בגמרא, במסכת ראש השנה (י: -יא.) נחלקו התנאים - מתי נברא העולם?
"תניא רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם ... רבי יהושע אומר בניסן נברא העולם ..."
מהו ייסוד המחלוקת? מהו הדגש מבחינת האדם שמדגישה כל דעה?
ראש השנה בתשרי מתאפיין בעמידה של האדם מול ה'. עמידה זו מול ה' היא ייחודית לאדם, ובה האדם בוחן את עצמו ונשפט על המחויבות שלו כלפי שמיא.
ראש השנה בניסן מתאפיין בעמידה של האדם מול עצמו. עמידה זו מול עצמי היא משותפת לבריאה כולה, אך יש בה נקודה ייחודית לאדם. היא משותפת לבריאה בכך שחודש ניסן הוא החודש בו כל הבריאה מתחדשת, כפי שכותב הראי"ה קוק במשפט לחודש זה - "יציאת מצרים תישאר לעד האביב של כל העולם כולו", ויש בה נקודה ייחודית לאדם, בכך שהוא הבריאה היחידה שעושה זאת מבחירה. בעמידה זו מול עצמי אני בוחן את עצמי האם אני - אני, או שמא דבקו בי אחרים, ....
כיצד עושים תשובה?
תשובת תשרי המתחילה בחודש אלול ידועה ומוכרת לכולנו. בתקופה זו אנחנו מכירים בחטאים שעשינו במהלך השנה, מביעים חרטה על עשייתם, עוזבים אותם ומקבלים על עצמנו לא לחזור עליהם. התשובה מתבטאת בתפילות ותחנונים, ובאמירת סליחות.
מהי תשובת ניסן? כיצד היא נעשית?
יש תשובות לשאלות...
המהר"ל בספרו "גבורות ה'" עוסק ביציאת מצרים ולמעשה בהולדתו של עם ישראל. בפרק נב' מבאר המהר"ל ששאלות "מה נשתנה..." עוסקות במצוות דאורייתא בלבד אשר אנחנו מקיימים בלילה זה ואשר הן ייחודיות ללילה זה. המצוות הן - אכילת מצה, אכילת מרור וקרבן הפסח - אשר אומנם יש עליו שאלה במשנה "...שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל, הלילה הזה כולו צלי? " אולם מכיון שאכילתו - אכילת הבשר צלי איננה ייחודית ללילה זה- שכן אוכלים צלי גם בשאר ימות השנה, או משום שאינה קיימת בזמן שאין בית מקדש - לא מזכירים אותה בהגדה. שלושת מצוות אלו הן עיקר, ה"מה" של הלילה הזה ולכן עליהם גם עונים בסיום ההגדה "כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ בַפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ,
וְאֵלּוּ הֵן, פֶּסַח, מַצָּה, וּמָרוֹר". שאלה נוספת עוסקת ב'איך'? במצוות ההסבה שאומנם איננה מצווה דאורייתא, אולם היא מצטרפת למצוות דאורייתא של אכילת מצה באופן בו אנחנו צריכים לקיים את המצווה. המהר"ל מסביר בתחילת הפרק שמצוות אלו עוסקות בעיקרן בענין השיעבוד (מצוות מרור) וביציאה לחירות (המצה וההסבה).
על פי הסבר זה נוכל לומר שתשובת החודש הזה ותשובת הלילה הזה היא היציאה מעבדות לחירות.
מהי אותה יציאה וכיצד היא קשורה לעמידה שלי מול עצמי?
המהר"ל בפירושו להגדה של פסח מסביר מדוע נקראת המצה "לחם עוני". פירוש אחד מתייחס ל'גברא', לאדם - לחם של עניים, שאין להם כסף להסיק את התנור זמן רב ולכם הם נאלצים למהר ולאפות מצה. הסביר שני ומרכזי עפ"י המהר"ל הוא ש"לחם עוני" מתייחס ל'חפצא', לחפץ - למצה. המצה שאין לה אלא קמח ומים - ללא תוספות לא של דברי מתיקה וכו' שהם תוספת ממש ולא החמצה - שהיא תוספת של רוח... אלא הדבר עצמו - לחם ומים. עפ"י הבנה זו מסביר המהר"ל מדוע מצה מורה על ה"חירות". כפי שמצה היא ללא תוספות כך האדם החרותי הוא אדם שאיננו משועבד כי אם לעצמיותו.
תשובת חודש ניסן היא תשובת האדם אל עצמו, הנעשית על ידי ביעור ה'תוספות' והשארת הדברים המקוריים בלבד, הנעשית על ידי פסח, מצה ומרור.
הכותב הוא ראש ישיבת בני עקיבא נר תמיד בחשמונאים.