כמה ימים לפני החג, פרסמתי תשובה הלכתית המאפשרת התרת נדרים באמצעות זום, עבור התרת נדרים שנוהגים לעשות בערב ראש השנה. קיבלתי בקשות, לעשות התרת נדרים שכזו. פרסמנו: יום שישי, ערב ראש השנה בשעה 10:00 בבוקר. הרהרתי לעצמי, כמה אנשים יהיו שם? אולי כמה עשרות? אולי פחות?
בשעה 9:58 ניסיתי להיכנס לזום, וקיבלתי הודעה: "יש כבר 300 אנשים בזום, ואין לך אפשרות להיכנס". לא ידעתי מה לעשות. 300 אנשים מחכים לי. ניסיתי שוב ושוב, עד שלסוף הצלחתי בנס להיכנס כמה דקות אחרי עשר. בית הדין (שני רבנים ואני) ישב בלשכתי, ועשינו התרת נדרים. בכדי שההתרה תהיה רצינית, ביקשנו מאנשים לכתוב בצ'אט: "אני מבקש (מבקשת, מבקשים) להתיר נדרים". כמו כן, אפשרנו לאנשים שאינם מסתדרים עם כתיבה בצ'אט לומר "גם אני מבקש להתיר נדרים".
פרט לכך, עברנו על 12 מסכים עם התמונות והשמות של האנשים, כדי שבית הדין יוכל לדעת (בערך) למי הוא מתיר נדרים. הופתעתי שהכרתי מעט אנשים. את רובם לא הכרתי. הופתעתי גם לראות את המגוון הרחב של סוגי האנשים שהיו שם. ממש כל עם ישראל.
שיחת זוםצילום: shutterstock
סיימתי בדברי חיזוק לקראת ראש השנה בקורונה, ומילות התרגשות על האחדות המרגשת של כל כך הרבה אנשים יחד בזום בערב ראש השנה. חלקם בבידוד, חלקם אנשים בסיכון, חלקם אנשים מבוגרים וחלקם אנשים שלא הספיקו לעשות התרת נדרים מסיבות שונות: "גם כשיהודי נמצא בבידוד, יהודי אף פעם לא לבד!", אמרתי: "תמיד, ה' נמצא אתו, תמיד, עם ישראל נמצא אתו וחושב עליו".
ביקשו ממני אנשים לעשות התרה נוספת, כיוון שרבים לא הצליחו להיכנס. נעתרתי. עשינו התרה נוספת. שוב 300 אנשים. ושוב בקשה להתרה נוספת. ושוב התרה נוספת. ובקשה לעשות התרה גם בשעה מאוחרת יותר. קבענו את השעה 14:00. שוב 300 אנשים, ועוד התרה ועוד התרה. ושוב בקשה לעשות התרה נוספת. קבענו את השעה 17:00 (ויישר כוח לבית הדין שהסכים לבוא שוב ושוב). שוב 300 אנשים, ועוד התרה ועוד התרה.
מעולם לא עשיתי התרת נדרים לאלפי אנשים. מעולם לא "נפגשתי" בערב ראש השנה עם אלפי אנשים. לא בצורה אישית ממש, אבל בקשר די קרוב.
ותוך כדי ההתרה, שאלות הלכתיות מסוגים שונים. לא אשתף בכל השאלות, אבל אציין דברים שנגעו ללבי. אדם בבידוד ששואל: מה עליו לעשות כשאין לו מי שיתקע עבורו בראש השנה. ניסיתי להדריך אותו כיצד לתקוע בעצמו בשופר (והפניתי אותו לסרטון הדרכה שעשיתי בנושא). אולם, הוא אמר "אין לי שופר!". שאלתי אותו, אם אולי יש מניין ברחוב, והוא יכול לפתוח את החלון ולשמוע את התקיעות מן הרחוב, אולם, הוא ענה בשלילה. הרהרתי לעצמי: מדוע הוא שואל? לאיזו תשובה הוא מצפה? אין תוקע, אין שופר, אין מניין רחוב. אין שום דבר שניתן לעשות. אולם, מיד הבנתי את המצוקה שבה הוא נמצא: ראש השנה בלי תקיעות! עצוב, ואולי אף מלחיץ!
הרב י"צ רימוןצילום: פלאש 90. גרשון אלינסטון
יכולתי לומר לו שהוא אנוס, וממילא פטור מן התקיעות. אולם, חשתי שתשובה מעין זו איננה מרגיעה. אמרתי לו: כיוון שעם ישראל תוקע ואתה לא יכול לתקוע, הרי שהתקיעה של עם ישראל פועלת גם בשבילך! (והסתמכתי בזה על רבנו מנוח, על הרמב"ם שופר פ"ב ה"י, שכאשר אין אפשרות לתקוע, הרי שבית דין התוקע במקדש, פועל בכך עבור כל ישראל, ולא חלים עליהם דברי הגמרא בראש השנה טז: ש"כל שנה שאין תוקעין בתחילתה, מריעין לה בסופה").
אישה מבוגרת אחת אמרה שהיא כל כך שמחה על התרת נדרים בזום כי "כבר כשישה חודשים שהיא לא יוצאת מביתה!". פתאום הבנתי: עשינו התרת נדרים, אבל פרט לכך יצרנו תוספת חיזוק, חיזוק רוחני ונפשי אצל רבים. אנשים אלו, ייכנסו לראש השנה עם כוחות רבים יותר ועם שמחה גדולה יותר.
ושאלות נוספת מכמה אנשים ששואלים ברטט האם עליהם ללכת עם פלאפון בשבת, כי הם בבידוד, ואולי יתקשרו אליהם לתת להם תשובות לבדיקות קורונה.
התקופה איננה פשוטה, המציאות מורכבת, אולם, חובה עלינו להתבונן מסביב ולראות כיצד יכולים אנו לחזק את עם ישראל, כיצד יכולים אנו לחשוב על כל אדם שנמצא בבידוד או בקושי אחר. ככל שנצליח לאהוב כל אחד ואחד מישראל, ככל שנצליח לחוש בכאבו ואף להיטיב עמו, נצליח יותר להתגבר גם על הקורונה. אבא שבשמים אוהב לראות את ילדיו מחוברים זה לזה. כמובן, שחיבור זה מוסיף לנו כוחות להמשיך ולתקן גם בשאר תחומי המצוות ולשאוף ככל יכולתנו לעשות רצון ה'.
בסיום ראש השנה, החילותי להרהר על אנשים שלא יוכלו להיות ביום כיפור במניין, ואנשים שיהיה לבדם באמירת "כל נדרי". אמנם, ניתן לומר כל נדרי ביחידות (אבל, רק את המשפט "מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא", ולא את המשפט "מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה", כיוון שהתרת נדרים אי אפשר לעשות ביחיד – עיין במחזור שלי ליום הכיפורים, בהוצאת קורן, ובדברים שכתבתי בחוברת ההנחיות על קורונה וימים נוראים), אבל, בע"ה נעשה התרת נדרים נוספת בערב יום הכיפורים, בשעה 10:00 בבוקר, גם עבור אלו שייאלצו להיות ללא מניין ביום הכיפורים (ויהיה בכך מעין תחליף ל"כל נדרי") וגם עבור אלו שלא הספיקו לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה - בקישור הזה
בע"ה שתהיה לכולנו שנה טובה ושמחה ונעימה, בריאה ומרוממות, לכל אחד ואחד, לכל עם ישראל ובע"ה שהקורונה תחלוף מכל העולם כולו.
הרב יוסף צבי רימון, ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב ויו"ר סולמות ולאופק