורה בשאלת הזהות היהודית. אמור לי מהי המדיניות הרצויה בעיניך בתחום הגיור ואומר לך איך אתה תופס את הזהות היהודית שלך. אצל כל עם, הזהות הלאומית מורכבת ממאפיינים "חילוניים": שפה, תרבות, אזרחות, ארץ, קשרי משפחה ועוד. אולם הזהות היהודית שונה מכל זהות לאומית אחרת. כבר רב סעדיה גאון קבע כי "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה". אפשר לדון רבות על הזהות היהודית, אבל בסופו של דבר, מה שמגדיר את הזהות של העם היהודי הוא השייכות לתורה. במובן זה, גם יהודי שאינו שומר מצוות הוא יהודי, מאחר שהוא נמנה בין אלה החייבים לקיים את התורה. אמנם קטן, שלא הגיע לגיל בר-מצווה, אינו חייב לקיים את התורה, אבל הוא יהיה חייב בכך כשיגדל. גם מי שאינו שפוי בדעתו פטור ממצוות, אבל הוא לא פטור מהן לגמרי, וברגע שיבריא יתחייב בהן, וגם ילדיו חייבים במצוות. אולם מי שכלל אינו חייב לקיים את התורה, אינו יהודי, גם אם יבחר לקיים אותה בפועל.

בהחלט יש מקום לדון על הדרכים להקל על כל מתגייר את הדרך לקבל עליו את התורה, ויש דעות שונות בין הפוסקים בשאלה היישומית עד כמה יש מקום להתחשבות זמנית בקשיים שונים. אולם ויתור עקרוני על התחייבות של ממש לקיום התורה הוא לא סתם הקלה בהלכות גיור. הוא הגדרה מחודשת של הזהות היהודית, בתור זהות לאומית חילונית. אולם זהות כזאת היא דבר שלא יכול להיות מעצם ההגדרה שלו, כשם שלעולם לא יוכל להיות בעולם "ריבוע עגול".

 

הכותב הוא רב היישוב עטרת, ראש מרכז 'אחווה' למדיניות חברתית יהודית. המאמר פורסם כחלק מסדרת פרסומים של ארגון "חותם יהדות על סדר היום" בנושא הגיור לקראת חג השבועות

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר